Acta ביטחון אישי והגנה עצמית

אנחנו שמחים להודיע על פתיחת קבוצת אימונים חדשה וייחודית לגילאי 9-13 בימי שני בשעה 18:00:
*[ACTA LAB]*
קבוצת אימון שמחברת בין מצבי אמת, חשיבה נכונה ותרגול מעשי.

המטרה היא לפתח אצל החניכים יכולת לזיהוי מהיר של מצבים מסוכנים וביטחון להגיב במצב אמת הן ברמה ההתנהגותית והן ברמה הפיזית של מוגנות והגנה עצמית.

ב-ACTA LAB החניכים הם לומדים להכיר את המציאות.

בכל אימון נשלב:
🎥 צפייה באירועי אמת בוידאו (מותאמים לגיל כמובן, לא גרפיים ולא מוגזמים)
🧠 ניתוח המקרה ביחד עם החניכים וקיום שיח
🥋 תרגול מעשי של התרחיש על המזרן
⚡ שיפור קבלת החלטות בזמן אמת
🛡️ שיפור תגובה נכונה ברמה ההתנהגותית וברמה הפיזית

זו תוספת חשובה מאוד לכל חניך שרוצה להגדיל את היכולת שלו להגיב במצב אמיתי!
הביטחון האמיתי לא מגיע רק מלדעת טכניקה, אלא מלדעת איך מצבים נראים במציאות, מלהבין מה נכון לעשות בהם, ושמכך שכבר ראינו ותרגלנו מקרים דומים.

📍 אימון הפתיחה יתקיים ביום שני הקרוב, 1.6, בשעה 18:00 באשכול פיס בשכונה ט', בהנחיה ובהדרכה של המדריך סהר פרטוק ועוזר המדריך אביתר.

*כולם מוזמנים להגיע ולהתנסות*

אתם יודעים כמה אנשים מסתובבים ברחוב עם סכין?

אחד ל-10 עם סכין? אחד ל-100? אולי אחד ל-1,000?

זה נשמע כמו מידע חשוב, נכון?

התשובה היא שזה ממש לא משנה, ואני אסביר למה.

השאלה החשובה יותר היא איזה סוג של אנשים מסתובבים עם סכין, ואיך הם מתנהגים לפני שהסכין יוצאת.

אנשים נורמטיביים לא מסתובבים עם סכין ככלי לעימות.
קודם כל חשוב להבין שאנשים נורמטיבים לא יוצאים מהבית עם סכין כדי "להיות מוכנים" לריב.
לכן אם מצאתם את עצמכם בסיטואציה תמימה של חוסר הסכמה או ויכוח עם אדם רגיל מן השורה, יש סיכוי טוב מאוד ש:

א. הבנאדם שמולכם לא יצא מהבית עם סכין כהכנה לעימות.

ב. אתם תוכלו לסיים את הסיטואציה ללא גלישה לעימות פיזי, יחסית בקלות, על ידי הורדת אגו ומסמוס נכון של הסיטואציה תוך התרחקות מבוקרת ("טוב אני ממש ממהר ואין לי זמן עכשיו, סליחה, שיהיה לך אחלה יום" - מתרחק ושומר על קשר עין שהולך ופוחת ככל שהמרחק גדל).

אז איפה הבעיה?
הבעיה היא שאותם אנשים באוכלוסיה שדווקא כן ''מחפשים'' את העימותים (את הפגיעה האמיתית או המדומיינת בכבוד, את תחושת השליטה והעליונות על אנשים) הם מראש אנשים לא נורמטיביים ודווקא אצלם, הסבירות שהם יצאו מהבית עם סכין או כלי אחר, גבוהה מלכתחילה.

למה?
כי אלה אנשים שחיים בתחושת חוסר ביטחון פנימית, צורך בלתי פוסק להוכיח לעצמם ולאחרים שמכבדים אותם, הם יודעים שהם מחפשים את זה, הם יודעים שהם עלולים להיכנס לזה, והם יודעים שהם צריכים שיהיה עליהם משהו כדי להרגיש מסוכנים, חזקים ועליונים על אנשים אחרים.

במילים אחרות: דווקא האנשים שקל להיכנס איתם לעימות, הם גם אלה שיש סיכוי גבוה יותר שהגיע לעימות הזה כבר עם סכין.

אילו סימנים צריכים להיות דגל אדום בוהק?

>בראש ובראשונה התנהגות מאיימת שמתמקדת סביב נושאים של כבוד, דומיננטיות או שליטה.

>אדם שלא באמת רוצה לפתור את הבעיה ולהמשיך הלאה, אלא להתעכב ולדרוש "פיצוי" על התנהגות.

>אדם שלא מרפה גם אחרי שהאירוע כבר היה יכול להיגמר.

>אדם שממשיך להישאר בסביבה גם אחרי העימות הרגעי.

>קשר עין שנמשך גם אחרי העימות הרגעי הוא סימן חשוב. הוא יכול להעיד שהעימות לא נגמר מבחינתו, ושהוא מחפש תזמון נוח או תנאים שיהיו יותר לטובתו כמו הגעת חברים, יכולת לבודד אותך, התרחקות ממקום מצולם וכו'.

וברמה הפיזית, אחד הסימנים החשובים ביותר הוא הידיים.
יד בכיס.
יד באזור החגורה.
יד בתוך המעיל.
באופן כללי, יד מוסתרת היא סימן מחשיד חזק מאוד.

בעולם ההגנה העצמית אנחנו מכירים את התנועה הזו טוב מאוד ומכנים אותה "משולש המוות", זה המשולש הפיזי שנוצר בין הזרוע, האמה והגוף של אדם ששולח יד לכיוון אזור שליפה.
במצב של עימות, כדאי לחפש באופן אקטיבי את הידיים של הצד השני.

מה קורה בראש של אדם שיש עליו סכין?
נסו להיכנס לרגע לראש של אדם שיש עליו סכין, למשל בכיס.

ברגע שהעימות התחיל, הדופק שלו מתחיל לעלות, הורמונים של תוקפנות מתחילים להצטבר אצלו בגוף, והוא מדמיין את השלב הבא.

הוא גם פוחד והוא גם מתרגש בו זמנית, והפחד והציפיה לשלב הבא של האירוע גורמים לו לרצות להרגיש יותר ביטחון, ואז היד מחפשת את הסכין.

הוא רוצה להרגיש שהיא שם, איפה שהוא מצפה שהיא תהיה, הוא רוצה להכין אותה, על כל מקרה, גם אם הוא לא בטוח שהוא ישתמש בה, לדעת שהיא שם, מוכנה. לקבל ממנה תחושת ביטחון.

כל מי שהציע אי פעם נישואין יודע שבדקות שלפני הרגע הגדול היד נשלחת שוב ושוב לוודא שהטבעת עדיין שם. זה בדיוק אותו עקרון.

רק שכאן, הבעיה היא כפולה:

גם אם הוא נוגע בסכין רק כדי להרגיש ביטחון, וגם אם הוא לא באמת תכנן להשתמש בה, ברגע הראשון שבו הוא ירגיש שהוא מאבד שליטה על הסיטואציה, שהוא מופתע (למשל אם הדפת אותו בלית ברירה כי הוא התקרב למרחק מסוכן מדי) הסכין יהיה הדבר הראשון שהוא ישלוף. ולמה? כי היא כבר שם והוא מרגיש סכנה.

באותן שניות של החלטה לשלוף את הסכין ולדקור איתה אין כמעט שיקול דעת, או הבנה של השלכות. יש רק פחד, אגו, לחץ, כעס ותגובה מהירה.

במילים אחרות:
דווקא באותן שניות שאתם תעשו פעולה כדי להשיג יתרון בעימות כמו הדיפה אפקטיבית או אפילו חסימת מכה והחזרת מכת נגד טובה כדי לבלום את התוקף, דווקא אז, כשהוא ירגיש שהוא מאבד את השליטה, יש את הסיכוי הגבוה ביותר שהוא ישלוף את הנשק.

אז מה עושים?
הסוג הזה של האנשים שדיברנו עליהם קיים, הם בסביבה.

הם נוסעים בכביש בדיוק כמוכם, חונים בחניון, מתדלקים בתחנות דלק והולכים למסעדות.

הדבר הכי טוב שתוכלו לעשות הוא להתאמן בלזהות אותם ולהימנע מאינטרקציה איתם מלכתחילה:

חפשו התנהגות שמחפשת חיכוך.
דיבור אלים וכוחני.
צורך להקטין אחרים.
התנהגות של "הכל מגיע לי".
אדם שמרגיש שכל הערה היא "חוסר כבוד".
התנהגות של "מפגן כוח" במרחב הציבורי: גז מוגזם עם הרכב ואגזוזים רועשים, חניה הפגנתית על המדרכה או על שתי חניות, מוזיקה בווליום לא סביר, צעקות, או כל התנהגות שאומרת לסביבה: "אני כאן, תרגישו אותי, ולא מעניין אותי מי נפגע מזה".

והקשיבו לאינטואציה שלכם.
אם אתם מרגישים תחושה פנימית רעה מנוכחות של אדם או קבוצה מסויימת, יש סיכוי טוב מאוד שהיא מוצדקת.

המוח והגוף שלנו מגיבים בצורה מאוד יעילה לאנשים מסוכנים. תחושות של חוסר נוחות, רתיעה, או רצון להתרחק הם בד"כ סימנים מאוד ברורים שיש סיבה טובה להתרחק. הקשיבו לתחושות שלכם.

אם כבר נוצר עימות עם קבוצה או עם אדם כזה, הניחו מראש שיש לו סכין. ולא את ההיפך.

-אל תענו לדרישה 'לצאת החוצה' או לעבור למקום שבו נוח לו יותר

-שאפו להגדיל מרחק פיזי ככל האפשר

-שאפו להתמקם ככה שיהיה חפץ גדול ביניכם: שולחן, דלפק, אופנוע חונה, ספסל, רכב, שער, כל דבר שמקשה עליו לסגור עליכם מרחק במהירות.

-אל תהססו לבקש עזרה או לעודד התערבות ממי שבסביבה ("אתה יכול לעזור להרחיק אותו ממני?", "תישאר פה רגע, הוא מאיים עלי"). פניה לבעל אחריות בסביבה כמו אדם במדים, בעל המקום או שומר הן אפקטיביות יותר.

רוב האנשים שמסביב רוצים לעזור, אבל הם לא מתערבים כי הם פשוט לא יודעים מה לעשות. עזרו להם, תנו להם תפקיד.

ואם העימות הופך לפיזי, השאלה שצריכה להעסיק אתכם היא לא "האם יש לו סכין?"

אלא:

"איפה הסכין נמצאת, ומתי הוא ישלח יד לשלוף אותה?"

ההנחה חייבת להיות שיש לו סכין ושהוא מוכן להשתמש בה.

במצב של עימות פיזי שהחל ויש סכנה ממשית, אם יש לכם אפשרות להימלט, עשו זאת.

אם אין לכם אפשרות לברוח, השתמשו בחפצים זמינים מהסביבה כדי להגן על עצמכם, ליצור מחסום, להרחיק, להפריע לו להתקרב.

ובמצבי קיצון שבהם אין ברירה אחרת ואתם תחת סכנה מוחשית ומיידית, הפעולה שלכם חייבת להיות מהירה, אגרסיבית מאוד ומכוונת לעצירת הסכנה, כולל פגיעה באזורים הכי רגישים בגוף של התוקף כמו אשכים, אף, עיניים או גרון. אם אתם לא יודעים איך לעשות את זה, לכו לכמה שיעורים של הגנה עצמית ותלמדו לפחות את הבסיס.
אלו כלי חירום שכל אחד ואחת צריכים שיהיו להם.

ועם כל זאת, זכרו.

הכלים החזקים והיעילים ביותר להגנה עצמית הם לא אגרוף או בעיטה, אלא קריאת הסביבה שלכם, זיהוי סכנות ואנשים בעייתיים, ובחירה מודעת לא להיכנס למשחקי כבוד או אגו של אדם שמחפש עימות.

שמרו על עצמכם.

עידן גל
ACTA הגנה עצמית

דיסקליימר:
הטקסט אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לאימון מקצועי. כל שימוש בכוח חייב להיות רק במקרה של סכנה מיידית, בהתאם לחוק, ובמידה הנדרשת כדי להפסיק את הסכנה ולהיחלץ מהמקום. במקרה של איום ממשי, התרחקו, הזעיקו עזרה ופנו למשטרה.

הגנה עצמית מתחילה במה שאת משדרת.
רוב הסיכויים שלא תצטרכי להתמודד פיזית אם תשדרי שאת לא מטרה קלה.
השינויים הקטנים האלו יכולים למנוע את האירוע הבא.

#הגנהעצמית #בארשבע #ביטחוןאישי #קרבמגע #נשיםחזקות