10/06/2018
קפצתי למים עמוקים....
בחרתי לנגן שיר שאני מאד אוהבת, אבל מעולם לא הופעתי איתו ובטח גם לא שרתי אותו!
אתמול, בקונצרט המורים של מרכז המוזיקה גבעת חיים מאוחד, שם אני מלמדת. מול כל המורים, הילדים והמשפחות שבקהל, העזתי להשמיע את השיר המטורף "יש לי סמפטיה" של שלמה גרוניך.
הרגשתי שאני הולכת לפשל, חתיכת שיר הוא כתב! וגם לא ממש הספקתי להתאמן לכבוד הארוע..זה נהיה מלחיץ. אבל בעודי נבהלת, בתוך הבזק של מחשבה, פשוט החלטתי, שהיום באתי לכאן בשביל להתאמן. ואני יכולה לתרגל שוב את מיומנות התגובה המהירה ותיקון טעויות. הדבר שאני הכי אוהבת ללמד, גם את עצמי.
הרגשתי שאני סופר אמיצה. להעיז להתאמן אבל בהופעה חיה! ככה מול העיניים של כולם, שבאו לקונצרט מורים, ולהסיר ממני את כל הייצוגיות המתבקשת.
להרשות לעצמי לטעות ולתקן, להחליט שאני לומדת, ולא רק מתאכזבת כשאין תוצאה.
כל מה שהעסיק אותי - חייכי! הכל טוב. קוראים לזה חמלה.
או סימפטיה...
אז כמו שהשיר אומר... יש לי סימפטיה למתאמצים, למתעקשים, למתרגשים..
חוויתי את הכל, בלייב.
כמעט הכל. על "יש לי סמפטיה למתייאשים" דילגתי..
כי בחרתי.
תודה שהקשבתם):
--- אורלי
