הילד שבי - גן דו-לשוני לפי שיטת המונטסורי

01/10/2026

01/10/2026

אנחנו שולחים ילדים לבית הספר כדי להכין אותם לחיים, אבל מי מלמד אותם להתמודד עם דחייה, תסכול, לחץ חברתי ופחד לטעות?
הילדים שלנו לומדים מתמטיקה, אנגלית, מדעים.

אבל איפה הם לומדים מה לעשות כשלא בוחרים בהם?
כשמשהו לא מצליח בפעם הראשונה?
כשחבר מעליב אותם?
כשהם צריכים להיכנס לקבוצה חדשה?
כשהם מתוסכלים, נלחצים, מתביישים או מפחדים לטעות?

על הדברים האלה אי אפשר באמת ללמוד מדף עבודה.
צריך להתנסות בהם.

בגלל זה יצרתי את תוכנית הבוקר שלי.

פעם בשבוע הילדים יוצאים לכמה שעות מהמסגרת הרגילה ונכנסים למרחב אחר.
בלי מבחנים.
בלי ציונים.
בלי מסכים.

מרחב שבו הם מבשלים, יוצרים, עובדים יחד, מתמודדים עם אתגרים, מקבלים החלטות, פותרים קונפליקטים, מתנסים, טועים ומנסים שוב.

ובתוך כל זה אנחנו עובדים על הדברים שאני מאמינה שהם הבסיס לחיים:

ביטחון עצמי
חוסן
עצמאות
כישורים חברתיים
התמודדות עם תסכול
לקיחת אחריות
תחושת שייכות
והיכולת לסמוך על עצמם.

וכן, התוכנית מתקיימת בשעות הבוקר ועל חשבון יום לימודים אחד בשבוע.

אני יודעת שעבור חלק מההורים זה הדבר הראשון שעוצר אותם.

אבל מבחינתי השאלה היא לא רק מה הילד מפסיד באותו בוקר.

השאלה היא גם:
**מה הוא מרוויח?**

כי ילד שיודע להתמודד עם קושי, לדבר כשמשהו מפריע לו, להאמין בעצמו, להיכנס לקבוצה, לטעות בלי להתפרק ולנסות שוב —
מקבל כלים שילכו איתו הרבה אחרי שהוא ישכח את החומר שלמד למבחן.

התוכנית מתקיימת בקבוצות קטנות וקבועות ב:
📍 הוד השרון
📍 הכפר הירוק
📍 ניר צבי

אם אתם מרגישים שהילד שלכם צריך מקום כזה להתאמן בו על החיים עצמם,
כתבו לי בפרטי ואשלח לכם את כל הפרטים.

18/08/2026

״נו, פשוט תסתדרו ביניכם.״
כמה פעמים ילדים שומעים את המשפט הזה?
אבל איך בדיוק לומדים להסתדר?
איך נכנסים לקבוצה שכבר משחקת יחד?
איך אומרים את דעתי בלי להשתלט?
איך מתמודדים כשמישהו אחר רוצה להוביל?
איך אומרים ״לא מתאים לי״ בלי לפגוע?
מה עושים כשהרעיון שלי לא התקבל?
ואיך ממשיכים להיות חלק מהקבוצה גם כשאני מאוכזב?
אנחנו לפעמים מצפים מילדים פשוט לדעת את הדברים האלה.
אבל כישורים חברתיים הם כישורים לכל דבר.
וצריך להתאמן עליהם.
זו בדיוק הסיבה שבסדנאות אני יוצרת לילדים שוב ושוב סיטואציות שבהן הם צריכים לפעול יחד.
לקבל החלטה קבוצתית.
לחלק תפקידים.
לפתור משימה כשאין פתרון אחד נכון.
להסתדר עם משאבים מוגבלים.
להוביל.
לפנות מקום לאחר.
לבקש להצטרף.
להביע התנגדות.
להתמודד עם חילוקי דעות.
וכן לפעמים גם לריב.
כי דווקא שם מתחילה הלמידה האמיתית.
אני לא ממהרת לפתור את הסיטואציה עבורם.
לפעמים אני רק מתבוננת.
לפעמים שואלת שאלה.
לפעמים עוזרת להם לראות משהו שהם לא הצליחו לראות לבד.
ואחר כך אפשר לעצור ולבדוק:
מה קרה שם?
מה רציתי?
מה עשה האחר?
איך הגבתי?
מה עבד לי?
ומה אני יכול לנסות אחרת בפעם הבאה?
מבחינתי הסדנה היא מגרש אימונים של החיים.
מקום בטוח שבו אפשר להתנסות ביחסים עם אחרים,
לטעות,
להיעלב,
להתאכזב,
לנסות שוב,
ולגלות לאט־לאט:
איך אני רוצה להיות בתוך קבוצה.
כי אי אפשר ללמוד כישורים חברתיים מהרצאה.
צריך לפגוש אותם.
בחיים עצמם.

03/09/2025

06/03/2025

כוח הביחד - מסע אם ובת

29/01/2025

18/01/2025