מפלים - מרכז העצמה חינוכי טיפולי

אתמול בעלמא אומנויות ירושלים.
***
כבר בכניסה , תערוכה במסדרונות של כישרונות ויצירה, בכל פינה בנות שרות, מציגות על במה, מצחיקות רצח ודקה לפני ההרצאה רצף של גלגלונים ועמידות ידיים ככה בשביל הרוגע…

כמה חיים במקום אחד.
אנרגיה.
***
תודה לאורטל על החיבורים.

מוזמנים 🚘

הערב ב18:00 עם מועצה אזורית גבעת זאב

מוזמנים ❤️

שבת הרצאות בנחלים
***

המקום הזה הוא חוויה כל פעם מחדש עבורי.
שנים של קשר - ואותה התרשמות כל פעם מחדש.
כמה חינוך נכון. כמה הנהגה נכונה.
כמה חבורה של בנים מלאי רגש ורגישות שמקבלים שם הרבה מעבר לכמות יחידות.

***
אלינועם היה ההצגה שם.
ישב עם שכבת י״א , אכל איתם, שר איתם, רקד איתם ושיגע אותם עם ה6-7…
אכל להם את הראש והם לא הפסיקו לאכול אותו.
בקיצור הם מוכנים לאבהות.

***
תודה רבה לסהר, לאוראל ולשלו על הדאגה לדברים הכי קטנים, שלא יחסר כלום ושנרגיש בנוח ובעיקר על השקט בו הם ניהלו את השבת הזו. שקט חודר ומלא בעשייה שקטה.
***
בנתיים אבישג השתלטה על הבית עם שבת חברות. היינו בטוחים שחוזרים לפאודה.
אבל כנראה שזה היתרון בבנות.
אתה חוזר לבית יותר מתוקתק מאיך שעזבת אותו.

שבת הרצאות עם פנימיית נחלים

מוזמנים ❣️

אתמול חזרנו לעוד שיחה להורי הגן של אלינועם שלנו.
אני לא יודע לאן הוא יצליח להגיע בחיים,
אני רק יודע שכרגע הוא מקבל תשתיות הכי נכונות לשלב שבו הוא נמצא.

2 דמויות שהעיר נתברכה בהן :
הרבנית היקרה אתי לוגסי ושלומית יעקב האהובה,
שתי גננות שממשיכות לחולל מהפכה בעיר הזו כל בוקר מחדש.

ואיך מחוללים מהפכה ?
אה, פשוט.

שומרים על אותו חיוך לכל ילד.
כל כך המון בקרים.
כל כך המון שנים.

״שפרה ופועה שהיו משפרות את הולד…״

תודה לכם בשם על כך הרבה נשמות רכות שטרם למדו לכתוב לכן, אבל אתם כבר חרטתם בליבם המון אהבה שמחה בלב פשוט ובענווה מיוחדת.

איש חינוך יודע לזהות את זה בעיניים.
את התלמיד הזה…

שאם אף אחד לא יתפוס אותו רגע לפני החופש –
הוא פשוט ילך קצת לאיבוד בתוך המרחב והזמן.

לא כי אין לו יכולת.
כי אין לו כיוון.

החופש הגדול בפתח.
והשאלה היא לא רק כמה זמן יש להם - אלא מה יישאר איתם אחרי הצלצול האחרון.

עוד דף עבודה?
עוד מטלה?

או אולי מחשבה אחת,
שתשב להם בלב כל הקיץ.
משפט אחד.
זווית אחת.
תזכורת אחת.

כלים מעשיים שילמדו אותם
שזה בידיים שלהם להרוויח את החופש.

*******
לפרטים נוספים:
https://katzr.net/a5cac2

אז אחרי רוחות המלחמה,
חזרנו לסדנת הזוגיות וההורות במשרדים שלנו.

***
במפגש הרביעי דיברנו על פיתוח הגישה החיובית ועל חשיבות המבט האופטימי ראשית כל על עצמנו, וממילא בהשפעה ישירה - על הילדים ועל הסובבים אותנו.

***
במפגש החמישי שהיה בשבוע שעבר,
דיברנו על זוגיות , סגנונות זוגיות וסוגי שלום בית…

השבוע, יחתום את הסדנה
Ben Leon , מטפל ומרצה במרכז מפלים, שיעביר הרצאה מרתקת על כלים להקניית ביטחון וניהול לו״ז לילדים.

***
לעוד ערבים כאלו של זוגות שבאים לנשום אחרת. 💝

השבוע כנס מחלקת נוער וחינוך בעיריית לוד.
***
רק מנהלת כמו שני יכולה לעבור ביום אחד שריפה של מועדון הנוער בעיר, טרפת של ארוע עם חוקרי שריפות וכל המשתמע מיום שכזה…
ויום למחרת להדליק אש אחרת ולא לבטל את הכנס.
***
שראיתי את אכות האנשים שהיו שם עם העיניים והלב, ידעתי שזה לא יגמר במפגש אחד.
היה אש. בקטע טוב… 😉🔥
***
אז קבענו להיפגש שוב. בקרוב.

הוא הגיע בלי אוויר.
ממש תחושה כאילו רצה רק הנשמה.

עייפות שלא נגמרת
חוסר חשק למה שפעם הזיז.
למה שהוא מכיר.
נגמר לו האוויר.

הוא מתפקד.
עובד.
מדבר עם אנשים.
אפילו צוחק לפעמים.

אבל כל דבר דורש מאמץ.
מול מראה - הוא מעיד שיורדות לו דמעות.

לא חיפשנו ישר פיתרונות.
היה לו רק מקום להניח ראש.
מקום למה שכבר הוא לא יכל להחזיק לבד.

זה די הספיק ב״ה.

היה צריך רק מקום.
וקצת חום.

וכמו לאחר פסק זמן,
יש לך עוד התקפה לסדר את השחקנים.
לתקוף נכון הפעם בתוך הקווים.

חדש חדש…. 🏀