18/09/2017
רגע לפני שהשנה חולפת לה,
רגע לפני ששנה חדשה מתחילה,
זהו זמן החסד, זמן להרחבת לבבות,
זמן לאחל, לברך, לייחל, לקוות.
אז כדי שהפעם נצא קצת מהשגרה המוכרת,
הרשו לי לעשות זאת בצורה קצת אחרת:
מי יתן ובשנה הבאה עלינו לטובה
נשכיל לפזר סביבנו חמלה ואהבה,
מי יתן ושמחת החגים שעומדים בפתח כעת
תוסיף ללוות אותנו כל השנה מבלי להתמעט.
שנמשיך ליהנות מחופשות שנתיות ונאפשר לגוף הבראה,
שנפנק את עצמנו בארוחות טובות, בלי להתחשב בהוצאה,
שנדע להעניק לאחרים מתנות, גם ככה סתם, בלי סיבה,
שנתחדש מדי פעם בביגוד ובכל מה שגורם לנו תחושה טובה.
שנציב לעצמנו יעדים, ונדע לעמוד בהם ולהגשים,
שנרגיש חופשי להיות עצמנו, בלי צורך לדווח לאנשים,
שיחסי העבודה שלנו יהיו מלאים בהרמוניה ובעזרה הדדית,
שנדע מדי פעם לקחת הפסקות כדי שאל האופק נוכל להביט.
שלא נדע כאב, צער ועצב ולא נזדקק לימי מחלה,
שהמנוחה השבועית שלנו תהיה מתובלת בהנאה גדולה,
ששנות הוותק שצברנו יסייעו לנו לעזור לאחר ברגע הנכון,
ושהרווח הנקי שנפיק מכך יהיה לב מלא בסיפוק ובגאון.
שנמשיך לשלם מס הכנסה, כי זה סימן שעובדים ומרוויחים,
(טוב, נו, אפשר להקטין את שיעורו, בעצם מוכרחים...),
שנעסיק את עצמנו שעות נוספות רק בדברים שעושים לנו טוב,
ושלא נהיה מוטרדים מהפנסיה, כי זה ממש לא קרוב.
שנחזיק קרוב ללב את החברים הטובים והמשפחה,
שנשכיל להבין שקרבה שכזו כל כולה היא ברכה,
שנרגיש ספונטניים לקפוץ לביקור בלי הודעה מוקדמת,
שהשגרה תתנהל ללא רישום בפנקסים, שתהיה זורמת.
שהשכר המינימלי היחיד שנקבל יהיה בגין אהבת חינם שנעניק,
כי הרי אהבה שכזו אינה זקוקה לתמורה, וחיוך הלב הוא מספיק,
שלא נבקש פיצויים בעד שום פעולה שנעשה למען זולתנו,
כי תחושת הנתינה והסיפוק שנחווה – הם יהיו שכרנו.
שנזכור שגם בלי קרן השתלמות, משכורת 13 ושאר הטבות,
ההכנסות האמיתיות שלנו, אלה שתמיד יהיו הכי מניבות,
הן כל הפעולות שאנו עושים בנסיון להפוך את העולם לטוב יותר,
כי אם נצליח במעשינו - דיינו, ועל השאר אפשר כמעט לוותר.
אז אמנם אין שום ביטוח, ובטח לא לאומי,
שגם מחר יהיה זה עוד יום מושלם וחלומי,
אבל מה שבטוח הוא שאם נשתדל, נרצה ונשאף,
כל יום חדש יביא איתו עוד ערך מוסף.
שנה טובה ומבורכת לכולם,
מלאה בבריאות ובאושר מושלם.