16/11/2022
מנחים ומנחות - הפוסט הזה הוא בשבילכם/ן. הוא קצת ארוך אבל לדעתי הוא חשוב ומעניין והתקווה שלי היא שבעקבותיו יתעורר דיון רציני בסוגיית יחסי מנחים-מונחים.
זה שנים רבות שאני שומע סיפורים מסמרי שיער על מנחים רשעים השולחים את מונחיהם למשימת הכתיבה ללא הכוונה או הדרכה. הסטודנטים, כך אני שומע, מצופים להתקדם בעבודה באופן עצמאי, לשלוח טיוטות לבדיקת המנחה ולקבל רשימה של הערות על גבי המסמך, בהערות השוליים ובגוף המייל.
החוויה של הסטודנטים והסטודנטיות היא של good versus evil כי הן/הם לא מבינים איך זה שכל מה שהם כתבו לא שווה כלום? איך זה שאין למנחה דבר אחד טוב להגיד על עבודתן/ם המאומצת?
יש מקרים שבהם המלוות/ים שלי צודקות/ים. יש מנחים שפשוט נוהגים ברשעות כלפי המונחים שלהם. דוגמה? בטח. לפני כשנה מלווה שלי קיבלה מהמנחה שלה הערות שהיו למעשה קיא של מילים זדוניות כמו: "את באופן ברור לא מבינה על מה את כותבת", או: "אני רוצה להאמין שהכתיבה משתפרת בהמשך המסמך" ואז, לבסוף: "שלחי אליי טיוטה חדשה. מה ששלחת לא ראוי לבדיקה". זה באמת היה אירוע חריג והיה נוח להאשים את ההסגברה הידועה לשמצה (שכן, במקרה האמור מדובר במנחה-גבר) אבל גם מנחות נוטות לעתים להתיר את חרצובות לשונן על מונחותיהן, וזו התנסחות עדינה.
למען הסר ספק, יש רקפות בין הסלעים. יש מנחות ומנחים שאשכרה נוהגים לפגוש את המונחים מדי שבוע או שבועיים כדי לשמוע על ההתקדמות, להציע הצעות והכי חשוב - לפרגן על ההצלחות הקטנות שבדרך. אני מכיר מנחה אחת כזו באופן קרוב ומעריץ אותה עוד מימי הראשונים בתואר השני ולשמחתי כיום, אני עובד עם מונחותיה מעת לעת. היא לא לאבי-דאבי. ממש לא. היא מעירה הערות חדות כתער אבל דואגת להסביר למונחות שלה מה טיבן של ההערות ואיך הן יקדמו את הכתיבה. היא מפרידה בין המקצועי לאישי והיא זמינה בטירוף (למרות שהיא נושאת בתפקידים שממלאים שני תקנים אקדמיים לפחות).
אני מבקש להציע, בצניעות, שלוש הצעות לשיפור:
1. לפני שאתם מתחילות להנחות, תאמו ציפיות עם המונחות שלכן: האם אתן בגישת "צאי ולמדי" או שאתן דוגלות בהנחיה צמודה ותהליכית? כל תשובה היא לגיטימית; רק חשוב להגדיר זאת מראש כדי שלא לייצר מירמור מיותר בקרב הסטודנטית על חוסר הזמינות של המנחה שלה.
2. הקפידו לכתוב במסמך גם הערות טובות. אולי תצטרכו ממש להתאמץ כדי לשבח את התקדמות הסטודנט, אבל המאמץ שווה. סטודנטים הם אנשים בוגרים ויכולים לשאת ביקורת, אבל לא *רק* ביקורת. כשאתם כותבים להם "רעיון יפה" אתם ממלאים חצי מיכל של דלק מוטיבציוני הדרוש להנעת הכתיבה.
3. צמצמו את הערותיכן/ם לארבע-חמש הערות קונקרטיות ולוו את ההערות בהדגמה. הנטייה להעיר הערות מרובות במסמך אולי יוצאת מנקודת הנחה שאם אעיר הרבה, אז הכתיבה תשתפר באופן דרמטי בטיוטה הבאה, או לחלופין שעבודה מול הערות היא כישור בסיסי שיש לרכוש אותו כחלק מתהליך החיברות האקדמי. זה לא מדויק. העבודה משתפרת הרבה יותר כאשר סטודנט/ית מקבל הערה בתבנית הזו: "סקירת ספרות מקיפה. כל הכבוד. אני מבקשת למקד אותה יותר ב... להשמיט את... ולהוסיף את... משום ש..."
אלו עיקרי הדברים. כאמור, מזמין אתכן/ם לדיון איתי, עם הקולגות שלכם ואפילו דיון פנימי שישנה את מה שדרוש לשנות ביחסי מנחים ומונחיהם.
