04/08/2021
כשאנשי חינוך רואים אותך, מאמינים בך ומאפשרים לך, השמים כבר מזמן לא הגבול.
כשאתה קם מוקדם בבוקר, לוקח לגן ומחזיר מהגן והגננת סילבי אומרת לנו שהוא ילד מקסים ומיוחד
ואז כיתה א ומשברים בלימודים, המורה מדברת איתך שהוא חייב להיות יותר מרוכז בלימודים, ואז יש אבחון ובעיות קשב והקלות.
אתה מקווה שתהיה לו מורה שתבין אותו שתעזור לו.
ואז הוא מגיע לביהס תיכונט ושם הוא לומד שיחסי אנוש קודמים ללימודים.
ומנהל בית הספר רם כהן בוחר את המורים הנכונים שמבינים ותומכים ועוזרים.
פתאום כבר הוא לא צריך להתאמץ בכתיבה ידנית ששם הוא חווה קשיים ויש את המחשב, הוא מסיים את בית הספר בהצטיינות. ואז יש את החשש מהטירונות כיצד הוא יתמודד שם עם בעיות הקשב? ואז הוא צולח גם את זה.
מתגייס למיטב כשהוא אחראי על אתר מתגייסים, מקבל חייל מצטיין, ואנחנו ההורים גאים בו כל כך.
ואז הוא מגיע לעבוד במשלחת ישראל לאו״ם כשהוא אחראי מדיה של השגריר שלנו ארדן והלב שוב מתפוצץ מגאווה.
למה אני כותב את כל זה?
כי מוסדות הלימוד והלימודים הם דבר חשוב אבל הם לא יכולים ולא צריכים להוות מיכשול בפני שום רצון או יכולת של אף ילד.
חשוב להקשיב לילד,להבין מה קשה לו? מה מעניין אותו?
לא להתייאש ולהרים ידיים,חשוב למצוא את המורה הנכון את המסגרת הנכונה שתסלול לילד שלכם את הכביש המהיר להצלחה.
היום כל כך התגאתי בו, לא האמנתי שזה דור שלי, אני אוהב אותו מאוד ותודה שגרמת לי כזו גאווה.
