ציורים של החיים - סוזט רזון

אז מה זה בעצם "5 דקות של קסם ביום"?
זה לא קורס ציור
וזו לא תכנית שצריך "לעמוד בה"

5דקות של קסם ביום
זו הזמנה יומית,קטנה ועדינה
לעצור רגע בתוך החיים
ולפגוש את עצמך דרך יצירה

לא צריך לדעת לצייר
לא להיות יצירתית
ולא זמן מיוחד או השראה

רק 5 דקות

בכל יום יש:
תרגיל ציור פשוט ולא מאיים
תנועה קטנה שמחברת לגוף
משפט השראה שמלווה את היום

הכל קצר,נגיש
ומאפשר להיות
בלי שיפוט ובלי תוצאה

הרבה נשים מגלות
שדוקא ה5 דקות האלה
עושות משהו גדול:
מרגיעות
פותחות
ומחזירות תחושת חיות ושמחה.

זה לא בא לשנות אותך
רק להזכיר לך
שאת כאן
וזה מספיק

זה מספיק
הקסם כבר עובד...

לפרטים כיתבי לי
ואשמח להסביר לך.

אומרים לך
תמצאי זמן לעצמך
תעצרי
תנשמי
תיצרי

אבל בתוך החיים עצמם
עבודה,בית,ילדים,עייפות
זה מרגיש כמעט בלתי אפשרי.

אז יצרתי משהו אחר
לא שעה
לא סדנה
לא התחייבות גדולה

5 דקות של קסם ביום

5דקות שבהן
לא צריך לדעת לצייר
לא צריך רעיונות
ולא צריך "להיות יצירתית"

רק להסכים לעצור
לנשום,
ולתת לידיים לזוז

ופתאום
משהו נרגע
משהו נפתח.
משהו נזכר בעצמו.

אם גם את מרגישה שהלב מבקש רגע
זה המקום שלך.

שילחי לי הודעה

כל כך נכון....

To create is not a phase of life. It is life.

היתה תקופה שהפסקתי לצייר.למה? לא יודעת למה.
רציתי מאד לחזור לציורים
ולא כל כך הלך לי.
ידעתי כשאני מציירת נהיה לי שקט בלב ובגוף, הרגשה של חופש
ושמחה עדינה עדינה מתגנבת אלי.

אמרתי לעצמי רק 5 דקות ואני רואה מה קורה.
וזה הצליח!
חזרתי לצייר ולהנות מהיצירה.
אמרתי שזאת דרך נהדרת להכניס קצת ציור ליום ,
ואולי הקצת יהפוך גם ליותר.

האמת זה מה שהיה
לכן החלטתי להציע את אותו הדבר גם לכם.
למי שרוצה להכניס קצת ציור ליום שלה, למי שציירה פעם ולא ידעה איך לחזור לצייר ולכל מי שאוהבת את זה.

5 דקות של קסם ביום
הוא מיני קורס של 7 ימים בהם תקבלי הנחיות ציור קצרות עם הצעה לתנועה קטנה ומשפט לאותו היום,
כדי להכניס קצת ציור והתעוררות לחייך.

מחר אערוך מפגש זום חינמי לטעום קצת ממה שהולך להיות בקורס.
מי שרוצה לטעום מוזמנת לכתוב "רוצה" ואכניס אותך לקבוצה.

"5 דקות של קסם ביום"

רגע קטן של יצירה. נשימה. חיבור לעצמך.
יש ימים עמוסים.
יש רצון לעצור – ואין זמן.
ויש בתוכך ניצוץ קטן שמחכה לרגע שלו.

"5 דקות של קסם ביום"

היא תכנית עדינה לנשים
שרוצות להכניס שקט, יצירה ושמחה ליומיום
בלי לחץ,
בלי “צריך”,
ובלי ניסיון קודם.

🌿 מה קורה בתכנית?

בכל יום (או בקצב שנכון לך)
את מקבלת הצעה קצרה שאפשר לעשות ב־5 דקות בלבד:

יצירה קטנה
נשימה
תנועה עדינה
רגע של הקשבה פנימה
לא כדי להגיע לתוצאה –
אלא כדי להיות.

תכתבי "כן" אם את בעניין

יש מקומות
שלא באים אליהם כדי ללמוד
ולא כדי להשתפר

באים אליהם כדי להרגיש בבית

5 דקות של קסם ביום
הוא מרחב לנשים
היוצרות בדרכו
בקצב שלהן
בלי להשוות
בלי להסביר

נשים המבקשות עוד קצת אמת
עוד קצת רכות
ועוד צבע ללב

זה לא קורס
זו לא משימה
זה מעגל
אם את מחפשת מקום
להיות בו כמו שאת
יכול להיות שמצאת

בואי להיכנס הביתה
אנחנו כאן
ב5 דקות של קסם ביום

אם את חושבת שאת לא יצירתית ,
זה הפוסט בשבילך.
הרבה נשים אומרות לי
אני לא יצירתית,אין לי כשרון,
אני לא יודעת לצייר,
ואני תמיד מחייכת.
כי יצרתיות היא לא כשרון
היא הסכמה קטנה להתחיל.
לא צריך לדעת לצייר,
לא צריך צבעים מיוחדים
לא צריך זמן,
לא צריך להיות "טובה".
צריך רק דבר אחד
להסכים לשים קו אחד על הדף.
נקודה אחת.
5 דקות.
זה הכל.
ברגע שאת נותנת לעצמך התחלה קטנה,
משהו נפתח,
היד נרגעת.
הלב נושם והביקורת שותקת.
בדיוק בשביל זה יצרתי את
"5 דקות של קסם ביום"
תכנית עדינה של 7 ימים
שמלמדת איך להתחיל בקטן
ולגלות שבתוכך יש הרבה יותר יצירה
ממה שחשבת.
אם את מרגישה קריאה,
כיתבי לי "מתחילה"
ואשלח לך פרטים

לפעמים כל מה שאני רוצה
זה לא שינוי גדול
לא החלטה
לא תהליך

רק רגע

רגע שבו אני נושמת
רגע שבו היד פוגשת צבע
רגע שבו אף אחד לא צריך
ממני כלום

אם כל מה שיש היום זה 5 דקות,
זה מספיק

לא צריך לפנות זמן
לא צריך להיות מרוכזת
לא צריך לדעת ליצור

רק להסכים להיות רגע עם עצמך

קראתי לזה
"5דקות של קסם ביום"
כי לפעמים זה כל מה שצריך.

בואי כמו שאת
רק לחמש דקות.

יש ימים שאני מרגישה שאין לי כוח לשום דבר גדול,
לא לתהליך,לא להחלטות אפילו לא לחלומות

יש דבר אחד שאני מצליחה לעשות כמעט תמיד,
להיות 5 דקות עם צבעים.
לא כדי לצייר יפה,
לא כדי לשמור משהו
אלא רק כדי להיות .

מתוך הרגעים הקטנים האלו נולד
"5 דקות של קסם ביום"
מרחב עדין,נשי ופשוט,
שמזמין אותך לעצור רגע,
ולפגוש את עצמך דרך יצירה קטנה.

זה לא קורס,זה לא משימה
אין כאן ידע שצריך ללמוד
או תוצאה שצריך להגיע אליה

יש הזמנה
להניח את הראש לרגע
לתת לידיים להוביל
להכניס צבע,תנועה וקול אל היום

אם את מרגישה עמוסה,עייפה,או פשוט רחוקה מעצמך
יכול להיות שחמש דקות זה בדיוק מה שאת צריכה עכשיו.

בלי התחייבות
בלי מאמץ
רק ניצוץ שקט בצבע.

בהתחלת הציור
עדיין לא יודעת
לאן זה הולך.
הולכת בדרך הציור
צעד קטן
ועוד צעד קטן
ופתאום רואה נוצרו צבעים
צורות
ורואה התרחשות על הנייר
שאני יצרתי.
מתפלאת כל יום מחדש, קצת
ועוד קצת.

יש משהו בלתת לזמן לעבור מהר,
ללא שליטה
לרדוף אחרי המטלות שצצות כל הזמן,
ולראות שהחיים נוזלים לך מהיד,
בלי יכולת עצירה
אפילו קטנה
ולהצטער כל כך שזה כל כך מהיר ולא ניתן לעצירה.

האם את יכולה להכניס עצירה קטנה של הנאה ביום שלך?
האם את חיה את החיים שאת רוצה?
האם את הולכת בדרכים שלך שבחרת?

אפשר ללמוד לזהות את הקול שלך, הקטן שמדבר אליך מתוך עצמך,
שאומר לך
"בואי נלך בדרך הזאת"
בקלות
בזמן הציור שלך.

כי כשאת מציירת את כל הזמן בוחרת!
את בוחרת איזה צבע את רוצה להניח על הדף,
את בוחרת איזו צורה תהיה עכשיו,
את בוחרת איפה בדף את רוצה להתחיל את הציור שלך.

כך ככל שאת מציירת יותר, הקול הזה הקטן שמדבר אליך מתוך עצמך, נהיה נוכח אצלך יותר,
את מכירה אותו כבר
וגם לומדת להקשיב לו ולעשות את מה שהוא מבקש ממך בשבילך,
על הדף
ואחר כך בחיים.

בזמנים שאת בוחרת
תדעי להקשיב לקול הזה שלך
תוכלי לבחור ללכת בדרך שמתאימה לך יותר,
בבחירה משלך.

הבחירה הזאת עושה לך רק טוב
ומובילה אותך
לשמחה
ובאה מאהבה לעצמך אותך את עצמך.

כשנלקחו ממני המילים התחלתי לצייר!

המילים בתורכית שהיו לי המוכרות והידועות, שהשתמשתי בהן בלי להתאמץ כי הן היו שם מאז שנולדתי
כבר לא היו שם איתי כשעליתי ארצה.

תקופה ראשונה היה צורך לא להבין את הצלילים שנאמרים לידי, שאמרו משהו
אבל לא לי.
להיכנס לבועה שעוטפת אותי של לא מוכר, זר, חדש, מפחיד, מתסכל של הילדה הקטנה,
והרצון ללמוד וללמוד מאד מהר,
עכשיו,
מיידי...
כדי להבין את הצלילים החדשים שיוצאים מהפיות של האנשים בסביבתי החדשה.

לקח לי זמן להיכנס לתוך השפה ולהתחיל לקלוט פה ושם מילה שחוזרת על עצמה
ויש לה פירוש שאני מבינה אותו פתאום, כמו "המילה הזאת אומרת את זה"
ולשמוח שהתחלתי להבין סוף סוף, משהו.

כשהגעתי לציור, לא היו מילים ללמוד, לא היו צלילים להקשיב
ולהבין
היו לי רק הצורות שאני רואה והצבעים שאני בוחרת, שהיו לי נעימים כל כך.
איזה כיף,
איזו הקלה, להיכנס פנימה ללא מאמץ ורק לזרום עם הצורות והצבעים שדיברו אלי בחיוך בדרכם המיוחדת,
הן היו שם בשבילי
ולא הייתי צריכה להבין אותם אלא
רק להרגיש.

תחושת רווחה גדולה עטפה אותי
כשהייתי מגיעה לחוג ציור ומציירת.
מה שראיתי ושיוצא לי הרגשתי בלב
היו שם רק חיוכים וחיבוקים רכים ועוטפים.

מאז אני מציירת,
לפעמים קצת
ולאחרונה כל יום.

לפי השיטה שלי שפיתחתי "ציורי חיים"
של ציור יומיומי.

כדי להעניק לעצמי נעימות ופשטות
בשביל
שפיניתי לי,
לתוך עצמי
תוך כדי הציור.

כדי לחיות את חיי בהרבה יותר רוגע, שלווה והבנה את עצמי
במלאאא שמחה!

אפשר להצטרף ל"ציורי חיים" בקישור בתגובה הראשונה,
במלאאא שמחה!