https://www.facebook.com/1520975228224056/

בוקר טוב ביולוגי, Charles Darwin (2026)

30/08/2021

ידידיי. מתחילת החופשה אני מתמודד עם ארוע בריאותי משמעותי שהתרחש במשפחתי הקרובה. את כל מרצי וכוחי אני מפנה להתמודדות החדשה שטלטלה את משפחתי ושתדרוש את התמסרותי עוד תקופה ארוכה. במציאות זו אינני רואה יכולת להתפנות להמשך הכתיבה היומיומית של ידיעות הבוקר ובצער רב אני נאלץ להודיע על ה"קפאת המיזם" לפחות לתקופת ביניים. אם וכאשר יבשילו התנאים אבחן את האפשרות ל"החיותו" מחדש. היו אלו שבע שנים מלמדות ומרתקות עבורי. מודה לכם על האמון והתמיכה הממושכת.
קבוצות הוואטסאפ ודף הפיסבוק ישארו פתוחים ויכולים להוות מאגר ידיעות מדעיות לתלמידים ומורים.

שנה טובה ובריאות לכולנו.

יוסי.

21/06/2021

תמה השנה השביעית של "בוקר טוב ביולוגי". תודה על האמון רב השנים. תודה לתלמידים, למורים, לסטודנטים, לחוקרים ולכלל חובבי מדעי החיים. תודה לכל המעירים, המאירים, המתקנים, המגיבים, המעודדים, החולקים, המלמדים, המציעים, המשתפים, השולחים והשואלים. אני יוצא לחופשה... אבל המדענים, החוקרים, המגלים והחיים עצמם😉, ממשיכים בשלהם. נפגש בתחילת ספטמבר עם סיפורים ותגליות חדשות. חופשה נעימה, בריאה ומאושרת לכולם.

20/06/2021

שיאן העולם בשיהוקים, צ'רלס אוסבורן האמריקאי, שמת ב-1991, סבל משיהוקים במשך 68 שנים. הם החלו לאחר שנפל עליו 🐷 במשקל 150 ק"ג, בעת שניסה להרים אותו. אוסבורן שיהק בחייו כ- 430 מיליון פעמים. שיהוק נוצר בעקבות תנודות לא רצוניות ופתאומיות של שריר הסרעפת, האוויר עובר במהירות בקנה הנשימה, פתח הבליעה נסגר ונוצר קול השיהוק היחודי. בדרך כלל השיהוקים עוברים לאחר תקופה קצרה, אך יש אנשים (חלקם חולי סרטן או לאחר שבץ מוחי) הסובלים מהם באופן קבוע מהלך הפוגע קשות באיכות החיים. קיימות "תרופות סבתא" רבות כמו שתיית מים, עצירת נשימה, נשימה לשקית ניר, לבקש שיבהילו אותך כשלא תשים לב ועוד. חוקרים מטקסס מציגים כעת את "FISST", קשית נוקשה, מעוקלת ובעלת שסתום, הדורשת הפעלת כח בעת השאיבה. השאיבה והבליעה מעוררים בו זמנית את עצב הסרעפת (phrenic nerve) ואת עצב הואגוּס (vagus nerve). החוקרים מדווחים שהקשית עצרה שיהוקים אצל 92 אחוזים מהנסיינים (על סמך דיווח עצמי שלהם). מחקרי סמיות כפולה (Double-blind) עוד ידרשו על מנת להוכיח את יעילותה.

בוקר טוב ביולוגי... בינתיים, כדאי להזהר כשמרימים חזירים😉... והכל

👂שמע https://drive.google.com/file/d/18A9qLWaTx5XTfenqjWug6GrBV0haUnAR/view?usp=drivesdk

מקור-https://www.sciencedaily.com/releases/2021/06/210618133957.htm

שיהוק ב-EdTED -https://www.ted.com/talks/john_cameron_why_do_we_hiccup?utm_campaign=tedspread&utm_medium=referral&utm_source=tedcomshare

17/06/2021

נקודת המפנה כבר כאן? זו היתה המשלחת הגדולה ביותר ל"אוקינוס הקרח הצפוני". 300 מדענים מ - 20 מדינות ששהו 389 ימים במרחבי האוקינוס הארקטי. בשנים האחרונות הים קופא מאוחר יותר בחורף, ושטחי הקרח בקיץ הולכים ומצטמצמים. 70% מהקרינה הפוגעת בקרח מוחזרת לחלל אך כאשר היא פוגעת במי האוקינוס הכהים היא נספגת ברובה, מעלה את הטמפרטורה וכך הם קופאים מאוחר יותר בחורף הבא. זהו מעגל הרסני המעצים את עצמו. בנקודה מסוימת לא ניתן להחזיר את הגלגל אחורה... ים הקרח הקייצי צפוי להעלם, מהלך שיגרום לתהליכי שרשרת שיאיצו את ההתחממות הגלובלית. כעת אומר המדען שהוביל את המשלחת שיתכן שחצינו את נקודת ה"אל-חזור". יתכן שנחרץ גורלו של ים הקרח ואיתו גורלם של יצורים רבים ובינהם דב הקוטב.

בוקר טוב ביולוגי... keep it cool... והכל

👂שמע https://drive.google.com/file/d/16yopQLDQhwmGjNxglQoyg72K3cfmCpWH/view?usp=drivesdk

מקור-https://www.sciencealert.com/scientist-suggests-that-we-may-have-already-triggered-the-irreversible-warming-tipping-point

16/06/2021

הם קפאו אי שם במרחבי סיביר לפני כ- 24,000 אלף שנים. כשקדחו החוקרים בקרח העד לעומק של כשלושה מטרים והוציאו אותם, היתה זו תגלית נהדרת, אבל זו החווירה לעומת מה שהתגלה אחר כך במעבדה. היצורים הזעירים "התעוררו לחיים" חזרו להתנהגות רגילה ואף התרבו. רוטיפרים בדלואידים (Bdelloid rotifers), מיקורואורגנזמים רב תאיים ממחלקה המונה כ-450 מינים מוגדרים, רובם ככולם שוכני מים מתוקים ובתפוצה עולמית. יכולתם לשרוד בתנאים כה קיצוניים ולתקופה כה ממושכת הופכת אותם כנראה לאחד מהיצורים "הקשוחים" ביותר החיים על פני כדור הארץ. אם יצליחו מדענים להבין את המנגנונים הביולוגים המאפשרים לרוטיפרים לשרוד תקופות כה ארוכות ובתנאי קיצון נוכל אולי לשפר בעתיד את יכולתנו לשמר תאים ורקמות לאורך זמן.

בוקר טוב ביולוגי... גם מי שקר כקרחון נמס תחת הידים הנכונות😉... והכל

מקור-https://www.nytimes.com/2021/06/07/science/frozen-rotifers-siberia.html

15/06/2021

הטיסות לחלל נראות קרובות יותר מתמיד ויתכן שכבר ב- 2035 נראה טיסה מאויישת למאדים. האם אנחנו ערוכים לשהייה ממושכת בחלל? מחקר חדש מדווח על לידת 8 "גורי חלל" בריאים של עכברים, שנולדו מהפריה באמצעות תאי זרע ששהו בהקפאה בחלל. התאים ששהו בהקפאה של מינוס 95 מעלות צלזיוס, הקיפו את כדור הארץ במשך כ-6 שנים, על סיפונה של תחנת החלל הבינלאומית ISS. "קרינת חלל" עלולה לגרום נזק ל- DNA שבתאים ולמוטציות. ב- ISS קרינת החלל המזיקה היתה חזקה פי 100 מאשר על פני כדור הארץ. נו, אפשר מעט להרגע🤔😉.

בוקר טוב ביולוגי..."זה בסדר לשמור את כל הביצים בסל אחד כל עוד אתה שולט במה שקורה לסל" (אלון מאסק)... והכל

👂שמע https://drive.google.com/file/d/16-dgh1KePgfVbU3TrIJ-WJLYXspba3Yg/view?usp=drivesdk

מקור-https://advances.sciencemag.org/content/7/24/eabg5554

14/06/2021

אם לא נשנה את התנהגותנו, אנחנו עלולים להיות בקרוב "הקוף הגדול" האחרון שיהלך על פני כדור הארץ. מחקר חדש (המתבסס על מאגר המידע המקיף ביותר של אוכלוסיות קופי האדם, על מודלים אקלימיים, ניתוח עתודות קרקע ועל תחזיות לגידול אוכלוסיית בני האדם), חוזה עד 2050, אובדן של עד 94 אחוזים מ"מקומות החיות" הטבעיים באפריקה של "הקופים הגדולים" (גורילות, שימפנזים ובּוֹנוֹבּוֹ). המצב באסיה לא טוב יותר: מאז שנות התשעים כבר אבדו יותר מ - 80 אחוזים מ"מקומות החיות" של האורנג-אוטן. הצריכה הלא אחראית של משאבי טבע היא אחד הגורמים העיקריים המביא לפגיעה בקופים. על הקהילה העולמית, אומרים החוקרים, מוטלת האחריות להבטיח את עתידם של קופי האדם על ידי העלאת המודעות למצבם וקידום כלכלה בת קיימא.

בוקר טוב ביולוגי... "רק אם נבין יהיה אכפת לנו" (ג'יין גודול)... והכל

👂שמע https://drive.google.com/file/d/15KChXYFI2ALo0zX1JWfMyGkrY5RWEgXj/view?usp=drivesdk

מקור-https://www.sciencealert.com/african-great-apes-will-experience-massive-habitat-loss-in-30-years-models-warn

13/06/2021

"קדחת דנגי" היא מחלה הפוגעת בכ-400 מיליון איש בשנה, כ-25,000 מהם מתים (בדר"כ בעקבות הדבקה שניה). למחלה אין תרופה. היא נגרמת על ידי נגיף המועבר בעקיצת יתושות אֵדֶּס מצרי (Aedes aegypti). ווֹלְבַּכְיָה (Wolbachia) הוא חיידק הנמצא באופן טבעי בכ- 60 אחוזים ממיני החרקים*. במהלך 2017 חילקו חוקרים מחוז באי ג'אווה שבאינדונזיה ל- 24 אזורים. במחצית מהם פיזרו יתושים שהודבקו בוולבכיה. החוקרים פנו לאנשים שהתלוננו על חום (שמקורו לא אובחן) בתקופה של כשנתיים מתחילת הניסוי ובדקו האם נדבקו בקדחת דנגי. נמצא שבאזורים בהם שוחררו יתושים עם וולבכיה רק 2.3 אחוזים מהאנשים שהתלוננו נדבקו בקדחת, לעומת 9.4 אחוזים שנדבקו באזורי הביקורת. למרות הצלחות שתועדו בעשור האחרון, זו הפעם הראשונה שהוכח בניסוי "סמיות כפולה" (Double-blind) שלהדבקת יתושים בוולבכיה השפעה משמעותית על מספר האנשים החולים בקדחת. זו בשורה חשובה גם במאבק למניעת מחלות נגפיות נוספות המעוברות על ידי יתושים כ"זיקה" ו"קדחת הצהובה".

בוקר טוב ביולוגי... "אם אתה חושב שאתה קטן מידי בכדי לחולל שינוי נסה לישון עם יתוש" (הדלאי למה)... והכל

*במסגרת פרויקט בינלאומי מיפו תלמידי ביולוגיה מכל העולם (כולל בישראל) המצאות וולבכיה בקרב חרקים באזור מגוריהם.

👂שמע https://drive.google.com/file/d/157mdEkW0BLjqWGw0TaHlJL9K56-AUb_a/view?usp=drivesdk

מקורות-https://www.sciencealert.com/dengue-fever-transmission-has-been-cut-by-an-incredible-77-in-a-real-world-trial
https://youtu.be/no5tsf5DNrE

10/06/2021

כבר מ-1885 הבינו חוקרים שהפגה בין תרגול לתרגול משפרת רכישת מיומנויות חדשות. כעת בסיוע טכנולוגיות מתקדמות ניתן להראות את ההשפעה של דפוס למידה כזה על המח. 30 מתנדבים התבקשו במקצבי זמן של 10 שניות, להקליד ביד הלא-דומיננטית שלהם ובמהירות מרבית, את הספרות "41324". הם חזרו על הניסוי 36 פעמים כשבין כל חזרה היתה הפגה של 10 שניות. בעזרת טכנולגית דימות מתקדמת (MEG) נמדדו השדות המגנטיים, הנוצרים במח בעקבות הפעילות החשמלית של התאים. נמצא שבמהלך ההפגות בין התרגולים (ובמיוחד ב-11 החזרות הראשונות) נרשמה עליה של עד פי-20 בפעילות ה"היפוקמפוס", שלו תפקיד חשוב ברכישת זיכרונות חדשים. החוקרים סבורים שההפגות מסייעות ליצירה מהירה של רשתות נוירונים המאפשרות עיבוד ואחסון של המיומנות הנלמדת.

בוקר טוב ביולוגי... "תפוס מנוחה – שדה שלו, נותן יבול שופע יותר" (אוֹבִידִיוּס)... והכל

👂שמע https://drive.google.com/file/d/13_bU5u-MX6Vpemhhiz8OWhl85AYXgZAq/view?usp=drivesdk

מקור-https://www.sciencealert.com/our-brains-rapidly-replay-new-tasks-during-pauses-to-enhance-our-skills

09/06/2021

"צלילי השקט". מתי מסרים תקשורתיים יעילים יותר כשהם מושמעים ברצף או לאחר "רגעי שתיקה"? דגי פיל (Brienomyrus brachyistius) ממשפחת המורמיריים (Mormyridae) מתקשרים בינהם באמצעות פולסים חשמליים חלשים שהם מיצרים. בעקבות מחקר חדש מדווחים חוקרים שמוחם של דגי הפיל מגורה ביתר קלות, לאחר תקופת "שתיקה קצרה" בהשוואה למתרחש במהלך רציף של פולסים חשמליים. החוקרים מקבילים את התופעה לחיתוך דיבור אנושי בו אנשים נוהגים ליצר שתיקה קצרה לפני מילים רבות חשיבות. ההפסקה ב"דיבור" מבטיחה אצל דגי הפיל וכנראה גם אצל צפרדעים, ציפורים ובני אדם, תשומת לב גבוהה יותר בקרב השומעים.

בוקר טוב ביולוגי... "No one dared Disturb the sound of silence" ... והכל

👂שמע https://drive.google.com/file/d/1377H86nFvQPJRVLWVaXGHU7Y2n7TOjux/view?usp=drivesdk

Disturbed - "The Sound Of Silence"https://youtu.be/Bk7RVw3I8eg

מקור-https://www.cell.com/current-biology/fulltext/S0960-9822(21)00603-5?_returnURL=https%3A%2F%2Flinkinghub.elsevier.com%2Fretrieve%2Fpii%2FS0960982221006035%3Fshowall%3Dtrue

08/06/2021

היום הוא "יום האוקינוסים" הבינלאומי. סלְפּוֹת (Salpidae) הן יצורי צֶפֶת (פְּלַנְקְטוֹן) בגודל של מספר סנטימטרים הניזונים מיצורים הקטנים מהם. הם מתרבים בשתי דרכים. כתאים בודדים ברביה א-מינית וכאשר הם חוברים למושבה, ברביה מינית. המושבה יכולה להגיע לאורך של מספר מטרים ונראת כיצור זר ומסתורי הנע במרחבי האוקינוסים, בעזרת סילוני מים שכל אחד מחברי המושבה מיצר. סרטני קריל מהווים מקור מזון חשוב עבור בעלי חיים ימיים רבים, הרבה יותר מסלְפּוֹת. חוקרים סברו שהסלפות מתחרות עם הקריל על אותו מזון כך שהתרבות שלהם פוגעת בזמינות המזון במערכות אקולוגיות. אולם מחקר חדש מראה שהסלפות מתחרות בעצם על מזון מול פרוטיסטים (יצורים הנחשבים ממלכה בפני עצמה). התרבות של הסלפות על חשבון פרוטיסטים עשויה בעצם להגדיל את זמינות המזון במערכות.

בוקר טוב ביולוגי... "לא ניתן לגלות אוקיינוסים חדשים, טרם אוזרים אומץ לאבד את מראה החוף" (אנדרה ז'יד).. והכל

👂שמע https://drive.google.com/file/d/12w7OAbe1UfgBtQ7D-9Q-7_4J_wYeJVlr/view?usp=drivesdk

מקור-https://scitechdaily.com/strange-sea-creature-found-in-oceans-around-the-world-may-improve-health-of-marine-ecosystems/

07/06/2021

כולם משקרים לכולם. איך נדע מה נכון ומה לא? אולי שווה להתייעץ עם עורבני סיבירי (Perisoreus infaustus). העורבנים הסיבירים חיים בקבוצות של כעשרה פרטים שבהם זוג מתרבה מוֹנוֹגָמִי, עם זיהוי סכנה ע"י אחד מחברי הקבוצה, הוא משמיע קול אזהרה יחודי וכל חברי הקבוצה נמלטים. אבל לעיתים משמיעים העורבנים קולות אזהרה כדי להונות קבוצות שכנות. השכנים נמלטים ואז הם חודרים לטרטוריה שלהם, מחפשים מזון או בוזזים מצבורי מזון שהקבוצה השניה אגרה. מחקר חדש מגלה שהעורבנים מזהים טוב קריאות אזהרה "שקריות" של שכניהם ולומדים להתעלם מהם. אבל כאשר הם מטפלים ב"פרחונים" הם ימלטו גם מקריאות השכנים. החוקרים משערים שזה נעשה על מנת ללמד את הפרחונים להגיב לכל קולות האזהרה עד שיתבגרו וידעו להבדיל בעצמם בין קריאות אמת לשקר. מתי אנחנו נלמד?😉

👂שמע https://drive.google.com/file/d/12BMUAEnpb7S8gWBcF74f9k1k3hxWgqO9/view?usp=drivesdk

בוקר טוב ביולוגי..."זה לא שקר אם אתה מאמין בזה." (ג'ורג' קוסטנזה, סיינפלד)... והכל

מקור-https://advances.sciencemag.org/content/7/22/eaba2862

בוקר טוב ביולוגי

30/08/2021

21/06/2021

20/06/2021

17/06/2021

16/06/2021

15/06/2021

14/06/2021

13/06/2021

10/06/2021

09/06/2021

08/06/2021

07/06/2021

Address

Website

Alerts

Contact The School

Shortcuts

Share

Category

Listing takedown request