האקדמית צפת Zefat Academic College

האנשים של האקדמית צפת | גב' דקלה כמיסה

יש ידע שאפשר ללמוד מספרים. ויש ידע שנבנה מתוך היכולת להבין אנשים.

זו התפיסה שמלווה את גב' דקלה כמיסה, יועצת אקדמית של החוג לאחיות, מרצה בחוג למדעי ההתנהגות ובחוג ללימודים רב־תחומיים באקדמית צפת.

במהלך עבודתה היא פוגשת סטודנטים מרקעים שונים ומעודדת אותם להסתכל מעבר לתשובה המיידית, לשאול שאלות, לחשוב באופן ביקורתי ולהבין שהחברה האנושית מורכבת הרבה יותר מכפי שהיא נראית במבט ראשון.

עבור דקלה, ההוראה היא הרבה יותר מהעברת ידע. היא יצירת מרחב שבו אפשר להקשיב, להתווכח, ללמוד זה מזה ולפתח את אחת המיומנויות החשובות ביותר בעולם המשתנה של היום: היכולת להבין בני אדם.

💙 אנו גאים בגב' דקלה כמיסה, שמביאה לאקדמית צפת מקצועיות, סקרנות ואמונה בכוחה של ההשכלה לעצב אנשים חושבים, קשובים ובעלי השפעה.

כי ידע פותח דלתות, אבל ההבנה של אנשים היא זו שפותחת הזדמנויות.

האנשים של האקדמית צפת | ד"ר ג'נאן עבאס

לפעמים, הדרך להחזיר לאדם את העצמאות שלו מתחילה בתנועה אחת קטנה.

זו התפיסה שמובילה את ד"ר ג'נאן עבאס, מרצה בחוג לפיזיותרפיה באקדמית צפת וחוקרת בתחום השיקום האורתופדי . מחקריה עוסקים בפגיעות בעמוד השדרה, בשיקום תפקודי ובדרכים לשפר את איכות חייהם של מטופלים באמצעות טיפול מבוסס מחקר וחדשנות קלינית.

בכיתה היא מדגישה שפיזיותרפיה היא הרבה מעבר לטכניקות טיפול. היא דורשת הקשבה, סבלנות ויכולת לראות בכל מטופל אדם עם מטרות, חלומות ואתגרים ייחודיים. מבחינתה, כל צעד קטן בדרך לשיקום הוא ניצחון גדול.

הגישה הזו מלווה גם את הסטודנטים שהיא מכשירה, מתוך אמונה שאנשי מקצוע מצוינים אינם רק יודעים איך לטפל, אלא גם יודעים להעניק תקווה, ביטחון ואמונה ביכולת להשתקם.

💙 אנו גאים בד"ר ג'נאן עבאס, שמביאה לאקדמית צפת מקצועיות, מחקר עדכני ומחויבות עמוקה להכשרת דור העתיד של הפיזיותרפיסטים.

כי לפעמים, השינוי הגדול ביותר בחייו של אדם מתחיל בצעד הראשון שהוא מצליח לעשות מחדש.

האנשים של האקדמית צפת | ד"ר טלי בוסתנאי

ייש אנשים שבוחרים מקצוע, ויש מי שלאורך השנים הופכים את המקצוע לדרך חיים.

ד"ר טלי בוסתנאי, סגנית ראשת בית הספר לעבודה סוציאלית באקדמית צפת, משלבת לאורך דרכה המקצועית בין עבודה בשדה, הוראה, מחקר והכשרת אנשי מקצוע. תחומי המחקר והמומחיות שלה מתמקדים בעבריינות נוער, ובפרט בעבריינות מין ובהתנהגות מינית פוגענית בקרב קטינים, בטראומטיזציה משנית בקרב אנשי טיפול ובהדרכה ובהכשרה מקצועית בעבודה סוציאלית.

לצד עבודתה באקדמית צפת, ד"ר בוסתנאי משמשת יו"ר הוועדה המקצועית למומחיות בתחום התקון וחברה בוועדה העליונה למומחיות בעבודה סוציאלית מטעם משרד הרווחה והביטחון החברתי.

לאורך כל שנות עבודתה באקדמיה היא ממשיכה לעסוק בהכשרה ובהדרכה של עובדים ואנשי מקצוע בשירותים הציבוריים, מתוך תפיסה שהאקדמיה והשדה אינם עולמות נפרדים – הידע המחקרי והידע הנוצר במפגש עם המציאות המקצועית צריכים להזין זה את זה.

בעולם התקון, האני מאמין שלה נשען על אמונה בשיקום וביכולת לשינוי. בעיניה, עבודה עם בני נוער שעברו על החוק, ובפרט עם קטינים שפגעו מינית, מחייבת להחזיק יחד באחריות למעשה ובאפשרות לשינוי; לראות את הפגיעה ואת מי שנפגע ממנה, ובה בעת לראות את האדם שמעבר למעשה, את כוחותיו ואת האפשרות להתפתחות. תפיסה זו מחייבת עבודה מבוססת ידע, לצד שותפות עם המשפחה ועם מערכות הטיפול, החינוך ואכיפת החוק.

האני מאמין שלה בהוראה ובהכשרה משלים תפיסה זו. מבחינתה, הכשרת עובדים סוציאליים אינה מסתכמת בהקניית ידע וכלים מקצועיים. תפקידה של ההוראה הוא לפתח אנשי מקצוע חושבים – כאלה שיודעים לחבר בין תיאוריה למציאות המורכבת של השדה, לשאול שאלות, להתבונן בעצמם ובאחר, להפעיל שיקול דעת מקצועי ולהמשיך ללמוד ולהתפתח לאורך דרכם.

💙 אנו גאים בד"ר טלי בוסתנאי, שמביאה לאקדמית צפת חיבור מתמשך בין אקדמיה לשדה, בין מחקר לפרקטיקה ובין ידע מקצועי למחויבות אנושית וחברתית – ומכשירה את דור העובדות והעובדים הסוציאליים הבא.

כי ידע מקצועי מקבל את מלוא משמעותו כשהוא פוגש את מורכבותו של האדם ואת המציאות של השדה.

פוסט תשיעי בסדרה | עם פרופ' איתמר תאודור, ראש החוג ללימודים רב־תחומיים באקדמית צפת

האם רעיונות שנולדו לפני יותר ממאה שנה יכולים לעזור לנו להתמודד עם האתגרים של המאה ה־21?

מהטלטלות החברתיות ועד משבר האקלים, מהשיח הציבורי ועד מנהיגות בעולם משתנה – יש מי שמאמינים שלרעיונותיו של מהטמה גנדי יש עדיין מה לומר גם היום.

בפוסט התשיעי בסדרה, פרופ' איתמר תאודור מסביר מדוע הערכים הגנדיאניים ממשיכים להיות רלוונטיים גם במציאות העכשווית.

❓אילו ערכים של גנדי רלוונטיים במיוחד לעולם של היום?

💬 ראשית, אי־אלימות. ערך אי־האלימות רלוונטי מאוד לכל תחום בחיינו. שנית, אקולוגיה. אל מול משבר האקלים, לרעיונות הגנדיאניים יש מקום חשוב בניסוח אידיאולוגיה סביבתית המתאימה למאה ה־21.

❓מה אפשר ללמוד מגנדי על מנהיגות, אי־אלימות והשפעה חברתית?

💬 גנדי ניסח דרך חדשה ויצירתית שבה הפך את אי־האלימות לכוח פוליטי מנצח. יש מקום לנסח דרך חדשה על בסיס רעיונותיו של גנדי, דרך שתשלב רעיונות מתחום האקולוגיה, הרוחניות ואי־האלימות באופן חדש ויצירתי לטובת החברה בגליל ובישראל.

❓איך רעיונות גנדיאניים יכולים לעזור לנו להבין מאבקים חברתיים גם במאה ה־21?

💬 הרעיונות הגנדיאניים חושפים את האלימות הנמצאת בבסיס החיים המודרניים, ואשר מובילה למאבקים בלתי פוסקים.

💙 בחוג ללימודים רב־תחומיים באקדמית צפת לומדים לא רק להכיר רעיונות גדולים מהעבר, אלא גם לשאול כיצד הם יכולים לסייע לנו להבין את המציאות של היום ולעצב את החברה של המחר.

הידעתם? רחל המשוררת הייתה מאושפזת כאן

בית הדסה הוא היום אחד המבנים המזוהים עם האקדמית צפת. אבל במשך יותר ממאה שנה עברו בין קירותיו חולים, רופאים, פצועי מלחמה, יולדות וגם אחת המשוררות הידועות בישראל.

🔹 בתחילת המאה ה-20 הוקם במקום בית החולים היהודי הראשון בצפת על ידי משפחת רוטשילד. עבודות הבנייה החלו בשנת 1907, ובית החולים החל לפעול בראשית העשור הבא.

🔹 בשנות ה-20 הגיעו לצפת חולי שחפת רבים, ובית החולים הפך למקום מרכזי לטיפול במחלה. האוויר והאקלים ההררי של צפת נחשבו באותם ימים מתאימים במיוחד להחלמה.

🔹 אחת המטופלות המפורסמות ביותר הייתה רחל המשוררת, שאושפזה כאן בשנת 1925 בעקבות מחלת השחפת.

וכאן קשה שלא לתת לדמיון לעבוד:

באיזה חדר היא שהתה? ומה נמצא באותו מקום היום? אולי כיתה שבה יושבים עכשיו סטודנטים?

🔹 במהלך מלחמת העצמאות שימש המבנה בית חולים צבאי, שבו טופלו חיילים ואזרחים שנפצעו בקרבות בצפת ובגליל.

🔹 בשנות ה-50 הגיע עוד פרק מפתיע: במקום פעלה גם מחלקת יולדות, ובין הקירות האלה נולדו במשך השנים תינוקות רבים מצפת ומהגליל.

כך שייתכן שמי שנכנס היום לבית הדסה כדי ללמוד, עובד באותו מבנה שבו סבא, סבתא, אבא או אמא שלו נולדו.

והיום המעגל כמעט נסגר: מבנה ששימש במשך שנים לטיפול ולרפואה הוא חלק ממוסד אקדמי שבו לומדים גם את מקצועות הבריאות של הדור הבא.

אותם קירות. יותר ממאה שנות היסטוריה. אינספור סיפורים.

רוצים לשמוע עוד?

📍 במסגרת אירועי פסטיבל הכליזמרים באקדמית צפת מחכים לכם סיפורים, הרצאות וסיור בין המבנים ההיסטוריים של הקמפוס.
🗓️ 18-20.8
🎟️ ללא עלות, בהרשמה מראש.

יש מקומות שלא רק מבקרים בהם, אלא גם מקשיבים להם.

במשך שלושה ערבים ניפגש לסדרת הרצאות בליווי נגינה חיה ושירים, ונצלול אל הניגונים, המסורת והרוח המיוחדת של צפת.

📅 18–20.8 | 17:00
📍 אודיטוריום בית וואהל, האקדמית צפת

שמרו את התאריכים ובואו לפתוח את הלב, להקשיב ולהתרגש.

מהודו לצפת: שיחה על תרבות, זהות ומה שביניהן

**מהודו לצפת: שיחה על תרבות, זהות ומה שביניהן**

לרגל יום העצמאות ה־79 של הודו, התארח אמש פרופ' איתמר תאודור, ראש החוג ללימודים רב־תחומיים באקדמית צפת, בתוכנית "הידברות" עם קובי ברקאי בכאן ב'.

שיחה שמזכירה לנו שאקדמיה טובה לא נשארת בין כותלי הקמפוס, היא פותחת חלון לעולמות, תרבויות ורעיונות אחרים.

🎙️ מוזמנים להאזין לראיון: https://www.kan.org.il/content/kan/kan-b/p-10394/

האנשים של האקדמית צפת | ד"ר ז'נט כהן

יש אנשים שחוקרים את החברה. ויש אנשים שמקדישים את חייהם להבנת האנשים שמרכיבים אותה.

ד"ר ז'נט כהן, מרצה בכירה וסגנית ראש החוג למדעי ההתנהגות באקדמית צפת, חוקרת את החברה הישראלית על גווניה, את יחסי המרכז והפריפריה, את חיי הקהילה ואת הזהות החברתית. מחקריה עוסקים בשאלות מורכבות של שייכות, קהילה ושינוי חברתי, ומתפרסמים בכתבי עת מובילים בארץ ובעולם.

אבל מעבר למחקרים ולהרצאות, ד"ר כהן מזכירה לנו שהאקדמיה אינה עוסקת רק בתיאור המציאות, אלא גם בהבנת האנשים שחיים אותה.

בעולם שממהר לחלק אנשים לקבוצות, היא בוחרת לחקור את מה שמחבר ביניהן. היא מעודדת את הסטודנטים להתבונן מעבר לכותרות, לשאול שאלות, להקשיב לסיפורים ולהבין שהחברה מורכבת הרבה יותר ממה שנראה במבט ראשון.

עבור ד"ר כהן, מחקר אינו רק איסוף נתונים. הוא דרך להכיר בני אדם טוב יותר, להבין תהליכים חברתיים וליצור ידע שיכול להשפיע על הקהילה ועל החברה כולה.

💙 אנו גאים בד"ר ז'נט כהן, שמביאה לאקדמית צפת מצוינות אקדמית, סקרנות אינטלקטואלית ומחויבות עמוקה לחקר החברה הישראלית.

כי מחקר גדול לא רק מסביר איך החברה פועלת – הוא עוזר לנו להבין טוב יותר את האנשים שבתוכה.