שירה פינטו- ייעוץ והדרכת הורים

🌸 "שיפה ושונה תהא השנה אשר מתחילה לה היום..." 🌸

פוסט ששלחתי היום להורים בקבוצה שלי, לינק להצטרפות בתגובה הראשונה.

ערב ראש השנה הוא הזדמנות לעצור רגע בין הסירים ובתוך המרוץ , ולהביט על ההורות שלנו.

הרי ההורות היא מסע בלי נקודת סיום, ובכל רגע אנחנו יכולים לבחור מה נרצה לעשות יותר, ואיפה נרצה לנסות אחרת.

אז לקראת השנה החדשה, מזמינה אתכם לשאול את עצמכם שתי שאלות קטנות, שיכולות לייצר שינוי גדול:

1. מה הייתי רוצה לעשות פחות השנה ?

אולי פחות כעסים, פחות ביקורת, פחות ריצות...

2. איזה הרגל אחד הייתי רוצה להכניס הביתה ?

למשל: לאכול יחד באמצע השבוע, יותר זמן משחק, פחות מסכים.

אין תשובות נכונות או לא נכונות. רק רגע לעצמנו לחשוב איך היינו רוצים שהשנה תיראה בבית שלנו וכמו כל שינוי אחר- תמיד מתחילים במשהו אחד קטן.

מאחלת לכם שנה מתוקה, רגועה ושגרתית. שנה של בתים רגועים, של אהבה גדולה ושל חיבוק שנשאר איתנו גם אחרי שהוא נגמר 💗

ומאחלת לכולנו, שיחזרו כבר כולם הביתה🎗, שירפאו הלבבות השבורים שנדע להשתקם ולצמוח ביחד.

שירה

אבל היא לא תשתמש בזה נגדי?"

זו שאלה ששמעתי מאמא בהדרכה השבוע.

אחד העקרונות שאני מלמדת הורים הוא לדבר רגשות עם הילדים. לא להתפרץ, לא להטיף, אלא לשתף ברגשות שלי, ברמה תואמת גיל.

אם אני כועסת, אני אומרת. אם נפגעתי, נעלבתי או התאכזבתי, אני לא שומרת את זה בבטן. אני מדברת על זה.

ואז היא שאלה אותי,
"אבל אם היא תדע שזה מכעיס או מעליב אותי, היא תנצל את זה. תעשה לי דווקא."
והאמת?
שבטווח הקצר, זה עלול לקרות.
לפעמים ילדים בודקים גבולות, לוחצים על כפתורים. הם מזהים מה משפיע עלינו, ו"לוחצים" שוב על הכפתור.
אבל בטווח הארוך, יש פה שתי הזדמנויות ללמידה משמעותית:

1. איך להתמודד עם רגשות שליליים.
כשאני משתפת ברגש, ולא מאשימה, אני מדגימה לילד שלי שאפשר להרגיש תסכול, כעס או עלבון, ולהתמודד איתם בצורה בריאה.
דרך ההתמודדות שלי, הוא לומד איך להתמודד בעצמו.
2. אמפתיה.
אם אני רוצה לגדל ילד שמתחשב, שרואה את האחר, שלא פוגע בכוונה,
הוא צריך להבין שלמילים ולהתנהגויות שלו יש השפעה. ההבנה הזו, לא יכולה להיות רק בתיאוריה, אלא מהתנסות. ככה בדיוק ילדים מפתחים חמלה.

והתמונה ? עם אחד שהוא גם מרגיז, גם מתסכל ובעיקר ממלא את הלב בהמון המון אהבה.

וקישור להצטרפות לקבוצה השקטה שלי - לתכנים כאלה ואחרים, בתגובה הראשונה

"שגרה" זה לא כפתור. זה תהליך.

אי אפשר באמת לחזור לשגרה ביום אחד.

גם אם פיקוד העורף אומר שכן, גם אם הבוס לוחץ, גם אם כבר יש מסגרת לקטנים.
הגוף, הנפש, הלב והילדים לא עובדים לפי מדד הרמזור של פיקוד העורף.

אנחנו אחרי תקופה סוערת, מתוחה, מבהילה.
התגובה הכי טבעית עכשיו היא *לא לתפקד כרגיל*.
זה לא כישלון , זו תגובה אנושית.

אתם עשויים להרגיש עייפות קיצונית, עצב, חוסר שקט, חוסר חשק, קושי להירדם, התפרצויות.
אצל הילדים –התפרצויות כעס, רגרסיות, היצמדות וקושי בפרידה.

וזה בסדר.
זו תגובה *נורמלית* בתוך מצב לא נורמלי.

מה כן כדאי?

🧘‍♀️ להוריד ציפיות. להחזיק את מבני השגרה שאפשר, ולקבל בחמלה את שעות השינה שעוד לא הסתדרו, יותר מדי ממתקים וזמן מסך.
🤗 לחבק בלי לדבר יותר מדי.
💬 לזכור שכל רגש הוא לגיטימי : גם שלנו וגם של הילדים, ושגם אם נראה שכולם "מתפקדים" זה לא בהכרח כך.
⛔ לא להתניע שינויים גדולים כרגע – זה לא הזמן לגמול ממוצץ, לשנות חוקים בבית או להחמיר עם מסכים.

השגרה תגיע – אבל לא חוזרים אליה בלחיצת כפתור. בונים אותה מחדש.

לאט. בהקשבה. עם הרבה חמלה. לילדים ולעצמכם 💗

אם מצאתם ערך בתוכן הזה ואחרים, מוזמנים לשץף עם הזמנה חמה להצטרף אלי בקבוצת הווטסאפ השקטה שלי , שם נשלח הפוסט הזה הבוקר, יחד עם עוד הרבה תכנים שכדאי לקרוא 🙏🏻

שירה

הורות בגובה העיניים עם שירה פינטו WhatsApp Group Invite

*עדכון חשוב*
בזמן האחרון- אני מפרסמת קצת פחות כאן ובאינסטגרם.... גם התעייפתי מהמריבות עם האלגוריתם ובעיקר- מעדיפה להשקיע את האנרגיות שלי בכתיבה ובמתן ערך להורים- ולא בעיצובים יפים ובחירת סאונד מתאים :-)

אם מתאים לכם להמשיך ולקבל את התכנים שלי- מזמינה אתכם בחום לקבוצת הווטסאפ השקטה שלי- שם אני שולחת בממוצע פעם בשבוע כלים, רעיונות וטיפים להורות נעימה, רגועה ואפקטיבית יותר.

אמנם לא תקבלו שם פוסט קרוסלה מעוצב , אבל כן תקבלו תוכן מלא ערך ופרקטיקה- בדיוק כמו שאני אוהבת :-)

וכאן ? מדי פעם אמשיך לפרסם גם כאן - בעיקר הרצאות / אירועים שפתוחים לכולם (אבל כמובן שגם אלה נשלחים בראש ובראשונה לקבוצת הווטסאפ שלי )

בקיצור- מוזמנים ממש. מחכה לכם שם. מוזמנים להצטרף ולצרף חברים וחברות.

קישור בתגובה הראשונה.

מנצלת את טרנד האנימה כדי להזמין אתכם להרצאה בנושא החשוב של גמילה מחיתולים- איך יודעים שהילד מוכן, איך תימנעו מהטעויות הנפוצות של הורים ומה כדאי לעשות בימים הראשונים.

מתי ? יום שלישי ה1.4 20:30.

קישור ישלח מחר בקבוצת הווטסאפ השקטה שלי, מוזמנים בחום- ומוזמנים להפיץ. קישור בתגובה הראשונה

"היא לגמרי יצאה משליטה" , היא אמרה לי בהדרכה, בקול מלא תסכול ואז הוסיפה "איבדתי את זה לגמרי".

וכמובן, שהיא לא לבד. לפעמים מדובר על הורים לילדים בני שנתיים ולפעמים על הורים למתבגרים והמשותף להם- הם מרגישים שלגמרי איבדו שליטה על הילד או הילדה שלהם.

אבל, האם אנחנו באמת שולטים בילדים שלנו?

האמת היא שגם כשנדמה לנו שכן, השליטה היא אשליה. אנחנו לא שולטים בהם, אף פעם.

אפילו כשהם תינוקות, אנחנו לא שולטים על הבכי שלהם, על מתי הם רעבים או עייפים ואנחנו בוודאי לא שולטים בתגובות שלהם בין אם הן צרחות של גיל שנתיים או טריקות דלת של גיל חמש עשרה.

אז אנחנו לא שולטים, אבל יש בידיים שלנו- כלי הרבה הרבה יותר משמעותי ועמוק- אנחנו הורים משפיעים משפיעים על הבחירות שלהם, על החשיבה שלהם, על ההתנהלות שלהם בעולם ומולנו.

והשפעה כזו, אמיתית נעשית אך ורק מתוך חיבור עמוק. מתוך יצירת מרחב בטוח של אמון, הקשבה והכלה לצד הצבת גבולות ברורים ואוהבים.
האפקט של השפעה כזו– הוא דרמטי. כזו שיכול לעצב את ההתנהגות שלהם דרך החוויות שאנחנו יוצרים עבורם, היחס שאנחנו מעניקים להם, והדרך שבה אנחנו מתנהלים מולם. לעצב את בני האדם שיגדלו להיות.

שליטה מוחלטת? יש לנו רק על אדם אחד – על עצמנו. ואם נבחר לנהל את עצמנו בצורה רגועה, מכבדת, עקבית ומלאה באמפתיה – נוכל לזכות בשיתוף הפעולה שלהם, לא מתוך כפייה, אלא מתוך רצון.

אז בפעם הבאה שאתם מרגישים ש"איבדתם שליטה" עליהם- תזכירו לעצמכם ש אי אפשר לאבד את מה שמעולם לא היה שלכם, ומצד שני- אתם מחזיקים , כפי שתמיד החזקתם- בתואר "המשפיענים" הכי גדולים בחיי הילדים שלכם. תמיד.

ואם הגעתם עד כאן והתחברתם- מוזמנים לקבוצת הווטסאפ השקטה שלי
https://chat.whatsapp.com/I8NxneJPiKM9bBGRvXn5FV

מי לא זקוק בימים אלו לקצת אופטימיות?

ביום ראשון הקרוב, בהרצאה שלי בשיתוף עם מכון אדלר נדבר על אופטימיות , על אווירה משפחתית טובה ואיך מקדמים את שני אלה.

קישור להרשמה (ללא עלות) אשלח בקבוצת הווסטאפ השקטה שלי. מוזמנים ממש להצטרף, הקישור בתגובות.

נתראה