03/09/2025
האם הכל באמת קורה לטובה? ולמה אנו רוצים שתמיד יהיה לנו טוב כל הזמן? ממה אנו בורחים בתוך הצינוק התודעתי שקיים בתוכנו. האם המלחמה הפנימית היומיומית באמת עוזרת לנו להרגיש טוב. האם אנו מתקדמים לעבר הרצון הנשמתי שלנו או שמרגשים תקוע עמוק בתוך נבכי התודעה הכל כך מורכבת ומשוועת שקיבלנו בברכת האלוהים. נתחיל ביסוד עובדתי שמקשר בין כל בני האדם ביקום, משלב הבריאה הראשון ״אדם וחווה״ והתפתחות התודעה האנושית כל נפש וכל אדם שואל עצמו מי אני? מה באתי לעשות כאן?
וזה לא משנה מי דתי/חילוני/שחור/לבן כולנו קיבלנו את אותה מערכת פיזיולוגית זהה. נולדנו בצלם אלוקים כולנו מסכימים בכך. אך מה באמת ההבדל שמייצר כל כך הרבה השוואות בחברה ומעמדות שונות. איך הוא שמח ואני לא איך הוא מיליונר ואני לא. איך הוא מתפתח ואני לא. איך אני רואה מי שמשיג את ייעודו ומטרותיו ולמה האחר שצופה מהצד לא מצליח בכך?
אז נלך לעוד מטפלים עוד מנטורים עוד חוויות עוד מטרות עוד יעדים = מייצר עוד אשליות ולופים חוזרים של ״ריפוי״ אבל בתוכנו לא קורה דבר שמשחרר אותנו מהמפלצת המתעוררת ללא שום התראה, מין תחושה שהבלבול מתחלף בבלבול אחר - רק דרך אנשים שונים המייצגים את אותה הדרך בנרטיבים שונים ובסיפורים שונים. כמו לקרוא ספר מעצים שמתפוגג לאחר יומיים וכבר אנחנו בספר הבא שוב ושוב בתקווה שהפעם משהו ישתנה
כולם עם רצון אמיתי לעזור ומטעם שליחות אבל התשובות אף פעם לא נמצאות אצל אחרים האנשים בחיינו הם הכלי וההשתקפות ללמידת עצמית. בגיל 13 נדרשתי ללכת לפסיכולוגים לטפל בטראומות והקארמה המשפחתית שידעה טרגדיות מרשימות זו אחר זו. גיליתי לראשונה בגיל 13 את כח ההקשבה כח הרגש והלב משהו שבמשפחתי לא היה. עד כדי כך שאפילו לומר/לשמוע ״בוקר טוב״ היה מאוד מוזר לי ולא רגיל.
זה גרם לי לצאת למסע ״חיפוש״ פנימי אחר האושר. אחר האהבה שבתוכי ותאמינו לי נכנסתי עמוק ממה שיכולתי להבין, ככל שחיפשתי יותר חזק המסע הפך למייסר יותר, בודד יותר, מחיפוש לחיפוש.
אז כתחילה הגעתי לפסיכולוגים שגרמו לי להבין הקשבה ואמפתייה, בשלב כלשהו הבנתי שזה לא מספיק עבורי כי פסיכותרפייה שנוגעת באינטלקט בלבד ובעיבוד מסלול חיינו ללא פריקת טראומות מהעבר. תמיד חוזרים אליהם אבל לא מנקים אותם, העולם המערבי מאס בשיטות טיפול שמסתובבות במעגלים סביב הטראומות ללא פריקה. אך בהחלט עזר לי לבנות בסיס תודעתי מינימלי להמשך החיפוש
לאחר מכן התנסיתי במהלך השנים וגם למדתי בתשוקה מלאה טיפולים הוליסטיים כמו: רייקי+מאסטר, הילינג, תטא-הילינג, NLP, טיפולי מים, טקסי לידה מחדש, ריברסינג, תקשור, נורמולוגיה, קבלה יהודית, שיטות המזרח וכו׳
בכל שיטה ופרקטיקה חיפשתי תמיד את האנשים הטובים ביותר. מהמלצות יסודיות ובאמת שנתתי זמן ואמון לכל מטפל. פעלתי מתוך רצון לשינוי ואמונה בלי לקפץ מדבר לדבר עד שירדתי לשורש העניין בכל דבר שניסתי
תוך כדי הדרך עברתי את מסלול החיים המטריאליסטי - לוחם בצהל, לימודי פילוסופיה, זוגיות, עסקים וחומר, טיולים בעולם, ואינספור חוויות חיים ואירועים
אך עדיין הרגשתי שמשהו בי לא שקט לא על המסלול, תחושת בדידות עצומה ללא קשר לחברים למשפחה או זוגיות המצפן הפנימי לא הניח לי פשוט לחיות על פי הגדרות ונורמות.
החוויית חיים לימדה את רובנו שבשביל להרגיש טוב צריך לעבוד קשה. בשביל לקבל משהו גדול צריך לעבוד קשה. בשביל לצאת לחופשה צריך לעבוד קשה, למצוא את ייעודנו צריך לעבוד קשה
בשביל שקט כלכלי צריך לעבוד קשה ואנחנו כבר מבינים…
מטמיעים בנו מילדות בדרכי שליטה מוסוות ומתוחכמת כל כך עמוק ובכל כך עקביות מעוררת הערכה שעבור כל דבר צריך לעבוד קשה
אז טסתי למסע קשה במזרח. לבד. (26) לפני שטסתי סגרתי עסק מצליח. עזבתי זוגיות שהרגשתי כלוא בתוכה מתוך עדיפות לחיי שפע רוחני ונפשי על פני חומר ועוד חומר.
הגעתי למדינות המזרח כמו עלה נידף ברוח. מקומות ללא שפה מוכרת. ללא אזורי נוחות. ללא אינטרנט ברוב הזמן מתוך בחירה הרגשתי את מלוא עוצמת הבדידות כאשר הייתי בטבע כמעט בתולי ללא כלי תחבורה ללא מסעדות. זה רק אני הייתי שם. וזה היה קשה הרגיש כאילו אני צריך להביס בתוך עצמי את הקול שמהדהד ומערער את חיי. ימים של פחד מעצמך ימים של הלקאה עצמית הכל צף בצד השני של העולם. לראשונה בחיי איבדתי כל סוג של שליטה עצמית מנטלית ורגשית על התפיסה שרכשתי במהלך חיי
הזהות שלי כבר לא הייתה ברורה. אבל האני האמיתי שלי מתחיל להתברר הבנתי עד כמה אני חלש. הבנתי עד כמה אני תלוי בכל כך הרבה גורמים. אנשים. דברים. חפצים.
עד כמה הפרסונה שיצרתי לעצמי הייתה מרוחקת מהרצון האמיתי אט אט באי בודד לראשונה בחיי אני מבין שאין בי כל שליטה על המתרחש מלבד עצמי. הרגשתי רע שכל האמונות שלי מתנפצות לרגליי.
הרגשתי כל כך רע בתוך עצמי ובבדידות שיצרתי בכוונת תחילה ללא מודעות עד כמה קשה זה הולך להיות עד כמה מפחיד זה הולך להיות. הרגשתי כזה רע עד כדי כך שכבר הדרך היחידה הייתה לעבור דרכו דרך הרע כן כן. וכבר לא ניסיתי להימנע מהרע לא הייתה לי האפשרות לברוח מהרע הוא פשוט היה שם במלוא תפארתו חיכה שאכיר בו שאלמד ממנו שאעבור דרכו. לבד בסוף העולם קיבלתי את השיעור המשמעותי ביותר בתוך עצמי שההתמודדות בחיינו מכל מה שנראה לנו רע הוא הסוד הגדול ביותר למציאת הטוב. אין רע בלי טוב ואין טוב בלי רע. וזה לא משנה כמה ואיפה נחפש התשובה נמצאת עמוק בתוכנו
העבודה האמיתית היא להבין שאין לנו שליטה על החיים אלה שהחיים שולטים בנו.
מפה התפנית של חיי החלה תחושה עצומה שהאני הישן מתנתק והאני החדש והגבוה מתממש ללא פחד.
ובאמונה טהורה. לאחר כמה שבועות של ניקוי והרפייה אמיתית התחברתי למקור- לטבע -לחיות -למים -לצלילי העצים. וההרמונייה לא איחרה לבוא. פשוט נכנסה לחיי בשביל להישאר.
הריפוי הוא שחרור לא אלפי סדנאות
הריפוי הוא תרופה לא מחלה
הריפוי בתוך עצמנו בלבד לא בחוץ
הריפוי מתחת לאף ולא במזרח הרחוק
הריפוי הוא להרפות ולא להחזיק
הריפוי צריך פשטות ולא מורכבות
הרצון הנשמתי שלי הוא לעזור ולהעביר הלאה את ניסיון חיי דרך תקשור.
אם את/ה מרגישים קריאה ללא תהליכי נצח יקרים.