המרכז לדימוי גוף חיובי

⁨ החיים לא עוצרים, גם כשהלב במקום אחר.
*הדילמות של המתבגרים שלנו* (גילאי 10-17) – לחץ מהרשתות, דימוי גוף שלילי והצורך ב’מושלמות’ – ממשיכים ללוות אותנו בבית, גם בצל המלחמה.
חשוב לנו להיות שם בשבילם, להקשיב, לחזק ולתת להם כלים להתמודדות בריאה יותר.
מוזמנים להרצאה חשובה על הקשר שבין המציאות לבין המסכים והדימוי העצמי.
פרטים והרשמה בקישור (ובאתר של עיריית גבעתיים)
https://www.givatayim.muni.il/events/8867/

הרצאות נוספות להורים בחודשים הקרובים-

ב19/5 במועצה אזורית גזר

ב15/6 בנהריה

ויש גם לקבוצות סגורות כמו לאמהות ובנות בבית הספר לטבע בתל אביב.

אם תרצו פרטים, לבוא, להזמין, להתייעץ- אל תהססו, בשביל זה אני ואנחנו פה💐⁩

‎בתקופת המלחמה ילדים ובני נוער ראו את עצמם הרבה יותר מהרגיל דרך זום.
לא רק השתתפו - גם הסתכלו על עצמם שוב ושוב. ושוב.
אצל חלקם יכולות להיות לזה השלכות גם עכשיו:
יותר תשומת לב למראה, יותר השוואה, יותר ביקורת עצמית. יותר חוסר ביטחון.

מה אפשר לעשות?
לזהות, לתת לזה שם, ובמקרי הצורך- לפנות לאיש. אשת מקצוע.❤️‍🩹

חג חירות
חירות השעבוד מכבלים בלתי נראים
חירות הגוף מרעיונות לא רלוונטים, לא מצמיחים, אלא מצמצמים ומקטינים
חירות הנפש והמחשבה להתפתחות מזינה ובונה
ובעיקר שנוכל לחזור לנוע ולזוז, לפגוש אנשים, לשקם את כל מכאובי התקופה, לא להיות סגורים ומפוחדים מסתבכים עם יחסי הגוף והנפש שלנו,
והכי חשוב שנוכל ללכת בחופשיות במקום שנהיה גאים ושמחים בו.⁩

בימים האחרונים פורסם על פסק דין נגד מטא ואלו בשורות טובות.
תכנים, פרסומות ומסרים שמכוונים לילדים ולילדות לנערים ולנערות שנכנסים דרך המסכים באופן מדויק ומתמשך. מאחורי זה יש מערכת שנבנתה כדי למשוך תשומת לב, להשאיר אותנו בפנים, וגם למכור.

בתקופה של מלחמה, כשהמסכים הופכים למרחב מרכזי יותר והמסגרות שמתווכות פחות נוכחות, ההשפעה הזו מתעצמת. בתוך כל זה, קל לחשוב שיש מספיק דאגות עכשיו ושזה לא הזמן להתעסק בדימוי גוף.

אבל דווקא כאן יש גם הזדמנות להיות יותר נוכחים. לא רק להגביל, אלא לראות יחד, לשאול שאלות, ולתת מילים למה שקורה.

זה לא מבטל את החשיפה, אבל זה כן משפר את האופן שבו היא נקלטת.

⁨ בימים מורכבים אלו, המרכז שלנו פתוח עבורכן.ם ❤

מה אנחנו מציעות:

🫶תמיכה וליווי עבור נוער, צוותים והורים עם דימוי גוף במצב מורכב בימים אלו
🫶חיבור לאיש.ת מקצוע מתאים.ה במידת הצורך
🫶הדרכה לעבודה עם קלפי מראות עם דיוק לקהל ספציפי
🫶סדנה או הרצאה עם מנחי ומנחות המרכז
🫶קלפי מראות ומבעד למראה (כולל הדרכה על דגשים למלחמה)

פירוט על אנשי הצוות שלנו >> בביו ובאתר

במידת הצורך, נא לפנות אלינו בפרטי 🙏⁩

על כאבים פיזיים בתקופה הנוכחית ומה חשוב שנדע כדי לשמור על עצמנו.
אזרנו את מעט הכוחות והכנו לכן ולכם תוכן רלוונטי וחשוב לכל מי שצריך.ה ❤️‍🩹❤️‍🩹
מאת ד״ר ליאור שחר⁩

על כאבים פיזיים בתקופה הנוכחית ומה חשוב שנדע כדי לשמור על עצמנו.
אזרנו את מעט הכוחות והכנו לכן ולכם תוכן רלוונטי וחשוב לכל מי שצריך.ה ❤️‍🩹❤️‍🩹
מאת ד״ר ליאור שחר

טור של Maayan Keret על מבט ביקורתי, נוכחות בגוף ויחסים, מ ynet יחסים🙌
תודה לרננה רז Renana Raz
תודה ל Lori Stadtmauer
פה בלינק

רננה רז: כך למדתי להיות אמא בלי לחוש אשמה מעין קרת פגשה את רננה רז, חברה ותיקה שמבינה דבר או שניים בגוף, לשיחה על איך מתמודדות עם מבטים מקטינים, קולות ואשמה שנדבקת אלינו, גם כשהיא מעולם לא הייתה חלק מהשקפת עול....

⁨ כשהבית אומר דבר אחד והסביבה אומרת אחר

יש הורים שנותנים בבית תחושה של ערך, ביטחון וקבלה.
ואז הילד או הילדה יוצאים החוצה - לכיתה, לחברים, לרשתות ופוגשים תגובה אחרת:
גיחוך, הערה, מבט, או תחושה שמה שעובד בבית לא ממש מתאים כאן.

זה אולי נראה רגע קטן,
אבל הוא יכול להיות רגע משמעותי מאוד.
כי נוצר פער- בין מה שנאמר בבית לבין מה שהחברה משדרת.

וכשאין מילים לדבר את הפער הזה בקול,
ילדים לפעמים מתחילים להסתגל לעצמם.
להצטמצם. להשתנות לא באופן שתואם את ההתפתחות שלהם.
או להתחיל להאמין שמשהו בהם לא בסדר.

לא פעם הפער הזה עובר דרך הגוף,
כי זו שפה שילדים וגם העולם מדברים דרכה.
זה יכול להופיע בצמצום של אכילה, בעיסוק יתר ולא מותאם בספורט,
בלבוש שלא נוח או לא מחובר לאישיות,
ואפילו בצמצום תנועה או שינוי בשפת הגוף.

חשוב לומר: לא כל שינוי הוא סימן לבעיה.
היכולת להסתגל חברתית היא מיומנות חשובה.
הגישור בין פערים הוא שלב של למידה, ניסוי, והשפעה הדדית -
חלק בריא מתהליך גדילה והתפתחות.

ההבדל נמצא פחות בשינוי עצמו,
ויותר בשאלה האם הוא נעשה עם כוחות ועם ליווי תומך.

מה עוזר כהורים?
לא לשכנע ולא לבטל - אלא להחזיק את הפער.
לפעמים דרך שיחה, ולפעמים רק דרך נוכחות והבנה.

אפשר לומר למשל:
״אני שומעת שבבית זה מרגיש בסדר, ובחוץ זה מרגיש אחרת.
זה בטח יכול להיות מבלבל.״

ולפעמים גם בלי מילים אלא הידיעה שיש מבוגר שרואה ומבין
עושה הבדל גדול.

דימוי גוף חיובי נבנה לא רק מחיזוקים, אלא גם מהיכולת להיות אני, בקצב שלי,
גם כשהסביבה לא מאשרת מיד.⁩

⁨ השראה או השפעה?
מאת ליגל אבישי

בסדנת בנות מצווה שהעברתי מטעם המרכז לדימוי גוף חיובי, עלה נושא שמעסיק כמעט כל נערה היום - משפיעניות רשת.
דיברנו על ההשפעה שיש עליהן שגורמת להן ללכת לרכוש מוצרי איפור או להתלבש בדיוק כמו כולן. אחת הבנות שיתפה שבזמן שיטוטים באחת האפליקציות היא מקבלת השראה לדברים שהיתה רוצה ללבוש אבל אין לה אומץ. השיתוף שלה הוביל אותנו לדיוק חשוב על ההבדל בין השראה להשפעה:
השראה נותנת לנו רעיונות, מאפשרת לנו לבחור ודוחפת אותנו להעז.
השפעה היא כוח חיצוני שגורם לנו להרגיש שאנחנו חייבות.

דיברנו על בגדים שאוהבות אבל לא מעזות ללבוש.
על הפחד העמוק שאם לא נתלבש “כמו כולן” אולי לא יהיו לנו חברות.

​למה אנחנו כל כך רוצות להיראות אותו דבר?
​בגיל ההתבגרות, המראה החיצוני הופך לכרטיס כניסה חברתי. אנחנו מתרגלות לראות את אותם פילטרים ואותם מותגים, עד שנדמה לנו שזה הטעם האישי שלנו. אבל לפעמים, זו פשוט הדרך שלנו לנסות להרגיש בטוחות.
כאן נכנסת העבודה שלנו עם נערות:
לא להגיד להן מה נכון,
אלא לעזור להן לשאול:
האם אני באמת אוהבת את זה? האם זה מתאים לי? או שאני רוצה את זה כי כולם רוצים? כי התרגלנו להיראות אותו הדבר?
דרך שיח פתוח, חשיבה ביקורתית וחיבור לעצמי,
נערות לומדות להבחין בין מה שמעצים אותן
לבין מה שמטשטש אותן.
בסדנאות שלנו, דימוי גוף חיובי הוא תהליך של חיזוק זהות, בחירה ואומץ להיות מי שאני.
גם בעולם שמנסה כל הזמן להכתיב איך צריך להיראות.⁩

*התמונה מסדנת עבר, בעונה אחרת🌞

שיח על דימוי גוף לא מתחיל ונגמר בלייקים.
הקרוסלה הזו היא חלק משיחה רחבה יותר שצריכה להימשך, אנחנו פה כדי להמשיך אותה.