הנחייה אקדמית: ליווי וייעוץ לכתיבת עבודות

לבכות

הי חנוך. איתי ונועם גדלו יחד בכוכב-יאיר. יחדיו צעדו לגן, לביה״ס ולפעילות בצופים בשבט צור שכל כך אהבו.
נועם, לוחם אגוז, נפל בלבנון לפני חודש. איתי, קצין בגולני, לחם באותה העת בלבנון ולא הספיק להגיע להלוויתו.
בגיחה הקצרה שלו הביתה, הגיע איתי בלילה לבית העלמין להיפרד מחברו שהיה לו כאח.
סרן איתי מרקוביץ נפל בלבנון, ואתמול נטמן לצידו של נועם ברזילי, בחלקה הצבאית בישוב הקטן שאיבד כבר 5 חללים במלחמה.
נותרה רק תמונה מצמררת. בחייהם ובמותם לא נפרדו😰
יהי זכרם ברוך🙏

הקיץ מגיע.. ואתו אטוטו מועד הגשת העבודות הסמינריוניות. לא יודעים איך להתחיל? מה לפני מה? איך מארגנים את החומר? איך מבצעים מחקר וכותבים את תוצאותיו?
אתם בחברה טובה...
סטודנטים רבים מתקשים בארגון העבודה ובכתיבתה..
לפעמים, מספיק הסבר טוב וממוקד - ופתאום 'השד' לא נראה נורא כל כך, ואפילו לא נורא בכלל...
כל מה שנדרש הוא הבנת כמה עקרונות בסיסיים והבנה שכתיבת עבודה משולה לפתרון בעיות יומיומיות בחיים... אותם עקרונות , אותה דרך פעולה....
ובפתרון בעיות בחיי היומיום אתם הרי בקיאים ומומחים....
ולפעמים, צריך גם ללמוד איך מארגנים חומר...
ולפעמים צריך גם מישהו שידרבן.. יקציב לוחות זמנים לביצוע...
יבדוק את הביצועים....
ובלי שתשימו [כמעט] לב.. העבודה כבר מוכנה....

למה אנחנו מרגישים שכל כך קשה ומפחיד להתיישב ולכתוב עבודה אקדמית (סמינריון, תזה, דוקטורט)?
למה החשש הזה מביא חלק מהסטודנטים לעבור על החוק ולקנות עבודות?
האם המטלה באמת כל כך קשה או שזהו רק חשש פסיכולוגי?
אז המטלה לא כל כך קשה.. למעשה, עם מעט מאוד הכוונה היא יכולה להפוך לקלה ואפילו: כן, כן.. אפילו מאוד מהנה ומובילה לסיפוק רב.

אז למה בכל זאת אנו חוששים?
פשוט מאוד: משום שמציגים לנו אותה כמטלה חדשה, שמעולם לא ביצענו ושאין לנו מושג איך בכלל ניגשים אליה

למעשה, מדובר במטלה שאנו מבצעים כל יום ויום:
כל יום אנו נתקלים בבעיות [חלקן קלות וחלקן פחות קלות] שאנו צריכים לפתור:היכן ואיזו דירה לשכור, האם לנסוע לטיול כזה או טיול אחר, מה לקנות כמתנה לבני הזוג ועוד ועוד עוד...
הדרך שבה ניגשים לכתוב עבודה אקדמית היא בדיוק אותה הדרך שבה אנו ניגשים לפתור בעיות בחיי היומיום שלנו...רק שלא מסבירים לנו זאת כך.
וכשלא מסבירים נכון- החשש רק הולך ומתגבר....

ברגע שמבינים את הנקודות הבסיסיות התואמות לפתרון בעיות רגילות, ומוסיפים מספר נקודות טכניות הקשורות לכתיבת העבודה - השמיים מתבהרים ואפשר בחדווה ובששון [טוב, טיפה הגזמתי...] לגשת לכתיבת העבודה...

ד"ר לאה יגר
מומחית בהנחיה אקדמית

https://www.facebook.com/tutoring.il/

הנחייה אקדמית: ליווי וייעוץ לכתיבת עבודות כאן תמצאו מידע בעל ערך לכתיבת עבודות אקדמיות טובות יות?

מרגישים שהראש מתפוצץ לכם מרוב עומס?
איך אפשר לדעת מבליל הדברים שמתרוצץ בראש- כיצד להתחיל לכתוב, להמשיך, להבין מהי שאלת המחקר?
מוצאים את עצמכם חושבים על העבודה אבל לא מצליחים להתקדם ו/או בכלל להתחיל לכתוב.
לא מבינים למה זה קורה
הבנתם מה המרצה רוצה
אתם יודעים בערך מה הנושא ומה תבדקו
אז למה זה לא הולך?
למה שום דבר לא יוצא מהראש אל הכתב?
אתם לא לבד!
מרבית הסטודנטים נתקעים בדיוק באותו שלב.
הפתרון: ללמוד לחשוב ולארגן את הדברים בצורה שיטתית.
לנסח את הנושא המדויק [לא בערך..]
לבנות ראשי פרקים
לפרק כל ראש פרק לתתי ראשי פרקים
ו-אז להתחיל לכתוב על כל תת פרק כזה לחוד, בלי לחשוב על יתרת העבודה.
ככה לא תרגישו מופצצים בגירויים
אחר כך, כבר תוכלו לקשר בין הפרקים השונים ולהגיש את העבודה השלמה והמוגמרת.
ואם אתם לא מצליחים ליישם זאת לבד,
אפשר ללמוד את השיטה
קצת תרגול ואחר כך כבר תוכלו לכתוב עבודה בלי כל עזרה
ד"ר לאה יגר
מומחית להנחיה אקדמית

איך ניגשים לכתיבת עבודה אקדמית ואיך לא לעשות את כל הטעויות האפשריות?
א. לנשום עמוק ולהירגע. זו לא מטלת חייכם. זה בסך הכל תרגיל מחשבתי שיכול להיות נחמד ומהנה, אם רק ניגשים אליו מהכיוון הנכון.
ב. לא להסתמך על עצות של כל העולם... בדקו את מי אתם שואלים ועם מי אתם מתייעצים. אולי האדם שמפגין כל כך הרבה ביטחון למול מבוכתכם וייאושכם- לא יודע יותר [ולפעמים אפילו הרבה פחות]
ג. לדעת שאתם יכולים!!!! לפעמים זקוקים לקצת עזרה והכוונה ולפעמים גם יכולים לבד.
ד. לא לבחור בפיתרון שנראה על פניו -הכי קל: קניית עבודה, פנייה בלי בדיקה לכל מיני 'גורמי סיוע' שמפרסמים את עצמם ככאלה. זכרו: לא כל מי שמציג את עצמו כמומחה בתחום, הוא אכן מומחה.לפעמים אנשים כאלה יכולים רק להזיק לכם ולעבודתכם.
ה. לא להיבהל מהמילה 'סטטיסטיקה'. גם אם זקוקים לשיעור או שניים, וגם אם זקוקים לייעוץ סטטיסטי- זו אינה סיבה 'לזרוק' את העבודה לכיוונו של כל מי שמבטיח 'לפתור את הבעיה הסטטיסטית בשבילכם'. רק לאחרונה, הגיעו אלי שני סטודנטים ששילמו הון 'למומחים סטטיסטיים' שלפי צורת העבודה שלהם -לא נראה לי שהצליחו אפילו להבין את השיעור הראשון בסטטיטיקה לתואר ראשון.
ו. לזכור שידע הוא כוח!! אם לומדים איך לחשוב 'עבודה' ולכתוב עבודה- לומדים גם להתמודד עם בעיות בחיים ולפתור אותן. עקרונות החשיבה והיצירה- הם אותם עקרונות בדיוק: בעבודה האקדמית ובחיים בכלל.
האמינו בעצמכם וביכולותיכם...
ואם צריך פנו לעזרה על מנת ללמוד איך לעשות זאת טוב יותר.
ד"ר לאה יגר
מומחית להנחיה אקדמית

ממצאי סקר שהוצג ביום עיון שהתקיים לאחרונה במכללה האקדמית ת"א-יפו:
"הסטודנט הממוצע מתייחס אל התואר כאל קומבינה... למעשה, רוב הסטודנטים אינם קוראים את המאמרים הנדרשים בקורס, או שמסתפקים בקריאת תקציריהם'
'ד"ר תמר אלמוג מאונ' חיפה: 'אני נתקלת לעיתים בעבודות שנראות כמו SMS אחד ארוך, מכיוון שהם לא יודעים לתפור מילים למשפטים, ומשפטים לפסקאות'.
מדוע הגענו למצב הזה שבו הסטודנט אינו מכבד את לימודיו לתואר ואינו יודע כיצד לחשוב ולכתוב?
1. על האוניברסיטאות/מכללות לבדוק את עצמן. מרצה שמומחה במקצועו, שמכבד את עצמו ומתייחס בהתאם גם לחומר שהוא מלמד- זוכה גם לכבוד הראוי מצד הסטודנטים שלומדים אצלו- ובאמת לומדים אצלו.
2. כתיבת עבודות דורשת מומחיות. דורשת יכולת הבנה, קריאה, יצירה, חשיבה, עריכה ועוד. אם לא לומדים/מלמדים את הנושא הזה -אין לבוא בטענות אל הסטודנט שלא מיישם את מה שלא למד...
ואפשר ללמוד, ואפשר להנות, ואפשר לקטוף בשמחה את פירות היצירה/העבודה
ד"ר לאה יגר
מומחית להנחיה אקדמית

דחיינות מבחנים.
מחקר שנערך בארצות הברית מצא שכאשר אפשרו לסטודנטים לדחות את מועד המבחן, מחציתם אכן דחו אותו. אולם, הוספת הזמן לא עזרה לציוניהם. נמצא שהדחיינים 'זכו' לציונים נמוכים יותר מאשר העומדים בזמנים. מסקנה: תכנון נכון של לוח הזמנים ללימוד, הן למבחן והן לעבודות- יביא, במרבית המקרים, לשיפור בציונים.
ולמי שמעוניין לקרוא את המחקר המלא, מצ"ב הלינק שלו:
ד"ר לאה יגר
מומחית בהנחיה אקדמית
www.facebook.com/tutoring.il

http://www.openu.ac.il/innovation/chais2012/downloads/g-Levyy-ramim-65_eng.pdf

טיפים לבחירת מנחה לתזה /דוקטורט:
1. בדקו לפני שתחליטו:
א. מי מתמצא בנושא שלכם או בנושא קרוב אליו;
ב. מי נחשב לאדם שמכבד סטודנטים בכלל וסטודנטים שעובדים אתו בפרט;
ג. האם מדובר באדם שנעים לעבוד איתו ולשוחח אתו;
ד.האם יהיה לו מספיק זמן כדי להקדיש לכם;
ה. מה כוללת העזרה שלו בהנחיה;
ו. האם זה מנחה שנותן יד חופשית למונחה או שאצלו בודקים רק את מה שמעניין אותו;
2. איך בודקים?
א. בררו מי המונחים הקודמים
שלו ודברו איתם. בדקו איתם מי בחר את נושא העבודה, איך הגיב לדעה מנוגדת לדעתו, במה הסתכמה העזרה שלו, האם נשארו מיודדים עם המנחה לאחר סיום העבודה ועוד.
ב. בדקו מהם נושאי העבודות הקודמות שהנחה. האם מדובר בנושאים הקרובים ללבכם, האם מדובר בחזרה על אותו נושא שוב ושוב,
ג. בדקו מי רשום ככותב הראשון במאמרים שהתפרסמו מעבודות אלו. האם תמיד המנחה כתוב ראשון? במקרה כזה או שהוא תמיד כתב את המאמר בעצמו [משום שהסטודנט לא ידע מספיק או התעצל לכתוב בעצמו] או שהוא מנכס לעצמו את עבודות הסטודנטים שהנחה.

כתיבת תזה או דוקטורט מחייבות עבודה צמודה וממושכת עם המנחה לכן הכי חשוב: לכו לפי תחושת לבכם!!! מוצא חן בעיניכם או לא
ד"ר לאה יגר
מומחית להנחיה אקדמית
www.facebook.com/tutoring.il

5 טיפים להצלחה בכתיבת עבודות התיזה והדוקטורט
1. לבחור נושא שמאוד מעניין אתכם
2. לבחור את המנחה: זה שיעבוד אתכם ובשבילכם ולא יתנשא מעליכם. רצוי גם שיבין בנושא הנחקר, או בתחומים קרובים.
3.לקבוע מטרות ביניים ולוחות זמנים להשגתן.
4.לקרוא וללמוד: איך בונים עבודה; ראשי פרקים, חיפוש חומר ועוד.
5. לקבע מצב רוח טוב, רגוע ואופטימי....

מומלץ לקרוא את הסבריו של פרופ. כהנמן ולהחכים....

ומה הלאה? האם אחרי הקריאה נשנה את אופן פעולתנו?
התחזית האופטימית [מדי] אומרת שכן. וודאי.. מעכשיו נצליח בכל מעשינו.
התחזית הריאלית [המבט מבחוץ] אומרת: שסביר שלא. נקרא, נהנה ולא נשתנה.

ומה בקשר ללימודים? לכתיבת עבודות? לתזה ולדוקטורט שלא נגמרים? האם אפשר לתכנן אחרת את הפרוייקטים הללו?
בואו נהיה אופטימיים [ולא מדי]: תכנון מדויק הכולל הבנה של הצרכים והדרישות וקביעת לוחות זמנים לעבודה -יכול לקרב אותנו מאוד לתחזית האופטימית שלנו... ועם התמדה נגיע לשם!
ד"ר לאה יגר, מומחית להנחיה אקדמית
http://ideas.calcalist.co.il/?p=1162

למה פרויקטים נכשלים? פרופ' דניאל כהנמן מסביר, והפעם מניסיון אישי

דחיינות חיובית: 'הרגע האחרון הוא הרגע הטוב ביותר', כך אומר פרופ. פרנק פורטנוי, המצהיר על עצמו כדחיין כרוני.
מה בקשר ללימודים ולכתיבת עבודות? האם כדאי לדחות את כתיבת העבודה הסמנריונית [תיזה/דוקטורט] עד לרגע לפני הדד-ליין למסירה?
לפעמים.
לפעמים כדאי לנו לחשוב על הנושא, לקרוא עליו קצת, לתת לו קצת להתבשל לנו בראש - ורק אז, כשאנו ממש מוכנים - רק אז להתחיל לכתוב.
גם כשנתקעים בכתיבה. במקום להתעצבן, לנסות ולנסות ולנסות בלי להתקדם - כדאי לקחת פסק זמן, לנשום עמוק, לעשות דברים אחרים, להינות מהחיים - ורק כשתראו שהרעיונות מגיעים מעצמם - רק אז לחזור לכתיבה.
ד"ר לאה יגר, מומחית להנחיה אקדמית
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3582588,00.html

כלכליסט - בארץ - הרגע האחרון הוא הרגע הטוב ביותר המשבר הכלכלי נגרם בגלל התמכרות לחשיבה קצרת רואי, טוען פרופ' פרנק פורטנוי, מומחה למשפט פיננסי. ויש לו פתרון: לדחות את ההחלטה כמה שיותר - מוסף כלכליסט, בארץ כלכליסט

איך לומדים לדבר באנגלית:
אפשר לעשות זאת לבד!
במקום לשלם הון לשיעורים פרטיים, אולי כדאי לחשוב קצת ופשוט לקרוא ספרים באנגלית ולהקשיב כמה שיותר לשידורי הרדיו והטלוויזיה מארצות הברית ואנגליה [בלי כיתוביות בסרטים, כמובן].
אימון מהסוג הזה, בדגש על ההתמדה בו- יוציאו תלמידים יודעי אנגלית, ובעיקר בעלי יכולת שיחה בשפה זו.
חשבו לפני שתשלמו!
ד"ר לאה יגר, מומחית להנחיה אקדמית
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3582633,00.html

כלכליסט - בארץ - בתי הספר לאנגלית חוגגים על הסטודנטים שמתקשים להגיע לרמה הנדרשת שיטת הלימוד במקצוע האנגלית לא עברה עדכון כבר שנים. התוצאה: כ־25 אלף ישראלים בשנה, רבים מהם סטודנטים שמתקשים באנגלית או שלא עמדו בדרישות השפה לקבלת התואר, מפרנסים היטב את המכונים הפרטיים - בארץ כלכליסט