המרכז האקדמי לפיתוח אישי ומקצועי בחינוך ובחברה

רוצים ללמוד מקצוע מרתק ולהוביל תהליכי שינוי משמעותיים? הצטרפו אלינו לתוכנית 'ניתוח התנהגות'

אם אתם מעוניינים לרכוש מקצוע טיפולי־חינוכי מבוקש, להשתלב בעבודה עם ילדים ובוגרים, ולהוביל תהליכי שינוי משמעותיים במסגרות חינוכיות, טיפוליות ופרטיות - זו התוכנית בשבילכם.
התוכנית הדו-שנתית משלבת לימודי ליבה, הכשרה קלינית ופרקטיקום מעשי בהיקף של 500 שעות, עם אפשרות להתמחות באוטיזם או בהתפתחות תקינה.
בוגרי התוכנית משתלבים במסגרות עבודה מגוונות במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי (חינוך רגיל וחינוך מיוחד, חינוך בלתי פורמלי, מסגרות לבוגרים, טיפולים פרטיים, הנחיית הורים ועוד).

התוכנית שלנו היא הוותיקה בארץ, עומדת בסטנדרטים בינלאומיים, בעלת הכרה מקצועית בישראל ומעניקה יתרון תעסוקתי.

מתחילים ב-18 באוקטובר 2026
לפרטים ולהרשמה>> https://education.tau.ac.il/morim/aba

ההרשמה לשנת הלימודים תשפ"ז יצאה לדרך!

אם גם אתם מרגישים שזה הזמן להתפתח, להעמיק או פשוט לדייק את הדרך המקצועית או האישית שלכם,
אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו.
במרכז האקדמי לפיתוח אישי ומקצועי באוניברסיטת תל אביב מחכה לכם מגוון רחב של תוכניות לימודי תעודה, הכשרות והעשרה בהן הידע האקדמי פוגש את השדה המקצועי.

לפרטים ולהרשמה>> https://education.tau.ac.il/morim/academic-units-view

"אַ מענטש טראַכט און גאָט לאַכט"

המשמעות של המשפט הזה ביידיש היא: האדם מתכנן ואלוהים צוחק. גם ג'ון לנון כתב לבנו בשיר Beautiful Boy "החיים הם מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בתוכניות אחרות".
בימים אלו, כשאנחנו בין ריצה למקלט או לממד, נשנוש חטיפים וצפייה בחדשות שמאיצות את הדופק, לבין הסדרת הנשימה וניסיון לשמור על שגרה כלשהי במצב הקיצון, אנחנו שוב מתרגלים שרירי חוסן וגמישות כאילו היינו נערת גומי לפחות.
אחד מכישורי החוסן החשובים ביותר הוא גמישות. גמישות יומיומית קטנה. אז איך מפתחים אותה בפועל?
1. אפשר לתכנן את לוח הזמנים היומי, השבועי, אבל להשאיר מקום לשינויים ו"מרווח נשימה". זה מפחית תחושת כישלון כשהמציאות משתנה.
2. להחזיק "תוכנית ב׳"
פגישה התבטלה? אזעקה באמצע עבודה? הילדים בבית?
אפשר לשאול את עצמנו: מה הדבר הקטן שאוכל לעשות במקום? דרך אגב, גם מנוחה זו תשובה.
3. לעבור ממחשבה של "הכול או כלום" למחשבה של "גם קצת זה הרבה".
לא הספקנו את כל המשימות? עשינו רק רבע אימון? קראנו רק עמודים ספורים?
בתקופות כאלה מעט הוא הרבה.
4. לתרגל החלפת מסלול מהירה. המוח שלנו אוהב שליטה, אבל במציאות לא יציבה צריך לפתח שריר אחר: היכולת לומר לעצמנו: אוקיי, השתנה משהו. מה עכשיו?
5. פחות מחשבות שליליות, קורבניות של מיקוד שליטה חיצוני כמו: "למה זה קורה לי" ויותר מחשבות כמו: "מה הצעד הבא?" או: "מה חשוב לי עכשיו?".
6. להכניס עוגנים קבועים בתוך אי־הוודאות. דווקא כשהכול משתנה, חשוב לשמור על כמה דברים שלא זזים: קפה של בוקר. שיחת ערב עם חבר. טיול קצר. עוגנים שמייצרים יציבות רגשית.
גמישות היא לא ויתור על תכנון. היא תמרון, אילתור שמתאים למציאות מורכבת או משברית. זהו תכנון שמוכן להשתנות, כמו תנועה עדינה בתוך המרחב שכולנו נמצאים בו, שמתמקדת פחות במדידה, הספקים ושליטה, ויותר בהסתגלות, התאמה וחוסן.

נכתב ע"י ד"ר הדס אגוזי פרקש
מנהלת התכנית 'מובילי חוסן בארגונים ובקהילות' במרכז האקדמי לפיתוח אישי ומקצועי, אוניברסיטת תל אביב

כחודשיים אחרי תחילת הקורס ניהול למידה בארגונים, התברר לנו דבר אחד:
הלמידה לא מחכה לסיום הקורס.

כשביקשנו לעצור לרגע ולשאול את המשתתפות והמשתתפים לא “איך הקורס”, אלא שאלה אחרת לגמרי: מה מהלמידה כבר מתחיל להשפיע על העשייה המקצועית? מה מתחיל לזוז, להשתנות, להיסדק, עוד לפני שהקורס הסתיים?
התשובות שהתקבלו היו הרבה מעבר לרשימת כלים. הן שרטטו תמונה של מקצוע שנמצא בתנועה: כזה שכבר לא עוסק רק בהדרכות פורמליות, אלא נשען על דאטה ועל ראייה רחבה של פיתוח הון אנושי.
לואיס חייט, מנהלת תוכניות למידה באוניברסיטת תל אביב, כתבה על BI Data Driven Learning Management - מעבר לקבלת החלטות מבוססות דאטה, ולא מבוססות תחושה, ועל ההבנה שמנהלי ומנהלות למידה הופכים בהדרגה לחלק מהאסטרטגיה והפיתוח הארגוני. לא פונקציה תומכת, אלא שותפה.
רונית שטראוס, מנהלת למידה בישראכרט, חידדה תובנה שנשמעת פשוטה אבל משנה פרקטיקה:
אין פתרון למידה בלי אבחון. אבחון עמוק, שיטתי, כזה שמכריח לעצור לפני שרצים לפתרון. היא שיתפה שכבר כעת ביצעה אבחון מעמיק, כולל PSI.
Vered Agababa Lissak, מנהלת למידה ופיתוח ארגוני בפספורטכארד, דיברה על עבודה עם נתונים - איסוף וניתוח - ושיתפה שכבר בנתה קובץ ייעודי עבור מחלקה ספציפית. לצד זאת, היא דיברה גם על גבולות: לא לנסות להשפיע על הכול לבד, לא לפעול מתוך דחף, אלא מתוך צורך אמיתי. “זה נשמע טריוויאלי”, היא כתבה, “אבל זה לא".
ואז הגיעה התשובה של Mor Werechson, מפתחת למידה בהסתדרות העובדים, שהניחה את האצבע על משהו עמוק יותר: היכולת לעבוד באי ידיעה וללמוד תוך כדי עשייה. להסכים להיות בתוך תהליך, בלי לדעת מראש. להבין שאף אחד לא באמת “יודע”, ושדווקא שם - בין שאלות, אבחון, נתונים ולמידה תוך כדי עשייה - מתפתחת מיומנות קריטית לעולם העבודה היום.
כפי שהיא ניסחה זאת: "המקום הארגוני שלנו הולך לכיוון של פיתוח הון אנושי שיודע ללמוד, להסתגל לשינויים ולהחזיק גמישות וחוסן". היא הוסיפה כי צריך "ללמוד להסתכל על התפקיד שלנו מזוויות שונות ולהגדיר אותו מחדש בהתאם לשינויים שמתרחשים סביבנו".
המשתתפים בקורס השנה הגיעו מארגונים מגוונים - בנק הפועלים, פספורטכארד, נת״ע, Salesforce , ישראכרט, R2M , הסתדרות העובדים, טאואר סמיקונדקטור, סלקום - והמפגש ביניהם יוצר מרחב של למידת עמיתים, התבוננות ביקורתית, ובעיקר: לגיטימציה לחשוב מחדש על המקצוע.
הם מציינים כי הקורס מעשיר מאוד, כולל תכנים מעניינים והרבה דוגמאות להמחשה, והוא הכרחי לכל מי שעוסק בלמידה.
הקורס ניהול למידה בארגונים עוסק בדיוק במרחב הזה: בין תיאוריה למעשה. הוא משלב תיאוריה ופרקטיקה, וכולל התאמה אישית לצרכים המקצועיים של כל משתתף/ת.
זה רק אמצע הדרך, אבל כבר עכשיו ברור:
תפקידם של מנהלי ומנהלות הלמידה הולך ומתרחב אל עבר אסטרטגיה, פיתוח והובלת שינוי.

יש לנו בתוכנית אמנים סופרים אינטלקטואלים רופאים אנשי רוח ועוד ועוד....
תקראו ותביטו באלה...
באהבה
ד"ר ענת בוצר - ראשת התוכנית לפוטותרפיה אונ תל אביב

יורדת או עולה?
מה הכוח מחוץ לתמונה שדוחף אותי?
ואל מה אני מסתכלת?
מכל מקום, הצל נותר מאחור.
אחרי שבעה ספרים שלי ועשרים שנות כתיבה, אני מגלה עולם חדש מופלא, גם ללא מילים, שבו הדימוי עצמו מספר את הסיפור.
זה קורה בלימודי הפוטותרפיה באוניברסיטת תל אביב, בניצוחה המבריק של ד״ר ענת בוצר.
בקבוצה מופלאה של אנשים מוכשרים ומובחרים שכל אחת ואחד מהם מעשיר את עולמי.
בצילום זה, למשל, התבקשנו לצלם את האני העתידי שלנו - תרגיל שמאתגר את הדמיון באמצעים פוטותרפוייטים עד להכרה חדשה.
בלימוד זה המעורר השראה, ההתפתחות מגיעה לעיתים שלב אחר שלב, ולפעמים בקפיצה תודעתית אחת – כמו לגלות שהסולם עצמו היה האשליה

תנו לעצמכם מתנה איכותית זו
אלה מושקוביץ- וייס

מתי בפעם האחרונה בדקת את הגלגל שלך?
רובנו רצים מיום ליום ועושים את המקסימום שלנו בהרבה תחומים, אבל מתי בפעם האחרונה עצרת לבדוק איך החיים שלך באמת נראים?
האם את.ה באמת מרוצה ומסופק.ת בתחומי החיים השונים? קריירה, זוגיות, פיננסים, משפחה, חברים...
כאן נכנס לתמונה גלגל החיים, כלי פשוט ועוצמתי באימון אישי, שנותן תמונה ברורה של רמת הסיפוק וההגשמה שלנו.
כל פלח בגלגל מייצג תחום בחיים ומידת המליאות שלו מייצגת עד כמה אנו מרוצים בתחום זה.
כשמשרטטים וממלאים את הגלגל, פתאום מתבהרת התמונה ואנו מבינים מה ואיפה אנו מעוניינים לשפר - איך אנו ממלאים יותר את הפלחים הרצויים.
בתוכנית אימון אישי בגישה פסיכולוגית, בניהול דולי חותם וד"ר נורית רווזליו,
נלמד לעזור לאחרים למלא יותר את הגלגל שלהם ולהגדיל את מידת שביעת הרצון וההגשמה שלהם בחיים.
לקרב את המצוי לרצוי.

איך מוצאים כיוון ומנווטים הורות בעולם סוער, משתנה ודינמי?
הורות היא מסע מאתגר, מורכב ורב־גוני. היא כוללת רגעי שמחה גדולים לצד אתגרים ועיתים גם קשיים - החל מהמעבר הראשוני להורות, דרך גידול ילדים עם לקויות למידה ו/או ADHD ועד ההתמודדות עם מתבגרים בעולם משתנה ודינמי.
לחיי המשפחה היבטים רבים המעצבים אותם ובהם בדיוק נעסוק בסדרת ההרצאות המרתקת 'המצפן ההורי – למצוא כיוון בתוך הסערה', ונבחן אותם מזוויות שונות.
ההרצאות יינתנו על-ידי חוקרים מבית-הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב והן ישלבו ידע עדכני מתחומי מחקר מגוונים עם פרקטיקות יישומיות לחיי היומיום.
הרצאות אלו מזמינות את ההורים (ואת הסבים והסבתות) לראות את ההורות כמרחב של למידה, צמיחה והזדמנות.
על מה נדבר?
* התפתחות רגשית וחברתית של ילדים ומתבגרים, והשפעת הסביבה והמוח
על יכולות הוויסות שלהם.
* תפקידם המשתנה של הורים - אימהות, אבות ואף סבים וסבתות - בתוך
המערכת המשפחתית.
* אתגרים יומיומיים כגון תזונה, שימוש במדיה חברתית, מעורבות הורים
והטמעת ערכים במשפחה.
* הורות במצבי חיים ייחודיים - הגירה, שפה ותרבות, או התמודדות עם מציאות
מורכבת הדורשת חמלה וחוסן.

ההרצאות יתקיימו בימי שישי בשעות 09:00 עד 10:30 בבניין גילמן באוניברסיטת תל אביב, ומיועדות לקהל מקצועי מתחומים רלוונטים / הורים לילדים / מתעניינים.
מתחילים ב- 20.3.26.
לפרטים נוספים ורישום >> https://education.tau.ac.il/morim/Parental_Compass

יציאה מאזור הנוחות היא לא רק ביטוי פופולרי, היא משפיעה על הנפש שלנו

כולנו מדברים על הצורך להיות אמיצים יותר, מעזים יותר, אך רבים מאיתנו מעדיפים להישאר באזור הבטוח נטול הפתעות, אתגרים וריגושים.
האם כדאי לנו להפתיע את עצמנו מדי פעם?
במאמר שפורסם ע"י Pninit Russo Netzer, ראשת התוכנית לוגותרפיה במרכז האקדמי, וג'פרי כהן מאוניברסיטת סטנפורד בארה"ב ב-Journal of Positive Psychology , הם עוסקים בגישה מחקרית עכשווית לשאלת היציאה מאזור הנוחות ובוחנים את תרומתה לרווחה הנפשית ולהתפתחות האישית.
המאמר מציג לראשונה ממצאים אמפיריים המצביעים על כך שפעולות יזומות המרחיבות את גבולות ההתנסות של האדם עשויות לתרום לחיזוק תחושת החיוניות, המסוגלות העצמית והמשמעות, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.
המאמר מדגיש כי אזור הנוחות, על אף היותו מקור לביטחון ולשליטה, עלול גם לצמצם את אפשרויות הצמיחה וההתמודדות של האדם.
לעומת זאת, בחירה עצמאית בפעולות מאתגרות, המותאמות לערכיו, ליכולותיו ולרצונותיו של הפרט, יוצרת תנאים להתפתחות פסיכולוגית ולחיזוק הרווחה הנפשית.
ממצאי המחקר המוצגים במאמר מצביעים על כך שכאשר היציאה מאזור הנוחות נעשית מתוך בחירה פנימית ולא מתוך לחץ חיצוני, היא מלווה בעלייה בתחושות של אומץ, אישור עצמי ורגשות חיוביים.
ההתרחבות מעבר למוכר אינה מוצגת כפעולה דרמטית או קיצונית, אלא כתהליך הדרגתי של צעדים קטנים אך משמעותיים, המאפשרים לאדם לחוות צמיחה, חוסן ותחושת משמעות עמוקה יותר בחייו.

תכנים אלה ואחרים נלמדים בתוכנית 'לוגותרפיה -תרפיה באמצעות משמעות' של המרכז האקדמי.