ימית - הבחירה הטבעית

כשאני חושבת על הדרך שעשיתי, ועדיין צועדת בה, דרך שהחלה בלימודי רפואה טבעית, המשיכה בהתפתחות אישית ובאופן טבעי התווספה אליה תנועה משקמת, חיבור בין גוף - נפש - טבע, ולאחרונה גם היכרות מעמיקה עם "האישה הפראית" השוכנת בתוכי, אני מבינה שכל הכלים האלו נועדו לפתח הקשבה, להעיר את מי שנמצאת בפנים, לקבל אותה, לאהוב אותה, לתת לה להוביל.
אני רוצה לצטט קטע מתוך הספר: רצות עם זאבים מאת קלאריסה פינקולה אסטס:
"אישה בריאה דומה מאוד לזאב: חזקה, מלאת כוח חיים, מעניקת חיים, בעלת מודעות טריטוריאלית, בעלת כושר המצאה, נאמנה ומשוטטת. עם זאת, הנתק מהטבע הפראי עושה את אישיותה של האישה קלושה, דלילה, ערטילאית, לא נוכחת.
לא נועדנו להיות יצורים חלושים עם שיער עדין, נטולי יכולת לזנק, לצאת למרדף, ללדת או ליצור חיים. כשחיי נשים נתונים בקיפאון, בשיממון, מגיעה תמיד שעתה של "האישה הפראית" להגיח.
ואיך משפיעה "האישה הפראית" על נשים? כש"האישה הפראית" היא בעלת בריתנו, מנהיגתנו, הדוגמה שלנו, מורתנו, אנו רואות לא בשתי עיניים, אלא מבעד לעיני האינטואיציה, והן מרובות מאוד. כשאנו עומדות על זכותנו לאינטואיציה, אנו משולות ללילה זרוע כוכבים: אנו מביטות בעולם מבעד לאלף עיניים.
ה"אישה הפראית" נושאת את אמצעי הריפוי, היא נושאת עימה את כל מה שאישה צריכה להיות ולדעת. היא נושאת עימה את התרופה לכל הדברים. היא נושאת עימה סיפורים וחלומות, מילים ושירים, סימנים וסמלים. היא אמצעי ומטרה בעת ובעונה אחת.
להתחבר לטבע האינסטינקטואלי משמעותו לקבוע טריטוריה, למצוא את הלהקה, לשהות בגופנו בתחושת ודאות וגאווה, בלא כל קשר לכישוריו או מגבלותיו של הגוף, לדבר ולפעול בשם עצמנו, להיות מודעות, ערניות, לשאוב מהכוחות הנשיים המולדים של האינטואיציה והחושים, להתאחד עם המחזורים, לגלות למה אנו שייכות, לעלות בכבוד, לשמר מודעות רבה ככל שנוכל".

מרגישה עייפות פנימית עוד לפני שהשנה התחילה?

לא כל התחלה חדשה צריכה לרוץ קדימה.
לפעמים היא מתחילה בעצירה.
בהקשבה.
בחיבור לגוף.

✨פותחות את 2026 אחרת
סדנת גוף–נפש אינטימית לנשים✨
תנועה • נשימה • מודעות • כוונה

מפגש עדין ועמוק לנשים שרוצות:
* לשחרר עומס פיזי ורגשי
* להירגע באמת
* להתחיל את השנה מתוך בהירות ולא מתוך מאמץ
* להתחבר למה שחשוב להן עכשיו

במהלך הסדנה נשלב
תנועה מודעת ושיקומית,
נשימה ומדיטציה,
עבודה תודעתית,
וארומתרפיה עם רקיחה אישית
שתלווה אותך לתוך השנה החדשה.

לא נדרש ניסיון.
רק רצון לעצור ולהיות.

📅 יום שישי | 16.1
👭 קבוצה קטנה | מספר מקומות מוגבל

אם את מרגישה שזה מדבר אלייך —
לחצי לפרטים והרשמה.

חנוכה – חג של אור, כוונה והתגשמות

חנוכה מזכיר לי שהאור לא תמיד מגיע בבת אחת.
לפעמים הוא נדלק נר אחר נר – דרך כוונה, הקשבה והתמדה.

יש לנו מנהג משפחתי מרגש:
בנר הראשון של חנוכה כל אחד כותב על פתק מה הוא מבקש להגשים בשנה הקרובה.
מתוך חיבור פנימי ושקט.

בערב הזה אנחנו חוזרים אל הבקשות,
רואים מה כבר התגשם,
ומגלים איך החיים יודעים לפעמים לדייק עבורנו את הדרך.

זו בעיניי מהות של יצירת מציאות:
כוונה ברורה, לב פתוח, ואור שמלווה את התהליך 💫

מזמינה אותך לעצור לרגע ולשאול:
איזה אור היית רוצה להזמין לחיים שלך עכשיו?

חג חנוכה שמח ומואר 🌟

השראה מהסופה ומהקינטסוגי היפני

הסופה בחוץ מטלטלת, מזכירה לנו שאי-אפשר לשלוט בכל מה שמגיע. אבל בדיוק כמו שביירון קייטי מלמדת, גם כאן יש הזדמנות לבדוק את המחשבות ולהישאר בנוכחות.

ובתוך כל זה, נזכרתי בקינטסוגי – תורת האמנות היפנית שמתקנת חפצים שנשברו באמצעות זהב. לא מסתירים את הסדקים, אלא מדגישים אותם. השבר הופך לעוצמה. הפגם נהפך לייחוד.

כמו בקינטסוגי, גם אנחנו יכולות לבחור לראות את ה"סדקים" שלנו כמשהו שמחזק אותנו. לא להילחם בהם, אלא לאסוף אותם בזהירות, לנשום לתוכם, ולגלות את היופי החדש שנוצר מתוכם.

רגע של התבוננות - איזה "סדק" בחיים שלך דווקא פתח לך דלת חדשה או אפשר צמיחה שלא ציפית לה?

יש סופה בחוץ. קוראים לה ביירון.
וזה גרם לי לחשוב על אישה אחרת —
ביירון קייטי.
ביירון קייטי פיתחה שיטה פשוטה ועמוקה שנקראת
The Work —
עבודה עם מחשבות שמכאיבות לנו.
הרעיון שלה כמעט מפתיע בפשטות שלו:
לא המציאות כואבת לנו —
אלא המחשבות שלנו עליה.
בימים סוערים, בחוץ או בפנים,
כשהראש מלא דאגות, ביקורת או לחץ —
היא מציעה לעצור ולשאול.
רק ארבע שאלות:
1. האם זו אמת?
2. האם אני יכולה לדעת בוודאות שזו אמת?
3. איך אני מרגישה כשאני מאמינה למחשבה הזאת?
4. מי הייתי בלי המחשבה הזו?

לא צריך “לתקן” את עצמך.
לא להילחם במחשבות.
רק להסתכל עליהן בכנות, בעדינות.

✨ טעימה קטנה בשבילך עכשיו:
בחרי מחשבה אחת שמטרידה אותך היום
(למשל: “אני חייבת להספיק הכל” או “אני לא מספיק טובה”)
שאלי את עצמך, בשקט:
איך הגוף שלי מרגיש כשאני מאמינה למחשבה הזו?
ואיך הוא היה מרגיש אם הייתי מניחה לה לרגע?
לפעמים, כמו סופה —
המחשבה נרגעת מעצמה כשפשוט מפסיקים להיאחז בה.
אולי זו תזכורת עדינה ליום הזה:
לא כל מה שעובר בראש — חייב לנהל אותנו. 🌿
סופה רגועה,
ימית 💛

לא תמיד אנחנו חייבות לפתור.
לא כל מחשבה דורשת תשובה.
לפעמים מספיק פשוט להיות.

להיות בנשימה.
בגוף.
ברגע הזה, כאן ועכשיו. 🌿

כשאנחנו מרפות מהעיסוק במה שמטריד,
ומפנות רגע מבט פנימה,
משהו נרגע. משהו מתבהר.

ודווקא מתוך השקט והנוכחות —
עולות תובנות חדשות,
כאלו שלא יכולנו לחשוב עליהן
כשניסינו “לפתור”.

לפעמים התשובה
מגיעה כשאנחנו מפסיקות לחפש ✨

שישי הגיע — ואתו מרווח נשימה 🌿
בין הסידורים, הבישולים וה"בואי רק רגע" של החיים…
אני מזמינה אתכן היום לעצור לשניה.
פשוט לשים לב — לגוף, לנשימה, ללב 💗
שימי לב מה את צריכה היום:
✨ מנוחה?
✨ תנועה עדינה?
✨ שקט?
✨ מוזיקה מרגיעה?
✨ או אולי פשוט כוס קפה לבד במרפסת?
לפעמים הריפוי הכי גדול מגיע מרגעים קטנים של הקשבה עצמית.
ואולי השבת הזאת יכולה להיות סימן עדין להגיד לעצמך:
עכשיו — אני.

ואם בא לך…
נסי להתנתק קצת מהטלפון.
תני לעצמך מרחב נקי, טבעי, נושם. 🌳
שבת שלווה 🙏

אנחנו נשים. הורמונליות. משתנות. בּזרימה.
לא כי אנחנו "חלשות" או "רגשניות מדי" —
אלא כי הגוף שלנו מחובר לטבע באופן הכי עמוק שיש. 🌿

ההורמונים שלנו פועלים כמו גאות ושפל.
יש ימים של אנרגיה מתפרצת,
ויש ימים של שקט, התכנסות ורוגע.
לא אנחנו מנהלות אותם — הם מנהלים אותנו לטובתנו,
לפי החוכמה העתיקה של הגוף.

אנחנו בנויות להשתנות. לנוע. להתחדש.
כך הטבע יצר אותנו — לא קו ישר, אלא גל. 🌊

כשאנחנו מגיעות לגיל המעבר,
הטבע עובר איתנו לפרק אחר במסע.
פחות סערות הורמונליות —
ויותר יציבות, חכמה ועוצמה פנימית.
זה לא "משבר" - זו אבולוציה נשית.
💙אנחנו פחות מרצות ויותר קשובות לעצמנו.
זהו מסר ברור מהטבע: "עכשיו את".

הנה מה שקורה לנו בגוף:
אסטרוגן – "מדריכת הסדר והאיזון"
כשיש לנו הרבה אסטרוגן, אנחנו נוטות לרצות שקט, הרמוניה, להיות "הטובה" שמסדרת, שמחזיקה את כולם. אבל בגיל 40+ האסטרוגן מתחיל לרדת — וזה משחרר אותנו מהצורך לרצות כל הזמן. פחות "לשמור על כולם מרוצים" – יותר "מה נכון לי?".

פרוגסטרון – "ההורמון שמרגיע… וכשהוא יורד"?
ירידה בפרוגסטרון גורמת לנו לשאול: מה באמת מרגיע אותי? מה עושה לי טוב? מה יוצר בי שלווה פנימית? זו הזמנה למצוא רוגע חדש – שהוא שלנו בלבד.

טסטוסטרון – "החוצפה הטובה חוזרת"
כן, יש גם לנו! וכשהאיזון משתנה, נפתחת לנו גישה חדשה: יותר אסרטיביות, יותר גבולות, יותר "די. עכשיו אני". זו האנרגיה שנותנת אומץ לחשב מסלול מחדש.

והתוצאה?
פתאום יש מקום לשאלות שלא נתנו להן זמן שנים: מה אני רוצה? איפה בא לי להיות? איזה חיים מרגישים לי נכונים? ומה מגיע לי — באמת?

זה לא שהפכנו קשוחות או פחות נעימות. זה פשוט הטבע של הגוף שמכוון אותנו חזרה הביתה – לעצמנו.

✨ להאיר את הלב – סדנת גוף ונפש עם ימית לזרוס ✨
תנועה • נשימה • ריפוי • ארומתרפיה
מפגש חווייתי של חיבור פנימה, תנועה אינטואיטיבית, מדיטציה ורקיחת תמצית שמנים אישית 🌿
👈 עכשיו גם בהטבה ייחודית דרך תוכנית "עמית" וקופות החולים –
כך שכל אחת יכולה לאפשר לעצמה רגע של נשימה, חיבור ורוגע 💫
אני מאמינה שתנועה, ריח ונשימה הם שפה של אהבה עצמית –
והסדנה הזאת היא הזמנה לחזור ללב. 💗
שישי 7/11 9:30 I רחובות