המחלקה להיסטוריה כללית - אוניברסיטת בר אילן

ב-17 ביוני 1885, פסל החירות הגיע לנמל ניו יורק.
אבל הסיפור מתחיל בכלל בצרפת.
הפסל, שהובל מפורק באונייה צרפתית, שיקף רצון פוליטי ברור: רפובליקה צעירה באירופה מבקשת לחזק קשר עם ארה״ב ולהציג את עצמה כשחקן אידיאולוגי בזירה העולמית. זו הייתה גם הצהרה כלפי פנים - ניסיון לבסס זהות דמוקרטית בתקופה לא יציבה.

האירוניה בולטת: בשנים ההן, ארה״ב רחוקה מלהיות סמל חירות אוניברסלי. אפליה גזעית, זכויות מוגבלות לנשים וחשדנות כלפי מהגרים היו חלק מהמציאות. פעילות למען זכות הנשים להצביע אף שכרו סירה כדי להפגין באותו היום את האירוניה בכך שהחירות מיוצגת על ידי אישה—שלא יכולה להצביע.
ובכל זאת, הסמל תפס.

במובן מסוים, פסל החירות לא תיעד מציאות - הוא עיצב כיוון. הוא יצר סיפור שאמריקה אימצה בהדרגה, עד שהפך לחלק מהזהות שלה.
מנקודת מבט בינלאומית, מדובר בסימן מוקדם לשימוש בסמלים ככוח פוליטי רך (Soft Power) - הרבה לפני שהמונח נטבע. צרפת יזמה, ארה״ב הפכה את זה לאייקון עולמי.
והמסקנה?
לפעמים (ואולי יותר ממה שאנחנו חושבים), מדינות לא פועלות מתוך מה שהן - אלא מתוך הסיפור שהן בוחרות לספר על עצמן.
רוצים לדעת עוד על לימודי היסטוריה? לכל הפרטים>>
https://history.biu.ac.il/

המאגנה כרטה: מהפכת זכויות או ניצחון של האליטה מול המלך?

ב-15 ביוני 1215 חתם המלך ג'ון מאנגליה על מסמך הזכויות המכונה ה"מאגנה כרטה". ג'ון מצא את עצמו במצב פוליטי דחוק, בעקבות סכסוכים ממושכים עם האפיפיור אינוצנטיוס השלישי ומלך צרפת פיליפ השני, שני השליטים החזקים והמתוחכמים באירופה באותו הזמן.

האצילים הבכירים של אנגליה, המכונים ברונים, פתחו במרד כנגד ג'ון, בעיקר על רקע טענותיהם שהמלך כופה עליהם מיסים בלתי צודקים כדי לממן את מלחמותיו המרובות, ודורש מהם להשתתף בהן. המאגנה כרטא העניקה לברונים זכות וטו לגבי סדרה של החלטות מלכותיות הנוגעות להם, בראש ובראשונה לגבי הזכות לצאת למלחמה, ומנעה מהמלך לבטל זכויות מסורתיות מהן נהנו הברונים.

חתימתו של המלך על המסמך לא פתרה את המשבר, אלא למעשה הייתה הפתיח לשנתיים של מלחמת אזרחים, בהן ניסו המלך ג'ון, ובנו הנרי השלישי, לבטל את המסמך, והברונים להרחיב אותו. למעשה, עד לסוף המאה ה-13 בוטלה המאגנה כרטא ואושרה מחדש פעמים רבות, לרוב בעקבות התקוממויות של הברונים, אך לבסוף הפכה לחלק מהחוק האנגלי.

המאגנה כרטא מפורסמת כמסמך שפתח את הדלת לכינונו של הפרלמנט האנגלי, ולהכפפתו של המלך לחוקים שהוסכמו בינו לבין נתיניו. עם זאת, צריך לזכור שזהו לא ביטוי של ניצני דמוקרטיה בימי הביניים. המסמך הוא אוליגרכי למדי באופיו, ונועד בעיקר להגן על זכויות הקרקע של הברונים, גם אם יש בו הגנות מסוימות עבור אנשי הערים ומעמדות אחרים, בעיקר מפני פגיעה בהם ללא משפט. בנוסף לכך, גם לפני המאגנה כרטה, מלכים באנגליה, ובאירופה בכלל, התקשו לפעול כנגד רצונם של האצילים הבכירים בנחלותיהם.

המאגנה כרטה בעיקר הנציחה לדורות ויתורים שמלכים אחרים לפני ג'ון נאלצו לבצע מידי פעם, והפכה ויתורים אלו לבסיס לדרישותיהם של אצילים לאחר מכן.
רוצים לדעת עוד על לימודי היסטוריה? לכל הפרטים>>
https://history.biu.ac.il/

המחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטת בר-אילן מזמינה אתכם להרצאה של מארי להמן (Lehmann), דוקטורנטית מאוניברסיטת רוסטוק וחוקרת אורחת באוניברסיטת בר-אילן.

נושא ההרצאה:
Text-image ratio in late medieval anti-Jewish single-broadsheets and pamphlets

עם המצאת הדפוס באמצע המאה ה-15, עברו נרטיבים אנטי-יהודיים ותיקים במהירות למדיום החדש. אגדות עלילות-דם וחילול הלחם הקדוש הופצו בעלונים מודפסים - שנבדלו זה מזה מאוד בצורה, בפריסה, בשפה ובהיקף, ובמיוחד ביחס שבין טקסט לבין תמונה.

חלק מהעלונים כללו טקסט בלבד, אחרים תמונות בלבד, ורבים שילבו את השניים - ביחסים משתנים. ההרצאה תבחן את הקשר בין טקסט לתמונה בדפוסים אלה, ותעסוק בשאלות של קהל היעד, השימוש והתפקיד של מקורות היסטוריים אלה.
יום שלישי| 16.6 | 14:00
בניין 504, חדר 5 | אוניברסיטת בר-אילן
נתראה בהרצאה!

מחר זה קורה! אוניברסיטת בר-אילן פותחת את שעריה ליום פתוח ומזמינה אתכם להכיר מקרוב את האוניברסיטה הצומחת בישראל.
זה הזמן להתרשם מהקמפוס הירוק, לשמוע על תכניות הלימוד ולגלות כיצד משלבים בבר-אילן הוראה מצוינת, קורסי AI כחלק מהתואר, מחקר מתקדם וטכנולוגיות חדשניות, לצד קהילה חמה ותומכת.
במהלך היום תוכלו ליהנות מסיורים מודרכים בשאטל החשמלי ברחבי הקמפוס, לקבל מידע על תנאי קבלה, מלגות ושכר לימוד, לבצע רישום מהיר, ולבקר במתחם חווייתי עם מוזיקה, פינות ישיבה ונשנושים.

אנשי הסגל והסטודנטים של המחלקה להיסטוריה כללית מזמינים אתכם להכיר את תכנית הלימודים, לשאול את כל השאלות ולשמוע כיצד לימודי היסטוריה מעניקים כלים רלוונטיים לקריירה בעולם העבודה המשתנה.
נתראה ב-12.6!
לפרטים ולהרשמה: https://openday.biu.ac.il/

יום פתוח | בר-אילן | 12.6
מחלקת היסטוריה כללית מזמינה אתכם ליום פתוח באוניברסיטת בר-אילן.
זו ההזדמנות לפגוש את אנשי הסגל, לשמוע מסטודנטים על חוויית הלימוד, ולגלות לאן מוביל תואר בהיסטוריה – בשוק עבודה שמעריך חשיבה ביקורתית יותר מתמיד.
בין הביקור במחלקה לסיור בקמפוס הירוק, תגלו תמונה הרבה יותר ברורה על האוניברסיטה הצומחת בישראל.
לפרטים ולהרשמה: https://openday.biu.ac.il/

ב-7 ביוני 1494 חתמו ספרד ופורטוגל על חוזה טורדסיאס, שחילק ביניהן את מרחבי הניווט והגילוי באוקיינוס האטלנטי.
קו דמיוני אחד, שנמתח על המפה, קבע מי תקבל את מה שכבר יתגלו כיבשות שלמות. ספרד ממערב, פורטוגל ממזרח. בלי לשאול את מי שכבר חי שם, ובלי לדעת באמת מה יש שם.
מעבר להסכם טריטוריאלי, הוא ביטא שינוי עמוק באופן שבו אירופה תפסה את העולם.
אירופה מתחילה להתייחס לכדור הארץ כמשהו שניתן למדידה, לחלוקה ולשליטה מרחוק.

התוצאה הייתה דרמטית: ברזיל הופכת לפורטוגלית בגלל דרישה דיפלומטית עיקשת שיצרה סטייה קטנה של הקו, ושתי אימפריות החלו בונות מרחבי שליטה עצומים שמעצבים שפות, דתות וכלכלות עד היום.
הנקודה הפחות מובנת מאליה: החוזה לא באמת חילק את העולם - הוא יצר אשליה שאפשר לחלק אותו.
בפועל, מעצמות אחרות התעלמו ממנו לחלוטין, עמים מקומיים התנגדו, והגבולות שורטטו שוב ושוב דרך מלחמות, מסחר והגירה.

המסקנה המעניינת היא זו:
זה היה רגע שבו הרעיון של שליטה עולמית הפך ממשי, גם אם בפועל הוא לא החזיק.
רוצים לדעת עוד על לימודי היסטוריה? מוזמנים ליום הפתוח ב 12.6!
לפרטים ולהרשמה: https://openday.biu.ac.il/

המחלקה להיסטוריה כללית מזמינה להרצאה במסגרת הקוליקוויום המחלקתי:
"מתי ואיך נוצר העם האוסטרי? דרכה המיוחדת של הזהות האוסטרית"
מרצה: ד"ר שרון גורדון, היסטוריונית של גרמניה ואוסטריה בעת המודרנית. מחברת משותפת של הספר "וינה 1900 - חברה על סיפה של תהום",
מייסדת ומנהלת של רמה - רשת מדעי הרוח והחברה, עמיתת ספריית פולונסקי במכון ון ליר, מלמדת באונ' הפתוחה ועוד.

אוסטריה נדמית בתור אומה עתיקת יומין - אך למעשה היא אחת הזהויות הלאומיות הצעירות ביותר באירופה. תהליך התגבשותה החל רק בשליש האחרון של המאה ה-19, ולא הסתיים עד שנות ה-70 של המאה ה-20.
בהרצאה נעקוב אחר המסלול המפותל של הלאומיות האוסטרית - מן ההיפרדות מגרמניה, דרך עלייתה של הקיסרות האוסטרו-הונגרית וקריסתה, ה"אנשלוס" של 1938 וחורבן מלחמת העולם השנייה – ונבחן את הגורמים האתניים, הדתיים, הפוליטיים וכוחות המעצמות שעיצבו אותה.
ד"ר גורדון תציע גם מבט מפתיע על הקשר בין הלאומיות האוסטרית לזהות הישראלית המתהווה, שראשיתה בציונות המדינית של הרצל בווינה.

🗓️ יום שלישי, 9.6.2026 | 14:00
ההרצאה תתקיים בזום:
https://biu-acil.zoom.us/j/5041478869?omn=84906624261

יום פתוח | בר-אילן | 12.6
מחלקת היסטוריה כללית מזמינה אתכם ליום פתוח באוניברסיטת בר-אילן.
זו ההזדמנות לפגוש את אנשי הסגל, לשמוע מסטודנטים על חוויית הלימוד, ולגלות לאן מוביל תואר בהיסטוריה – בשוק עבודה שמעריך חשיבה ביקורתית יותר מתמיד.
בין הביקור במחלקה לסיור בקמפוס הירוק, תגלו תמונה הרבה יותר ברורה על האוניברסיטה הצומחת בישראל.
לפרטים ולהרשמה: https://openday.biu.ac.il/

איך נראה יום של סטודנט בימי הביניים?
היום מתחיל הרבה לפני הזריחה. לא כי הסטודנטים היו חרוצים במיוחד, אלא משום שהכנסייה קבעה את סדר היום - כי האוניברסיטה הייתה מוסד כנסיתי. האוניברסיטאות הראשונות של אירופה כבר פועלות, אבל תנאי הלימוד רחוקים ממה שאנחנו מכירים היום. כיתות צפופות, חדרים קפואים בחורף, וספרים שעולים כמו דירה קטנה במרכז בולוניה.

כל הלימודים מתנהלים בלטינית - שפה שלא הייתה שפת האם של אף אחד במאה ה-12 או ה-13. הלטינית שימשה את הכנסייה ואת המשכילים, שרובם היו אנשי כנסייה בעצמם. זה אומר שגם להבין את החומר, וגם להתווכח עליו, הייתה משימה בפני עצמה.

הסטודנטים לומדים לוגיקה, תאולוגיה, רפואה ומשפטים, בעיקר דרך שינון, ויכוחים פומביים והקראת טקסטים בקול. אין גוגל וצ'אט, אין מצגות, ואין דרך "להשלים מההקלטה". אם פספסת שיעור, כנראה פשוט פספסת את הידע.

ויכוחים אקדמיים היו חלק בלתי נפרד מהלימודים, אך הדרמות האמיתיות בקמפוס היו מסוג אחר לגמרי. קטטות בין סטודנטים היו תופעה שכיחה - ורובן לא קשורות כלל לחומר הלימוד: סטודנטים מאזורים שונים התארגנו ב"סיעות" וקולג'ים שונים זכו לפטרונות מתחרים, מה שהגביר את המתח והתחרות. בנוסף, הסטודנטים חסו תחת החוק הכנסייתי, מה שאומר שהם לא היו חיבים לציית לרשויות העיר, ולא כל תושבי הערים אהבו זאת

ובכל זאת, מתוך האולמות הצוננים והקטטות, נולדה האוניברסיטה המודרנית. במובנים רבים, המבנה האקדמי שאנחנו מכירים היום - של פקולטות, תארים, הרצאות ומבחנים - התחיל להתגבש דווקא שם, בין מנזרים, אולמות אבן קרים ודיונים בלטינית.
רוצים לדעת עוד על לימודי היסטוריה? לכל הפרטים>>
https://history.biu.ac.il/

הכנסייה עצרה את המדע? כרגיל, המציאות קצת יותר מורכבת.
מיתוס נפוץ מציג את הכנסייה הנוצרית כמי שדיכאה את המדע וחסמה את ההתקדמות האנושית. בפועל, ההיסטוריה מסרבת להשתחרר מהניואנסים.

כל האוניברסיטאות בימי הביניים היו מוסדות דתיים - הן צמחו ישירות מבתי הספר של הקתדרלות. וכאן עולה השאלה הגדולה: מה בכלל נחשב "מדע" בימי הביניים? אם הכוונה לחשיבה שיטתית על העולם, הכנסייה לא רק שלא דיכאה אותה - היא טיפחה אותה. אם הכוונה לאמפיריציזם, התשובה מורכבת יותר, אבל גם כאן קשה לצייר את הכנסייה כגוף מדכא באופן חד-משמעי.

כולנו זוכרים את גלילאו ואת קופרניקוס, אבל שוכחים שהאסטרונומים של הכנסייה עצמה היו בין המובילים בתיקון לוח השנה היוליאני לגריגוריאני.
עם זאת, החל מהמאה ה-17 - ובכלל זה פרשת גלילאו - הכנסייה נוטה יותר לחשדנות כלפי המדע הניסויי כשהוא נדמה כמאתגר את המסורת הדתית.
בשורה התחתונה, הכנסיה אינה גוף מונוליתי אחד, והיא עצמה השתנתה עמוקות לאורך הדורות.
רוצים לדעת עוד על לימודי היסטוריה? לכל הפרטים>>
https://history.biu.ac.il/