30/10/2024
אמש הנחיתי לראשונה פאנל. עד היום לא יצא לי להנחות פנלים - תמיד הייתי חלק מהם. הרגשתי שזו מחויבות גדולה מאוד לעמוד מול שלוש משפחות שאיבדו את יקיריהם מאז 7 באוקטובר. משפחות שלקחו את הכאב העמוק ויצרו מיזמים שמצליחים להעיר תהודה ברחבי הציבור ומדינת ישראל, אך בעיקר לעשות ריפוי בחברה הישראלית.
ישבתי לצידם של:
- שרית אוחיון, אשתו של משה ואליעד אוחיון ז"ל שנהרגו בקרב בהגנה על שכונת מישור הגפן באופקים.
- איתן צור, שאיבד את אחיו אמיר בוגר סיירת מטכ"ל שהיה מהראשונים להגיע לכפר עזה.
- שרית זוסמן, שאיבדה את בנה בן שהיה לוחם הנדסה קרבית ונהרג ברצועה.
שרית זוסמן ואיתן צור הקימו את מיזם "הדיבור" שבו, הם מודדים שיח של אנשי ציבור במטרה לשקף ולשים גבול לשיח מקטב. מטרת המיזם היא ההבנה שמילים בשפה אמורות לחבר. מילים בשפה אמורות לאפשר הבנת דעות שונות כדי שאנשים ירחיבו דעת, גם אם לא יסכימו עם כל דבר. שיח מתלהם מביא שנאה, ועם שנאה אי אפשר להמשיך לחיות יחד. רק עם הכלה, גיוון והקשבה עמוקה לאחר ולשונה אפשר לבנות מדינה.
שרית אוחיון המשיכה והרחיבה עם מיזם "ניפגש בסוכה" של משה. היא סיפרה על משה ועל רצונם לחבר את החברה הישראלית, ועל ההצלחה הגדולה של המשך המיזם בליל הושענא רבא. רבים הגיעו - אנשים מימין ומשמאל שוחחו, הבינו, נגעו. לא תמיד הסכימו, אבל באו במטרה להתקרב.
הערב התקיים במכון שכטר. מגוון אנשים הגיעו והיו שותפים לדיבור אחד. כשד"ר מרווה מרום שלו פנתה אליי להנחות את הערב, שאלתי אותה "למה אני? אני בדר"כ דוחפת ופעילה בשטח, והקשר שלנו עם מכון שכטר הוא בבניית והרחבה של חינוך ותרבות מכילים. כמו שאי אפשר לסרב למרווה כך לא סרבתי להמשך פעילות עם מכון שכטר וכך נולד מיזם הכלים הטיפוליים לקהילה. זה שיחבר ויתן גושפנקא להמשך חיבורקים קהילתיים.
הערב המיוחד הזה, שדיבר על דיבור אחד ושפה משותפת, הביא לידי ביטוי את עומק כאב המשפחות ובמקביל את צמיחת החברה הישראלית הקוראת לליכוד העם. כמו שאמרה שרית זוסמן: "בסדק החברתי שנוצר נכנסה המלחמה", ושרית אוחיון הוסיפה: "בפער השחור הזה, בסדק הרחב הזה נוצר החיבור הישראלי, והמטרה שלנו היא לרפא את זה ולצמצם את הפער הזה על ידי שיח והקשבה בשפה ישראלית חדשה."
