אורלי - אימון אישי

אלברט איינשטיין תאר את עצמו "נוכל לא רצוני" ואמר "שעבודתו לא הייתה ראויה לתשומת לב רבה כמו שקיבלה". למרות הישגיו הגבוהים איינשטיין הרגיש שהוא מרמה את כולם. תופעה זאת נקראת "תסמונת המתחזה". לרובנו יש לפעמים את התחושה הזאת במידה זו או אחרת.

"תסמונת המתחזה" מתארת קושי של אנשים להפנים ולהעריך את הישגיהם ויכולותיהם. זהו מצב שבו אנשים שהגיעו להישגים גבוהים אינם מיחסים את ההישגים אלו לעצמם וחושבים ש"התרמית" תיחשף והסביבה תגלה את חוסר היכולת והכישורים שלהם. המונח נטבע על ידי הפסיכולוגיות פולין קלנס וסוזאן אימס, שגילו שיש סטודנטים רבים בעלי הישגים גבוהים, שאינם מעריכים את היכולות האמיתית שלהם.

אנשים שחווים את תסמונת המתחזה, יטענו לרוב שההצלחות וההישגים שלהם נובעים ממזל, מקריות, תזמון, פרוטקציה או מהיכולת שלהם להצליח להטעות את הסביבה וכי אין להם באמת את היכולות להגיע להישגים אלו. כאשר מרעיפים עליהם מחמאות הם יבטלו אותם או יקטינו את ערכם.

תסמונת המתחזה עשויה להתפתח כתוצאה מהשפעת הסביבה כגון: ביקורתיות, חוסר פירגון ודרישה למושלמות, או בעקבות מאפיינים אישיותיים מסוימים המתבטאים בתחושת מסוגלות נמוכה, דימוי עצמי נמוך שגורם להם לא להאמין בעצמם, ביקורתיות וקושי להעריך ולקבל את היכולות האמיתיות שלהם.

להמשך קריאה המאמר...

https://www.orlycoaching.co.il/imposter-syndrome
אורלי אימון אישי - אימון אישי, אימון לקשב וריכוז, אימון אקדמי, אימון לקריירה ותעסוקה 050-5797672

#תסמונתהמתחזה #מחוננים #פרפקציוניזם #דימויעצמי #הפרעתקשב #אימוןאקדמי #אימוןמחוננים #אימוןאישי
#סטודנטים

כמה זמן עוד נחכה עד שנרגיש "מוכנים"?

אנחנו אומרים לעצמנו:

"כשיהיה לי יותר זמן – אתחיל."
"כשארגיש בטוח/ה – אעז."
"כשיהיה לי יותר ביטחון – אעשה את הצעד."
"כשיגיע הרגע הנכון – אשתנה."

אבל הנה האמת שחשוב לזכור:

הרגע המושלם לא מגיע.
הביטחון לא תמיד מגיע לפני הפעולה.
ולא צריך להרגיש מוכנים כדי להתחיל.

לפעמים אנחנו מחכים שהפחד ייעלם,
שהמוטיבציה תגיע,
שהכול יהיה ברור.

ובינתיים... אנחנו נשארים במקום.

ב־NLP אנחנו מתייחסים בכובד ראש לאופן שבו אנחנו מדברים אל עצמנו, כי השפה שלנו משפיעה על האופן שבו אנחנו מפרשים את המציאות ואת היכולת שלנו לפעול בתוכה.

שימו לב להבדל:

❌ "אני לא מסוגל/ת."
✅ "עדיין לא מצאתי את הדרך שמתאימה לנו."

❌ "אני תמיד דוחה."
✅ "יצרתי דפוס של דחיינות – ודפוס אפשר לשנות."

❌ "אני חייב להצליח."
✅ "אני בוחר/ת לעשות את הצעד הבא."

זה לא משחק מילים.

זו בחירה באיזה סיפור אנחנו מספרים לעצמנו על עצמנו.

כי המחשבות משפיעות על הרגשות.
הרגשות משפיעים על ההתנהגות.
וההתנהגות – יוצרת תוצאות.

אז אולי אנחנו לא צריכים לשנות את כל החיים שלנו היום.

אולי אנחנו צריכים להתחיל בשאלה אחרת:

"מהו הצעד הקטן ביותר שאנחנו יכולים לעשות עכשיו?"

טלפון אחד.
שיחה אחת.
משימה אחת.
10 דקות של פעולה.
החלטה אחת קטנה.

כי שינוי גדול לא תמיד מתחיל באומץ גדול.

לפעמים הוא מתחיל בהחלטה קטנה להפסיק לחכות – ולהתחיל לזוז.

💫 אל תחכו להרגיש מוכנים.
תתחילו.
הביטחון כבר ייבנה בדרך.

#אימוןאישי #התפתחותאישית #שינוי #ביטחוןעצמי #דחיינות #מוטיבציה #צמיחהאישית #אימוןמנטלי #אורליאימוןאישי

⏳ דחיינות: למה אנחנו יודעים מה צריך לעשות… ובכל זאת לא עושים?

״אני אעשה את זה אחר כך.״
״יש לי עוד זמן.״
״אני רק אעשה קודם משהו קטן…״
ואז פתאום מגיע הערב, המועד מתקרב, הלחץ עולה — ואנחנו כועסים על עצמנו:
״למה אני שוב עושה את זה לעצמי?״

אבל הנה משהו חשוב:
דחיינות היא בדרך כלל לא בעיה של ניהול זמן. היא בעיה של ניהול רגשות.

🧠 אז מה בעצם קורה כשאנחנו דוחים?

המוח שלנו נוטה להעדיף הקלה מיידית על פני תגמול עתידי.

משימה שדורשת מאמץ, ריכוז או התמודדות עם אי־ודאות יכולה לעורר אצלנו תחושות לא נעימות:

🔹 ״זה גדול עליי״
🔹 ״אני לא יודע/ת מאיפה להתחיל״
🔹 ״ומה אם לא אצליח?״
🔹 ״אני חייב/ת לעשות את זה מושלם״
🔹 ״אין לי כוח להתמודד עם זה עכשיו״

ואז אנחנו עושים משהו אחר.

בודקים הודעות.
מסדרים את הבית.
פותחים סרטון.
״רק רגע״ באינסטגרם…
ופתאום עברו 40 דקות.

והקטע המעניין?

ברגע שדחינו — אנחנו מרגישים הקלה.

המוח לומד:
משימה → אי־נוחות → דחייה → הקלה.

וכך נוצר מעגל הדחיינות.

🎯 למה אנחנו דוחים?

לא כל דחיינות נראית אותו דבר.

פרפקציוניזם – ״אם אני כבר עושה, זה חייב להיות מושלם.״

פחד מכישלון – ״אולי אגלה שאני לא מספיק טוב/ה?״

הצפה – המשימה נראית כל כך גדולה שאין מושג מאיפה להתחיל.

שעמום – אין עניין או תגמול מיידי, ולכן קשה להניע את עצמנו.

קושי בקבלת החלטות – יותר מדי אפשרויות → קיפאון.

חוסר בהירות – ״ללמוד למבחן״ זו לא משימה. זו כותרת ענקית.

💡 אז איך שוברים את המעגל?

לא מתחילים ב״אני חייב/ת להיות יותר ממושמע/ת״.

מתחילים בקטן.

1️⃣ הופכים את המשימה לצעד קטן וברור

במקום:
❌ ״אני צריך ללמוד למבחן.״

נסו:
✅ ״אני פותח/ת את הסיכומים וקורא/ת את שני העמודים הראשונים.״

2️⃣ משתמשים בכלל 5 הדקות

לא צריך להתחייב לסיים.
רק להתחיל ל־5 דקות.

הרבה פעמים הקושי הגדול ביותר הוא לא לבצע — אלא להתחיל.

3️⃣ מפסיקים לחכות למוטיבציה

המוטיבציה לא תמיד מגיעה לפני הפעולה.

לפעמים היא מגיעה אחריה.

מתחילים → חווים התקדמות → מקבלים תחושת מסוגלות → רוצים להמשיך.

4️⃣ מזהים את הרגש שמאחורי הדחיינות

במקום לשאול:

״למה אני כזה/זאת דחיין/ית?״

שאלו:

״מה אני מרגיש/ה עכשיו שגורם לי להימנע מהמשימה?״

פחד? הצפה? שעמום? חוסר ביטחון? פרפקציוניזם?

כשהסיבה מתבהרת — קל יותר למצוא פתרון.

5️⃣ מחליפים ביקורת עצמית בסקרנות

״אני עצלן/ית״ לא עוזר לנו להתקדם.

״מה מקשה עליי להתחיל?״
זו כבר שאלה שאפשר לעבוד איתה.

🌱 וזכרו:

דחיינות היא לא תכונת אופי.

היא דפוס התנהגות שאפשר להבין, לשנות ולתרגל.

המטרה היא לא להפוך לאדם שמעולם לא דוחה.

המטרה היא ללמוד לזהות את הרגע שבו אתם מתחילים להימנע —
ולבחור פעולה קטנה אחת שמחזירה אתכם למסלול.

אז מה הדבר שאתם דוחים כבר כמה ימים?

אל תנסו לסיים אותו עכשיו.

רק שאלו את עצמכם:

👉 ״מה הצעד הקטן ביותר שאני יכול/ה לעשות ב־5 הדקות הקרובות?״

לפעמים שינוי גדול מתחיל מצעד קטן מאוד. ❤️

#דחיינות #ניהולזמן #אימוןאישי #הפרעתקשב #סטודנטים #מוטיבציה #פרפקציוניזם #התפתחותאישית #ניהולעצמי #אורליאימוןאישי

💗 ט"ו באב - יום של אהבה... גם של אהבה לעצמנו 💗
כשחושבים על ט"ו באב, רובנו חושבים על זוגיות, פרחים ומתנות.
אבל יש אהבה אחת שמלווה אותנו בכל רגע, בכל הצלחה, בכל אתגר ובכל נפילה – האהבה שלנו לעצמנו.
לאהוב את עצמנו זה לא אומר להיות מושלמים. זה אומר לדעת לקבל גם את הימים הפחות טובים. לדבר לעצמנו בחמלה במקום בביקורת. להאמין שאנחנו יכולים לצמוח, גם כשאנחנו טועים.
לפעמים המתנה הגדולה ביותר שאנחנו יכולים להעניק לעצמנו היא לעצור לרגע ולשאול: 🌸 מה אני צריך/ה היום? 🌸 על מה אני גאה בעצמי? 🌸 איך אני יכול/ה להיות החבר/ה הכי טוב/ה של עצמי?
אהבה אמיתית מתחילה מבפנים. וכשאנחנו בוחרים לקבל, להעריך ולאהוב את מי שאנחנו – אנחנו יוצרים בסיס חזק יותר לכל מערכת יחסים בחיינו.
ט"ו באב מלא באהבה, בחמלה, בצמיחה ובאמונה בעצמכם. ❤️
#טובאב #אהבהעצמית #התפתחותאישית #אימוןאישי #צמיחהאישית #סטודנטים #הפרעתקשב #למידה #הצלחה

דחיינות היא לא עצלנות – היא פשוט עומס במערכת

​מוכר לכם הרגע הזה שבו אתם יושבים מול המחשב, יודעים שיש עבודה להגיש, אבל במקום להתחיל – אתם מוצאים את עצמכם מסדרים את המדף, בודקים מה חדש באינסטגרם, או סתם בוהים בקיר?

​במיוחד עם הפרעת קשב, המוח מרגיש לפעמים כמו דפדפן עם 50 לשוניות פתוחות, וקשה מאוד לדעת מאיפה להתחיל. התחושה הזו של "אני לא מספיק טוב/ה" או "למה אני לא מצליח/ה פשוט להתיישב ולעבוד" היא תחושה שאני מכירה מקרוב.

​אז איך יוצאים מהלופ הזה? הנה 3 טיפים קטנים שעוזרים להניע את הגלגלים:

​חוק ה-5 דקות: מבטיחים לעצמכם לעבוד על המטלה רק 5 דקות. זה הכל. בדרך כלל, החלק הכי קשה הוא להתחיל – ברגע שעוברים את מחסום ההתחלה, הרבה יותר קל להמשיך.

​פירוק לגורמים: במקום לרשום ביומן "לכתוב עבודה", תרשמו "לכתוב ראשי פרקים". כשהמשימה קטנה ומוגדרת, היא מפחידה הרבה פחות.

​סביבה תומכת ריכוז: שימו את הטלפון בחדר אחר בזמן העבודה. זה נשמע מובן מאליו, אבל עבור המוח שלנו, כל צפצוף הוא "חטיפה" של הקשב.

​איך אני יכולה לעזור לך?

כמאמנת אישית לסטודנטים, אני לא כאן כדי לתת לך עוד רשימת מטלות, אלא כדי לעזור לך לגלות איך המוח שלך עובד הכי טוב. יחד אנחנו מפרקים את המחסומים המנטליים, בונים אסטרטגיות שמתאימות לחיים שלך ולא מנסים "להילחם" בהפרעת הקשב, אלא לעבוד איתה.

#אימוןאקדמי #סטודנטים

מה עושים כשהמוח ננעל דווקא ברגע הכי חשוב?

מכירים את הרגע הזה שבו אתם מקבלים את המבחן ליד, ובבת אחת – שקט. הכל נמחק. המילים על הדף נראות כמו שפה זרה, והדופק עולה לקצב של מרתון?

​זו לא היעדר למידה. זה לא חוסר ידע. זו חרדת בחינות.

​מה קורה שם באמת?

בפסיכולוגיה קוגניטיבית אנחנו קוראים לזה "הצפה". כשהמוח שלנו (ובמיוחד מוח עם ADHD) נכנס למצב של סטרס קיצוני, מערכת ה"הילחם או ברח" משתלטת. במצב הזה, הזיכרון לטווח קצר והתפקודים הניהוליים – אלו שאחראים על שליפת המידע והסדר – הופכים ללא זמינים. אנחנו לא "שוכחים", אנחנו פשוט לא מצליחים לגשת למחסן המידע שלנו.

​כלי פרקטי: "עוגן נשימה אקטיבי"

בפעם הבאה שאתם מרגישים את הנעילה הזו, אל תנסו להילחם בה בכוח.

​עצרו הכל. הניחו את העט.

​קחו נשימה עמוקה (4 שניות שאיפה, 6 שניות נשיפה).

​נשיפה ארוכה משדרת למערכת העצבים ש"הסכנה עברה" ומאפשרת לקליפת המוח הקדם-מצחית לחזור לפעולה.

​רק אחרי כמה נשימות כאלו, תתחילו לסרוק את המבחן והתחילו בשאלה הכי קלה וטריוויאלית שיש. תנצחו את ה"בונוס" או את השאלה המוכרת ביותר. זה ישבור את מחסום הפחד.

​המוח שלך הוא מכונה מדהימה, הוא רק צריך לדעת שאתם המנהלים שלו, לא הלחץ. ליווי אישי עוזר לתרגל את הכלים האלו עד שהם הופכים לטבע שני, כדי שבמבחן הבא – השליטה תהיה בידיים שלך.

#סטודנטים #חרדתבחינות #ניהולזמן #אימוןאישי #למידהאפקטיבית #סטודנטיםמשתפים #סמסטרב' #הצלחהאקדמית

😴 "רק עוד סרטון אחד..." ואז פתאום חצות. מוכר לכם?

ייתכן שאתם חווים דחיינות שינה – מצב שבו אנחנו דוחים את שעת השינה, למרות שאנחנו יודעים שנהיה עייפים למחרת.

למה זה קורה?
🔹 רוצים עוד קצת זמן לעצמנו אחרי יום עמוס.
🔹 נשאבים לטלפון, לסדרה או לרשתות החברתיות.
🔹 מתקשים "לכבות את הראש", במיוחד בתקופות של לחץ.
🔹 אצל אנשים עם הפרעת קשב, המעבר מפעילות לשינה עלול להיות מאתגר במיוחד.

מה המחיר?
😴 עייפות מצטברת
🧠 ירידה בריכוז ובזיכרון
😣 יותר מתח ועצבנות
💪 פגיעה בבריאות לאורך זמן

מה יכול לעזור?
✔️ לקבוע שעת שינה קבועה.
✔️ להניח את הטלפון לפחות 30 דקות לפני השינה.
✔️ ליצור שגרת ערב רגועה.
✔️ להקדיש גם במהלך היום זמן לעצמכם – כדי שלא תרגישו צורך "לגנוב" אותו מהלילה.

🌙 שינה היא לא מותרות – היא הבסיס לאנרגיה, לריכוז ולבריאות שלנו.

💬 גם אתם מוצאים את עצמכם אומרים "רק עוד חמש דקות"... ואז מגלים שעברה שעה? שתפו בתגובות.

#דחיינותשינה #שינה #איכותשינה #הפרעתקשב #ניהולזמן #בריאות #ריכוז #הרגליםבריאים

כך תעברו את תקופת המבחנים בשלום (ובהצלחה!) 🎓

תקופת המבחנים כבר כאן, והלחץ מתחיל לטפס? אתם לא לבד. 😅
בין כמויות החומר, הדד-ליינים והציפיות, קל מאוד ללכת לאיבוד ולהרגיש מוצפים.

🧠 1. למידה יעילה וחכמה:
הסוד הוא לא ללמוד יותר שעות, אלא ללמוד נכון יותר.

תכננו לו"ז ריאלי (אל תשכחו להשאיר זמן לחיים!).

השתמשו בלמידה אקטיבית: סכמו במילים שלכם, הכינו כרטיסיות, תרגלו מבחני עבר.

והכי חשוב: קחו הפסקות! המוח שלכם חייב זמן מנוחה כדי לעבד את המידע (נסו את שיטת הפומודורו – 25 דק' למידה, 5 דק' הפסקה).

😌 2. התמודדות עם חרדת בחינות :
הצלחה במבחן היא לא רק ידע, היא גם ניהול המצב המנטלי.

מרגישים שהלחץ משתלט? עצרו לנשימות עמוקות או דמיון מודרך.

החליפו את המחשבות השליליות ("אני אכשל") בחיוביות ("למדתי, אני מסוגל/ת").

אל תתביישו לשתף חברים או לבקש עזרה.

🏆 3. טיפים ליום המבחן עצמו :

לפני: שינה טובה וארוחת בוקר מזינה הן לא המלצה – הן חובה לתפקוד המוח.

במהלך: קראו את ההוראות לאט, נהלו את הזמן ואל תתקעו על שאלות קשות (תחזרו אליהן בסוף).

📌 טיפ ממני: שמרו את הפוסט הזה, או אפילו הדפיסו את התמונה ותלו מול שולחן הלימודים שלכם כתזכורת יומית.

זכרו, כמו שכתוב למטה: הכנה טובה וגישה חיובית הן המפתח. תאמינו בעצמכם!

בהצלחה לכולם! 💪📚✨

#תקופתמבחנים #למידהיעילה #סטודנטים #טיפיםללמידה #הצלחהבבחינות #חרדתבחינות #פומודורו #אימוןאישי #אימוןאקדמי

🧠📚 7 טיפים ששומרים על שפיות בתקופת מבחנים
✅ 1. הכינו תוכנית מסודרת:
פרקו את החומר ליחידות קטנות וכתבו לוח זמנים יומי. אל תשכחו להכניס גם הפסקות וזמן מנוחה.
✅ 2. התחילו מהקשה:
התחילו ללמוד את החומר המאתגר ביותר – כשאתם עוד רעננים ומרוכזים. את הקל תשאירו לסוף.
✅ 3. השתמשו בטכניקות זיכרון:
שיטת הפומודורו, תרשימי זרימה, כרטיסיות, ודמיון חזותי – יכולים לעזור לכם להפנים את החומר מהר יותר ובאופן משמעותי יותר.
✅ 4. אל תוותרו על שינה:
המוח שלכם לא יכול לעבד ולזכור חומר בלי שינה מספקת. 7–8 שעות שינה זה לא מותרות – זה הכרח.
✅ 5. שמרו על תנועה ותזונה:
פעילות גופנית קצרה, שתייה מרובה ואוכל מזין ישמרו על האנרגיה והפוקוס שלכם לאורך זמן.
✅ 6. תרגול, תרגול, תרגול:
עברו על בחינות משנים קודמות, שאלות לדוגמה ותרגלו בקול רם. זה משפר את הזיכרון ואת הביטחון העצמי.
✅ 7. תאמינו בעצמכם!
לחץ הוא טבעי, אבל אתם יותר מוכנים ממה שנדמה לכם. עצרו לרגע, נשמו עמוק – ותזכרו שהדרך כבר מאחוריכם, עכשיו רק נשאר הקפיצה האחרונה.
בהצלחה גדולה! 🍀
אתם לגמרי יכולים לזה – והציון הוא רק חלק קטן ממה שאתם באמת שווים.
#אימוןאישי #אימוןאקדמי #סטודנטים #מבחנים

מהם תפקודים ניהוליים? ומה הקשר ביניהם לבין הפרעת קשב? ואיך אפשר לשפר אותם?
בשנים האחרונות עלה הקשר בין הפרעת קשב וקשיים בתפקודים ניהוליים.
תפקודים ניהוליים הינם מונח מטריה המאגד אוסף של מיומנויות קוגניטיביות הדרושות להתנהגות מכוונת מטרה. תפקודים אלו משמעותיים להצלחה בתחומי החיים השונים והם כוללים: עיכוב תגובה (אינהיביציה), זיכרון עבודה, וויסות רגשי, יזימה, גמישות מחשבתית, שליטה עצמית, התארגנות, תכנון, פתרון בעיות, ניהול קשב ובקרה. ישנו קשר הדוק בין קשים בתפקודים ניהוליים להפרעת קשב.
התפקודים הניהוליים חשובים לניהול עצמי וליכולת לעשות סינתזה בין גירוי חיצוני ופנימי ובמיוחד כאשר נדרש לבצע מספר מטלות בו זמנית (multitasking) למשל: נהיגה תוך כדי שיחה, הקשבה בשיעור וסיכום החומר. משימות אלו מצריכות בהכרח תפקוד יעיל של מספר תפקודים ניהוליים: הן דורשות ויסות עצמי, תכנון וקבלת החלטות, שימוש בזיכרון עבודה, עיכוב תגובה וגמישות מחשבתית. במשימות אלו חשוב לגבש מטרות, לפעול בסדר פעולות מסוים, כאשר יש גירוי או כשמתרחש קונפליקט בין מה שצריך לבין מה שמעדיפים לעשות יש צורך בשליטה עצמית על מנת שנוכל לתעדף משימות על פי המטרה הראשית. כשל בתפקודים ניהוליים דומה ליציאה לטיול ללא תוכנת ניווט/מפה או לתזמורת בלי מנצח.
​קיימת חשיבות רבה בהבנת הקשיים בתפקודים הניהוליים בקרב האוכלוסייה עם הפרעת קשב, על מנת שנוכל לסייע להם בשיפור המיומנויות אלו בעזרת רכישת אסטרטגיות, מיומנויות והרגלים. באימון לשיפור התפקודים הניהוליים רוכשים אסטרטגיות לתכנון, תיעדוף משימות, התארגנות וניהול עצמי תוך הפעלת עיכוב תגובה, גמישות מחשבתית ופתרון בעיות בהתאם לערכים והמטרות ורכישת אסטרטגיות לניהול קשב ובקרה.
המשך באתר...
https://www.orlycoaching.co.il/executivefunctions
​ #אימוןלקשבוריכוז #אימוןלשפורתפקודיםניהוליים #תפקודיםניהוליים #אימוןאקדמי #אימוןאישי