ד״ר ענבר לוסיה טרינצ׳ר

במחקר שנערך במסגרת המדען הראשי של משרד החינוך, ד״ר ענבר לוסיה טרינצ׳ר (החוג לריפוי בעיסוק, הקריה האקדמית אונו) ופרופ׳ דורית ארם (ראש המעבדה לחקר הגיל הרך, אונ׳ תל-אביב) בחנו את הקשרים בין הון פסיכולוגי (אופטימיות, מסוגלות עצמית, ותקווה) התנהגויות מיטיבות ורווחה נפשית של 560 גננות בתקופת מלחמת חרבות ברזל.

התנהגויות מיטיבות הן פעולות יומיומיות של הגננת שמקדמות את רווחת הילדים: ביטויי אהבה כלפי הילדים, שותפות בתוך צוות הגן, מנהיגות הגננת, עידוד עצמאות של הגננת ושמירה על כללים.

מה גילה המחקר?

• כשהבית בחזית: גננות עם בני משפחה מגויסים דיווחו על יותר דחק ופחות תקווה, אבל באופן מפתיע גם על יותר התנהגויות מיטיבות כלפי ילדי הגן. ייתכן שהעשייה היומיומית עם הילדים שימשה להן עוגן רגשי.

• מסוגלות עצמית תעסוקתית היא מנוע עוצמתי: גננת שמרגישה מקצועית ובטוחה ביכולותיה, תשתמש ביותר התנהגויות מייטיבות כלפי ילדי הגן, ותחווה יותר רווחה ותקווה.

• ותק שווה שקט: ותק גבוה היה קשור לפחות דחק ויותר רווחה.

• השכלה גבוהה ≠ הגנה מדחק: נמצאה נטייה לדווח על יותר דחק. ממצא שמעלה שאלות לגבי התאמת ההכשרה למצבי חירום.

• בזמן משבר האהבה קודמת לעצמאות: ההתנהגות המדווחת ביותר הייתה ביטויי אהבה כלפי הילדים, ואילו עידוד עצמאות דורג אחרון. נראה כי זוהי בחירה אינטואיטיבית: לספק יותר חום וביטחון כשהמציאות בחוץ סוערת.

לינק לדוח עצמו:https://meyda.education.gov.il/files/LishcatMadaan/HaravotBarzel/doritandinbar-report.pdf

kindergarten.levinsky.ac.il

אחרי הריון של פילה, מאמר חדש נולד.
ברוך הבא 😆
https://www.mdpi.com/2227-9067/11/10/1245 #

The Contribution of Sustained Attention and Response Inhibition to Reading Comprehension Among Japanese Adolescents Background: Previous studies demonstrated the influential role of sustained attention in the reading comprehension of alphabetic writing systems. However, there is limited understanding of how these cognitive functions contribute to reading comprehension in non-alphabetic systems, such as Japanese.....

פותחת את סמסטר ב' תשפ"ד
טייק #2

פותחת את סמסטר ב' תשפ"ד
טייק #1

שבוע המודעות לכוויות בילדים.
שווה קריאה! שיהיה לכולנו במודעות בימים החורפיים האלו.

מה יותר חשוב מלחקור גננות בתקופת המלחמה בכדי לתת להן מענה ותמיכה מתאימים?!
המחקר שאני מובילה זכה בקול קורא של משרד החינוך ובתקציב של 50K.
יצאנו לדרך:)

קליניקה חדשה נולדה:)
קרית אונו, גבול גני תקווה.
ריפוי בעיסוק לילדים, אימוני קשב והדרכות הורים.
מוזמנים לפנות

שאלת השבוע: "איך אוכל לעזור לילד שלי לפתח אמפתיה ובאופן כללי להבין טוב יותר את הרגשות שלו?"

בואו נעשה סדר בכמה נקודות פשוטות וקלות להטמעה:

1. הבנת רגשות: כבר בגיל צעיר, ניתן ללמד ילדים להבין רגשות שונים שהם מרגישים. שאלה פשוטה כמו "איך זה גרם לך להרגיש כש...?" עוזרות לילדים להבין ולבטא את רגשותיהם.

2. שיחה פתוחה: חשוב ליצור סביבה ביתית שבה ניתן לשוחח על רגשות בצורה פתוחה ובלתי שיפוטית. כשילדים יודעים שיש להם תמיכה ומרחב בטוח להביע את עצמם, יהיע להם קל יותר להתמודד עם רגשות קשים או מורכבים.

3. דוגמאות חיוביות: חשוב שנהווה דוגמה חיובית לילדים שלנו בכל הנוגע להבעת רגשות ואמפתיה ושיום שלהם (לתת להם שם). הראו אמפתיה ודברו את הרגשות שלכם כפי שהייתם רוצים שילדכם ינהגו.

4. זמן איכות: הקדישו זמן איכות לילדכם, בו הוא יוכל לשתף אתכם בחוויותיו ולשוחח על רגשותיו. מומלץ לשלב קריאת ספרים מתאימים או משחק דמיוני.

5. כאשר ילדים מבינים איך רגשות שונים מרגישים בגופם, הם יכולים להתמודד בצורה יעילה יותר עם הרגשות הללו.
* הסבירו לילדכם כיצד רגשות יכולים להשפיע על הגוף. לדוגמה, כשמרגישים פחד קצב הנשימות עולה וגם הלב עלול לדפוק מהר יותר. כלומר, הגוף שלנו מגיב.
** טכניקות הרגעה: למדו את ילדכם טכניקות הרגעה פשוטות, דוגמת נשימות עמוקות. תרגלו טכניקות אלו בסיטואציות שונות.

יש לכם רעיונות נוספים? עשיתם משהו שעבד לכם עם הילד שלכם?
כיתבו לי בתגובות:)