נאוה מילר-בינה לימודית

אם משהו קיים אפשר לראות אותו

חוכמה היא דבר שאפשר להראות,
כמו ניצול משאבים.
אם הוא חכם, אפשר לראות זאת בקלות
בציונים, בתשובות וברמת הניסוח.

הימנעות מלמידה אינה יכולה לשקף חוכמה.

לא כל דבר ששכחתם
זה קשב, ריכוז או גיל מעבר.
כל דבר שלא נשתמש בו יחליד,
אותו הדבר גם המוח.
קריאה, כתיבה מסכמת ולמידה
מפעילות איזורים שונים במוח
שפשוט נחלשים אם לא משתמשים בהם
גם אחרי התואר או הקורס.

לא כל דבר ששכחתם
זה קשב, ריכוז או גיל מעבר.
כל דבר שלא נשתמש בו יחליד,
אותו הדבר גם המוח.
קריאה, כתיבה מסכמת ולמידה
מפעילות איזורים שונים במוח
שפשוט נחלשים אם לא משתמשים בהם
גם אחרי התואר או הקורס.

אין באמת קשר בין לקויות, חרדה או קשב לבין
רמת ניסוח. שפה נמוכה או דלה של תלמיד היא תוצר של חוסר למידה ולא בהכרח חוסר קריאה.
הכתיבה משקפת תהליכי חשיבה שאולי בשיחה בעל פה ברורים לשומע או יכולים להיות מובהרים על ידי שאלות,
אבל בכתב יש לנו קטע לא ברור, מסורבל ובעיקר
נעדר כל כלל מכללי הכתיבה.

שימוש בטעות נגד הילד זה מתכון בטוח לריחוק. הטעויות שעשו אתכם לא קשורות בכלל לילד.
הדברים שרציתם הם לא בהכרח מה שהוא רוצה או צריך.
בני נוער נמנעים כל עוד הם מרגישים שההשקעה שלהם
לא תביא את התוצאה השלמה או המצוינת.
היא לא.
הבטחות ומשפטי ״אם תלמד, תצליח״
הם מתכון בטוח לאכזבה.

לא כולם חכמים, מוכשרים ובעלי יכולות.
אלו דברים שאנו לומדים לפתח ולא בהכרח תכונה מולדת.

שימוש בטעות נגד הילד זה מתכון בטוח לריחוק. הטעויות שעשו אתכם לא קשורות בכלל לילד. הדברים שרציתם הם לא בהכרח מה שהוא רוצה או צריך.

בית ספר עובר,
צבא עובר,
אפילו התואר עובר!
רק ההרגשה שאחרים טובים מכם
בניסוח, בכתיבה, בקריאה והתחושה
של ההחמצה לא עוברות.