12/07/2026
לא מזמן, באחד הפוסטים האחרונים שכתבתי, דברנו על הרעיון של Signature Presence .
דברנו על כך שכל אחד מאיתנו מביא תחושה ייחודית. מוזמנים לקרוא לזה "ווייב" אם תרצו. הדבר הזה שאנחנו מביאים איתנו לחדר שלא קשור לשפה שלנו בלבד. שאנחנו מביעים גם דרך השפת גוף שלנו, הקצב, החום, הסקרנות, השאלות שנשאל, הדברים שנבחר לשים עליהם דגש וכדומה.
בשיעור האחרון של ה"מעבדה לדיבור מול קהל" של שרון גדרון המהממת הדגיש לי את החוזק של הרעיון יותר מתמיד!
תזרמו איתי רגע.
בשיעור הזה למדנו לעבוד עם דיבור ב.....ג'יבריש!
כן, ג'יבריש.
איך זה עוזר? מזה משרת?
אחרי שהתגברתי על המבוכה והתמסרתי (זה לא היה פשוט...), למדתי שזה עוזר לנו להדגיש את מה ששרון קוראת לו "הכוונה" שלנו. מתוך איזה מקום אנחנו מדברים. מעבירים את המסר שלנו. מתוך סקרנות? כעס? עניין? האם אנחנו מסבירים או מלמדים? האם אנחנו ממתיקים סוד?
עשינו תרגילים שלמים בג'יבריש- שאלנו שאלות, הצגנו דברים, הסברנו ולימדנו.
והיה מדהים לגלות עד כמה אותו וויב והכוונה שלנו לגבי דברים עוברים באופן מדהים. שממש (ממש!) לא קשור אך ורק למילים שיוצאות מהפה.
אחת החברות בקבוצה שאלה אותי שאלה שידעתי (ולאחר וידוי איתה גיליתי שצדקתי!) קשורה לסיפור שהתחלתי לספר לה לפני שבוע.
יכולתי לראות אצל החברים לקבוצה התרגשות. כעס. עניין. סקרנות. הכל היה מזוקק וברור למרות שהטקסט היה מומצא לחלוטין.
והנה, אותו רעיון שאני כבר תקופה עובדת איתו, קיבל מבחינתי תוקף מוחלט ואף מרתק.
אז בואו לא נשכח שאנחנו כל כך (כל כך!) הרבה יותר מהמילים נטו שיוצאות לנו מהפה.
אנחנו מלאים בגוונים שונים שצובעים את מי שאנחנו ואת איך שאנחנו מגישים את עצמנו.
ולא הכל זה רק האנגלית.
