אמפתיה אינטגרטיבית - שיטת באטרפליי

לחיות או לחדול.
(שווה לקרוא עד הסוף כי שם מחכה לאחד מכם הפתעה משנית חיים😉)
אתם אולי עצלנים? מתמיד? או שזה התחיל מתישהו, ואם כן, מתי?
האם העצלנות של פעם היא זו שמקשה עליכם היום, או שזה פשוט משקל החיים האמיתיים שתפס אתכם לא מוכנים?
הציור המטורף הזה (ותודה ל-AI), מספר סיפור של גבר בשלוש תחנות חיים, באותה דירת חדר קטנה:
בצד ימין – הוא רווק מתעצל, החיים שלו "הכי סבבה בעולם", מול הטלוויזיה.
באמצע – הוא חי עם בחירת ליבו. הדירה קצת פחות קונבנציונלית, אבל האהבה פורחת.
משמאל – המציאות הפכה לסיוט = חבלי כביסה, תינוק בוכה, ילדים לומדים על שולחן קטנטן, והוא?
חופן את ראשו בייסורים.
מה לא בסדר פה?
הרעש, האישה ו/או הילדים, הכביסה?
הייסורים שאנחנו חווים בחיים הם כמעט תמיד תוצאה של פער – בין הרצון האמיתי שלנו למימוש עצמי ולייעוד שלנו, לבין המציאות שנתקענו בה.

קורה שדווקא הייסורים, הפער הזה בין הרצוי והמצוי, הוא זה שמזיז אותנו ומניע אותנו להתאמץ, לחפש פתרונות אפילו מחוץ לקופסה.
כשהכל מסתדר, אין לנו מניע משמעותי ונוכל להישאר באותו מקום שנים רבות. למרות שהוא לא נעים, הסבל יכול להיות מניע הצמיחה שקורא לנו לזוז ולממש את עצמנו.
והשאלה הכי הכי חזקה – האם שווה לוותר על הכל בשביל חיים יותר קלים?
== 🫶 == 🫶 == 🫶 == 🫶 == 🫶 == 🫶
תשובות יבואו בפוסט המשך! תעשו לייק לדף ותקבלו התראות, שלא תפספסו.🎁 וההבטחה שלי מתחילת הפוסט:
אם נמאס לכם להרגיש תקועים ב"דירת חדר" של החיים שלכם, אני מעניקה אבחון ייעוד חיים חינם (!!!!!) לתגובה הכי אמיתית וכנה לפוסט הזה. ספרו לי בתגובות – איפה הציור הזה פוגש אתכם?

בהמשך לשיתוף שלי מהחיים, שהוביל אותי להחלטה להפוך למטפלת ולשינויים דרמטיים שעשיתי בחיי, בואו נבחן יחד תובנה חשובה:
הסיפור שלנו היום, הוא לא הסבר למקור ממנו באות ההטבעות הרגשיות שלנו.
אנחנו חיים מצבים יומיום, וההטבעות משפיעות עלינו בכך שהן ... שימו לב!
הן (!!!!)
אלה שמנהלות אותנו.
לא אנחנו המנהלים אותן.
המצבים שאנחנו חווים היום, יכולים לעזור לנו לזהות תבניות חוזרות שתוקעות אותנו בכל מיני התנהגויות שאנחנו ממש ממש סולדים מהן.
כמה פעמים כעסתם על עצמכם על שאמרתם משהו מסוים, או צעקתם, או כעסתם, והרגשתם שזה היה ממש מוגזם?
הבשורה הטובה היא - אתם לא אשמים בזה.
הבשורה הלא טובה היא - צריך לעבוד על זה 😁
למה לא טובה? אדרבא! אלא שזה מחייב אותנו לקחת את עצמנו בידיים ולרצות לעבוד על זה,
זה מחייב אותנו לקבל החלטה.
והנה עוד בשורה טובה 😊
כל זמן שלא קיבלנו את ההחלטה, זה מצביע על כך שהנפש שלנו עדיין לא מוכנה לקפוץ לתוך המשימה וזה הכי נכון בעולם להקשיב לנפש שלנו!
אין לנו מה להאיץ בעצמנו!
אספר לכם שאני, עד שנכנסתי לתהליכים טיפוליים בכל מיני שיטות שהתנסיתי בהן, עברתי כל פעם התמודדות עם משהו קטן...
למדתי שהצעדים הקטנים והמדודים האלה הם המקום הנכון עבורי.
אז חכו.
עוד בשורות טובות בדרך.
מה שראיתן בסיפור האישי שלי זה ממש רצף של אירועים שהובילו לרגעים מאד ספציפיים בחיי שהלכו ובנו בי את התובנה שאני רוצה לחבק את עצמי הכי חזק שיש.

הרגע העילאי הזה, קורע הלב, אבל עילאי ממש, כי הוא היה הארה חשובה לעתיד, בו גיליתי שאני חווה בדידות, היה רגע היפוך משמעותי.
אז אני רוצה להשאיר לכן רק שאלה ללכת איתה כמה ימים:

איזו אמונה ישנה נראה לך שמנהלת אותך?

ליווי אישי בתהליכים הייחודיים רק לך - התאמה של הכלים הטיפוליים לצרכים הספציפיים שלך. מוזמנת להתנסות בשיחת היכרות. https://bit.ly/478pRNY

בגיל 29, מצאתי את עצמי לבד באמצע הלילה.
שני ילדים קטנים (בני 3 ו-6) ישנים בחדר השני, ואני עם קלקול קיבה חריף, הקאות ופחד משתק.
הזמנתי רופא וכשהוא הגיע וחיבר אותי לעירוי נוזלים, כל כך רציתי שהוא לא ילך, שיישאר שם לשמור עליי.
באותה שעה ארוכה, כפתור הסטרס שלי נלחץ עד הסוף.
הטיסה שלי לעולם החרדה המריאה.
באותו לילה ניטע בי זרע של פחד וחולי, על מצע עמוק של עצב ותסכול.

שם אמרתי לעצמי את המשפט שניהל אותי שנים: "מירב, את לבד. אין בעולם מי שיבוא לעזרתך. תתמודדי".
הסיפור לא התחיל שם.
במשך 10 השנים שקדמו לזה הייתי עסוקה בהקמת בית, בניית קריירה וגידול ילדים.
זאת הייתה תקופת ה"זחל" שלי. הזחל חי במציאות שהוא לא בוחר באמת, אלא פשוט זוחל... והוא לא יודע מה הוא עתיד להיות יום אחד כשיגדל.
ואז הכל נשבר - הגיעו הגירושין.
הפכתי למפרנסת יחידה עם משכורת של מורה, בלי משפחה קרובה תומכת.
נכנסתי למצב FIGHT. תפעלתי, תפעלתי ותפעלתי.
גיליתי שאני חזקה ובעלת תושייה, ומצאתי כוחות שלא ידעתי שיש בי, כמו לדבר עם מנהל הבנק, משהו שהיה נראה לי פעם כמו טיפוס על הר גבוה.

הכל עבד כל כך "טוב", אבל הגוף לא שוכח את הלחיצות על כפתור הסטרס.
חשבתי על זוגיות חדשה, אבל הניסיונות המעטים לא צלחו. אז ויתרתי.
אחרי חמש שנים של לבד, חברה התעקשה להכיר לי מישהו.
זה התחיל מתוק ומיוחד. ישבנו עד השעות הקטנות של הלילה והרגשנו כמו כפפה ליד.
אבל בסופו של דבר, החברות הזו הפכה לזוגיות של 10 שנים.
10 שנים של טעות גדולה וצער רב.
אני כותבת על זה המון בדף שלי – על זוגיות רעילה.
נושא שחקרתי במשך שנים, אבל קודם כל, הכרתי אותו על בשרי.
כשאספתי מספיק אומץ כדי לסיים את המערכת הזו, הגוף שלי כבר החליט לדבר.
בגיל 48, מצאתי את עצמי עם אבחנה של גידול סרטני בשד.
כך התחילה "שנת הסרטן שלי".
שנה שלמה של ניתוחים, טיפולים כימותרפיים והקרנות.
הקרנות... גם של סרטים ועוד סרטים שנרקמו בראשי מתוך פחד. על פניו, הכל זרם ואני הייתי לגמרי "על זה". איך אמרנו? "תפעלתי".
לא היה זמן לתת לרגש לצוף על פני השטח.
עם השנים הבנתי שחוויתי סוג של דיכאון, ומה שתחזק אותי היה בעיקר לקום בבוקר בשביל הילדים שלי, שבינתיים כבר התחילו להיות עצמאיים.

בסיום התקופה הזו, הוצע לי להשתתף בסדנה לנשים שמחלימות מסרטן השד.
שם, לראשונה בחיי, נכנסתי לטיפול רגשי. והכל התבהר לי:
המחלה הזאת באה לפתחי רק כדי לפתחני.
הייתי כבר בשלב ה"גולם", עטופה בקליפה שמגינה עליי מבחוץ כדי שלא אתפרק מבפנים.
כך גם "ריפדתי" את עצמי מבחוץ.
אז כל זה היה כי הגיע כבר הזמן לצאת מהגולם שהייתי עטופה בו.

באותה סדנה נתנו לנו תרגיל:
לקחת פלסטלינה ולעצב חיה שמייצגת אותנו.
חשבתי על חתול, אני הרי ממש אוהבת חתולים. אך התחלתי לעצב דולפין כי אם הייתי צריכה לבחור איזו חיה אני רוצה להיות, ברור שדולפין!
אבל אז, מתוך מקום פנימי, רגוע ושקט, הבנתי שאני בעצם פרפר.

זו הייתה קפיצה קוואנטית עבורי.
ראיתי את כל חיי פרוסים לפניי ומגיעים לרגע הזה שבו אני מכריזה:
אני יוצאת מהגולם, פורסת כנפיים ומתחילה חיים חדשים.
כך נולד "באטרפליי", בלי שידעתי.

לקח עוד עשור שבו נבנתה בתוכי, צעד אחר צעד, שיטת טיפול ייחודית.
שיטה שנולדה מתוך העולם הפנימי שלי, הניסיון הפרטי והידע הרחב שרכשתי מהכרח ומבחירה.

לפני 6 שנים, אחרי מספר קורסים לא מבוטל, תעודות והתנסויות: שוב הגיע הכרזה רשמית:
אני מטפלת רגשית.
הבנתי שכל השיטה הייתה כבר בתוכי, מוכנה לצאת מהגולם שלה ולפרוח בעולם.

הפרפר שלי אותת לי: "מירב, את זוכרת שאת זאת אני? היית זחל, חית בגולם, ונולדת מחדש. עכשיו הזמן להושיט מחושים החוצה לאנשים שזקוקים להדרכה שלך".

היום, ב"באטרפליי", אני מטפלת בהטבעות רגשיות.
אני עוזרת לאנשים לעבור התמרה – כמו של הפרפר... להפוך את אותן הטבעות שמנהלות ומעכבות אותם, לחוזקות וכלים להתמודדות עם כל מכשול.
אני מגיעה לקליניקה מאותה ילדה שהרגישה לבד, ומביאה איתי את האישה שיצאה מקשר רעיל, ואת מי שנלחמה על החיים שלה ויכולה להסתכל לכם בעיניים ולהגיד: יש דרך החוצה מהגולם.

אם אתם נמצאים עכשיו במקום חשוך, לבד, או בתוך קשר שמכבה אתכם –
דעו שאתם לא חייבים לעבור את ההתמרה הזו לבד.
אני כאן בשבילכם.
שלחו לי הודעה פרטית, במסנג'ר או בנייד, ונעשה יחד את הצעד הראשון החוצה מהגולם.
באהבה, מירב גוטדאנק - "באטרפליי"

תקראו לזה גורל, אלוהים, קארמה. זה לבחירה. אבל התופעה הזאת וודאי מוכרת לכם וכתבתי עליה כאן לא מעט - אנשים שמתהפכים עליכם, מקום עבודה שהופך בלתי נסבל, אנשים שבדרך כזאת או אחרת עוזבים את הסביבה שלכם.
במיוחד כשהנסיבות מרגישות לכם הכי לא הגיוניות, ואפילו הזויות.
אתם מנסים לתקן את המעוות? טוב מאד! אבל אם גם זה לא עובד, אז הנה לכם חיזוק עוד יותר לכך שזהו. זה הזמן להגיד ביי ביי, כואב יותר או פחות, אין ברירה.
הגיע הזמן לשנות כיוון.
הגיע הזמן לבחור בחירות חדשות ושונות.
וכמה שאולי עכשיו זה מרעיד לכם את המציאות, אחרי זמן מה תוכלו להסתכל לאחור ולראות שטוב שהיה, וטוב שנגמר.
בטוח תוכלו לקחת מההיסטוריה האישית שלכם לא מעט דוגמאות.
ולמה זה צריך להיות כך? כי לפעמים אנחנו לא מזהים כמה משהו נתון לא מיטיב אתנו עוד, ואפילו מזיק לנו.
תחייכו לשינוים. זה בא כדי לשפר ולהיטיב עמכם. בהצלחה!

האם אתם הצד האקטיבי או הצד הפאסיבי בזוגיות שלכם?
[מתוך חוברת "יומן האהבה בזוגיות" של באטרפליי]

שתלטן? מי הוא?
=-=-=-=
אולי שמעתם על הביטוי Control Freak - אדם שלא יירגע עד שהכל יתקתק כמו שצריך... או שמא צריך לומר: כמו שהוא חושב שצריך.
אנחנו רואים אדם שנוטה לריכוזיות, שלא ינום ולא יישן עד שהכל יעבור דרכו והוא יוודא שזה בסדר.
אנחנו רואים אדם שהוא חייב לתת את הטאץ' האחרון לכל פרויקט, מנה, מוצר...
ברמה הרציונלית הם מודים שהם סומכים על אחרים, אבל... זה משהו בהם שלא מאפשר לשחרר.
הוא יהיה "על זה" - אני אדאג לכך, אני אטפל, אני אעשה. בשבילי זה צ'יק צ'ק. במצב הלא מיטיבי של השליטה, הוא עלול לנכס לעצמו רעיונות או ביצועים של אחרים, עד כדי שיאמין שזה היה שלו מלכתחילה.
אנחנו רואים אדם שבאמת מרגיש שאין מישהו אחר שיכול לעשות את זה טוב מספיק.
האמת היא, שלרוב מדובר באדם שהוא רב כישורים, רב תכליתי, רב משימות. ידו בכל, ויד כל בו.
בעל נוכחות, אסרטיביות, אישיות מפולפלת, פעמים רבות גם דעתן, ואפילו מקנח בקריצה או מצנן את האווירה בצחוק או בדיחה.
אחרי הכל - הכל בסדר, רבותיי! תסמכו עליי.
ולרוב זה באמת מצב שאם לא הוא, מי יעשה? או מי יעשה את זה טוב כמוהו?
פעמים רבות הוא גם ייפול מהרגליים.
זה צורך תובעני שלא נותן לו מנוח.
הוא לא יקום מהמחשב, או לא יעזוב את המכשיר או שולחן העבודה עד שהוא יהיה מרוצה מהתוצר.
מתלווים לזה גם סממנים של אובססיה ו/או פרפקציוניזם.
אך כשהעומס הזה מכביד מידי, יכולות לבוא גם נפילה וטענות כלפי הזולת, שהם לא עושים ולכן הוא חייב... הוא נאלץ. יש תחושה של אחריות כבדה שהאחרים לא מתחלקים בה אתו, והכל נופל עליו!
אז העניין הוא שזה לגמרי הפרעה אישיותית שנובעת מהרבה הטבעות רגשיות שנטבעו עוד בימי הילדות.
כאן צריך לבוא המקום לאמפתיה
===-------========
אדם כזה מאד לא שמח שהוא כזה. הוא לא מסופק, הוא מותש. אך לא יכול לשחרר.
הדחף לשליטה מייצר מתחים, עימותים ומחלוקות. זה מרחיק. פעמים רבות זה מותיר את האדם מבודד ובסופו של יום הכל מתנקז לגוף: כאבים ואפילו מחלות.
כדי לשנות את זה, חייבים להגיע למקור, לשורש מאיפה שזה התחיל.
מתי התחלנו להרגיש את הצורך בשליטה?
מתי הבנו שאם לא נעשה אנחנו, אף אחד לא יעשה?
.. מתי הפסקנו לקוות שמישהו יתחלק אתנו במעמסה?
החיים מזמנים לנו מצבים ללא הפסקה. לפעמים משברים קשים שמותירים אותנו לבד במערכה - אובדן של אדם יקר, גירושין, בגידה או מעשה מרמה, פציעה או מחלה.
אנחנו מרגישים שהקרקע נשמטה לנו מתחת לרגליים.
וכשיש מישהו שם להחזיק אותנו שלא ניבלע בתהום, שמושיט את היד ומחלץ אותנו מהבוץ, שמציע לנו כתף איתנה להישען עליה, אפשר להתחלק ולפזר את האחריות ולחלק את הכאב לעוד חתיכות ולהתחיל לנשום.
אז מסתבר שהדבר הזה הוא לא מובן מאליו.
יכול להיות שיש לנו בני משפחה רבים וחברים, אבל הנסיבות הן כאלה שהם לא ממש מזהים את המצוקה, או לא ממש בנויים להיות כאלה תומכי על, עם יכולת להושיט את היד הכל כך נחוצה.
אולי אין בהם את האמפתיה הדרושה. אולי הם מוכנים לעזור אבל... עד גבול מסוים, או שפשוט אין להם את הכוחות הנפשיים המספיקים גם בשבילנו.
ואז אנחנו מגלים שהכל עלינו, "אם אין אני לי, מי לי".
אם לא נתרומם, ולא נתעלה מעל הכוחות של עצמנו אז אנחנו תקועים.
מצבים כאלה גם אם מחשלים מאד, הם עלולים להרגיש בודדים מאד ומלווים בתחושת אכזבה כואבת.
מכאן הדרך לחוסר אמון בזולת, ואמון מלא בכוחות עצמנו, מאד קצרה.
אז כשניתקל באדם שנגדיר כ"Control Freak ", או אם אנחנו כאלה, נזכור שיש שורש לכל העניין, ננסה להרגיש חמלה, להוריד את השיפוט ולנסות לגלות הבנה. גם כלפי עצמנו, ובנוסף הדובדבן: הערכה. כן, לא פשוט לקום ממשברים קשים, בפרט אם זה נעשה בכוחות עצמך לבד.
ולזכור, מירב מבאטרפליי, תמיד תוכל לעזור לך לעדן את הצורך בשליטה אחרי שנזהה את השורש ונעבוד עליו יחד.

לפעמים לא נצליח להבין איך זה שאדם אחר לא מבין... איך זה שהוא לא רואה את הצעדים שעליו לבצע בדרכו כדי להבריא ברוחו ובנפשו.
לפעמים אפשר לראות אדם שמתנגח בעצמו, ואפילו באחרים, ונרצה להאיץ בו לקבל החלטות, לשנות סדרים, ללכת בדרך סלולה... אך הוא לא רואה, הוא לא מסוגל, עדיין לא בשל הפרי; עדיין לא נפתח הזרע שינביט את הפתרון.
ואז, לפעמים, אין ברירה אלא לתת לתהליך להמשיך את מסלולו. אין מצב סטטי. אפילו האבן הקשה ביותר, תישחק עם כל טיפה של מים. ולא תהיה לנו ברירה, אלא להתבונן מהצד ולהתפלל.

מה עושה שיטת באטרפליי? היא עוזרת לך להבין שאת פרפר בתהליך התהוותו; ללמוד להבין מה תפקידם של הזעזועים, המשברים וחזרתן של חוויות זהות לחיינו.
כשאנחנו חווים מצבים חוזרים, זה לא (רק) בגלל שלא למדנו את השיעור בפעם ההיא שזה קרה לנו בעבר; אנחנו נמצאים בתהליך התהוות בלתי פוסק, ושינויים לא תמיד יכולים לקרות לנו בבת אחת, אלא עלינו לפתח מוכנות להשתנות.
אם תלמדי להתבונן על החזרתיות הזאת של המשברים, תזהי מה תפקידה, ומה תרומתה להתפתחות הרגשית, הנפשית, הרוחנית והנשמתית שלך שהן הצורות שנמצאות מעבר לחווית הגוף.
מזמינה אותך לצאת למסע מרתק - ואת לא ממש חייבת לעלות על אונייה לארצות רחוקות לשם כך, הכל נמצא בך.
חיבוק.
תשאירי פרטים בהודעה או צרי קשר לקבלת פרטים 0525256816

פוטנציאל למניפולציה שעלולה להתפתח לאלימות בזוגיות
⛔️🛑⛔️🛑⛔️🛑⛔️🛑⛔️🛑⛔️🛑
אלימות בזוגיות יכולה להיות פיזית, רגשית, מילולית, מינית, כלכלית, חברתית, או שילוב של כל אלה.
כשמדובר באלימות פוטנציאלית, הדבר החשוב ביותר הוא לדעת לזהות את הסימנים שעלולים להתעורר בדרך.
כאשר אנו רואים שהכתובת היא תמיד על הקיר, את הנורות האדומות שכל אישה צריכה להתייחס אליהן ברצינות רבה כדי למנוע את הדרדרות המצב.
אלה הם תמרורי אזהרה שתמיד צריך לתת עליהם את הדעת.
זה תמיד מתחיל עם גבר שובה לב, מלא באמפתיה, רגישות ונועם.
כן, זה בדרך כלל הטיפוס.
אם זכית להכיר גבר כזה שינהג כך , עצרי, זה לא אומר שהוא גבר אלים בפוטנציה!
❗️וזה גם לא אומר שעכשיו את צריכה להיות בדריכות ובחיפוש אחר סימנים נוספים - אם יצטרפו לכך הסימנים הנוספים שבהמשך, אז רק לזכור שגברים בעלי נטיה למניפולציה ובעלי אישיות סוציומטית יהיו ככל הנראה מקסימים וכובשים במיוחד בתחילת ההיכרות.
אלא שאם הוא אכן מניפולטור, כך הוא יהיה בשלב 1...
- שלב 1️⃣: השלב האמפתי.
הגבר האמפתי המניפולטיבי הוא ג'נטלמן, קשוב מאד, מתעניין בך ומעניק לך הרבה מאד תשומת לב, ובכלל צ'רמר.
הוא עשוי להפוך לחבר הכי טוב שתוכלי לחשוב עליו. הוא מאד ירצה שתספרי לו עליך, הוא יגלה הזדהות אמיתית עם ההסטוריה שלך, ויסב לך הרגשה של ביטחון. ככל הנראה תבלו הרבה שעות בשיחות עומק.
שוב, יתכן וזכית והכרת בחור מדהים שיש ביניכם קליק יוצא דופן, אז חכי להמשך.
האזהרה היא: השתדלי להישאר אובייקטיבית בהמשך, גם אם את מתאהבת עד מעל הראש!
- שלב 2️⃣: השלב הכיבוש.
חשוב לציין שהתנהגות של מניפולטור היא לא מודעת, הגבר הזה לא ישב ותכנן לך מארב, אלא מדובר בהתנהגות פתולוגית שלא קשורה אלייך באופן אישי ואם הוא לוקה בה, אז הוא ינהג כך עם כל אישה אחרת באותו אופן
(אלא אם... את זה נראה בסוף הפוסט).
השלב הזה, עדיין לא ממש נורה אדומה אלא שלב בתהליך.
כל מה שסיפרת לו עליך, הוא זוכר. את תופתעי כמה רגישות הוא מגלה, איך הוא זוכר אפילו פרטים הכי קטנים שדיברת איתו עליהם.
הוא יכוון לשם כדי לפרגן לך ולפנק אותך, ולשמור עלייך.
הוא ממש רוצה לשמור עלייך! הוא ממש רוצה שתדעי שאת הכי הרבה יכולה לסמוך עליו. הוא יעשה הכל כדי להיות החבר הכי טוב שלך.
❗️שוב לשים לב! יתכן והכל בסדר. השלבים הראשונים הם רק יקבלו משמעות אחרת אם בעקבותיהם תתחיל התנהגות מניפולטיבית בהמשך, ואז תוכלי לקשר בין הדברים.

שלב 3️⃣ - שלב הניכוס
בשלב זה אתם כבר פתחתם בקשר זוגי, ככל הנראה.
אתם באידיליה. הוא יתחיל כאן להזכיר לך כל במיני מקרים שהוא הכל בשבילך, ואת הכל בשבילו.
וכאן המקום להציב גבול ראשון, שהוא גבול חשוב בכל מערכת יחסים גם ככה:
בשלב הזה, המניפולטור יתחיל לנכס אותך לעצמו, בצורה עדינה יתחיל לנסות להרחיק אותך מכל מה שהוא לא חלק ממנו.
חברים, תחומי עניין שלך, ואפילו משפחה.
הוא ינסה להוכיח לך שחברות שלך מקנאות בך, שהן לא שוות אותך, עדיף לך לבלות איתו, הרי אתם חברים הכי טובים והכי כיף לכם ביחד.
הוא יתחיל לעורר את תשומת הלב לכל מיני פגמים בבני המשפחה שלך, אפילו ההורים שלך.
כמה הם שמים לך רגליים, כמה הם לא מפרגנים לך, כמה הם רק מנצלים אותך וכד', ובטח שהם לא מבינים או מכירים אותך כמוהו!
הוא עלול לשכנע אותך שאת לא צריכה את הקורס הזה שהתחלת, או את החוגים האלה שאת משתתפת בהם, או את האימונים שאת עושה.

אם יתחיל דיבור כזה, זה הזמן לבדוק לאחור אם שלבים 1-2 תואמים את הסיפור...
ובעיקר לשים לב לעניינים של קנאה כלפי גברים אחרים בחייך, חברים או עמיתים לעבודה. כל מיני הערות על אקסים שיספרת לו עליהם, למשל, במטרה להקטין אותם לעומתו.
בשלב הזה הוא גם עלול להתחיל להעיר לך על הלבוש שלך, איפור, תספורת ועוד.
הוא יכול. כי הוא כבר זכה באמון שלך ואת בטוחה שהוא רוצה רק את טובתך.
והוא באמת רוצה! רק שטובתך תתאים לטובתו. הוא מאמין שזה כך.

שלב 4️⃣ - שלב האשמה
במקרה של מניפולטור, זה שלב קריטי, כי מכאן מתחילה ההתדרדרות.
הרכושנות שלו כלפייך מביאה אותו למצב של אובססיה והוא מתחיל לראות בך דמות עוינת.
את הרי לעולם לא תוכלי לעשות כל מה שהוא בדיוק רוצה, ולכן זה מצב בלתי פתיר. הוא יתחיל להאשים אותך על כל הקשיים שהוא חווה, על כל הרע שהוא מרגיש. זה שלב השל השלכה שבו ההפרעה האישיותית שלו מתחילה להתבטא. וחשוב שתדעי שזה לא מתוכנן או משהו כזה.
בתחילה הוא יתחיל להשתמש בכל הידע שיש לו עלייך ויעשה בזה שימוש כדי להתנגח בך.
את תבחיני בזה כאשר הוא יתחיל להטיח בפנייך דברים וישתמש בפרטים שהוא מכיר מעברך.
הוא יתחיל להאשים אותך על אומללותו.
כל הנועם הזה שהיה בתחילת הדרך, השיתופיות, הכיף של הביחד, יהפוך למצוקה.
הוא באמת חווה את זה. הוא מאמין שאת אשמה בכך שהוא לא מאושר, שאת לא מספיק מתאמצת בשבילו, שאת אגואיסטית ולא איכפת לך ממנו. והוא, הרי עשה כל כך הרבה בשבילך!! הוא יתחיל לדרוש תמורה על כל הטוב שהוא השקיע בך.
בכך הוא יגרום לך להרגיש אשמה.
את אוהבת אותו, את בתוך מערכת יחסים שנבנתה על אושר ואמפתיה, ואת תרגישי שאת לא בסדר. כי לרוב המניפולטור מתקשר לנשים אמפתיות. ואם את אמפתית, את תזדהי בעיקר עם ההרגשה שלו.
וזאת נקודה קשה שעלולה להיות נקודת האל חזור.

אם הגעת לנקודה הזאת, את חייבת לעצור.
השתדלי להיות מפוקסת ולבדוק את הסימנים המקדימים. אם הם שם, את כנראה לא אשמה. כי גם אם את "אשמה", בן אדם עם עמוד שדרה לא צריך להעביר לך חשבון על כל הטוב שהוא עשה.
קחי לך מרחק ומרחב ובחני את הקשר.
אהבה היא טובה, ומחזירים אהבה באהבה ולא בשום דבר אחר.
אהבה אינה כואבת.
אני יכולה לעזור לך לבחון אם יש סיכוי לאהבה הזאת, ולכוון אותך לפעול בצורה נכונה כדי שהאהבה תציל גם אותו ותכסה על כל המכשולים.
השאירי פרטים לשיחת בירור בהודעה פרטית / בנייד