אמפתיה אינטגרטיבית - שיטת באטרפליי

אמפתיה אינטגרטיבית - שיטת באטרפליי Contact information, map and directions, contact form, opening hours, services, ratings, photos, videos and announcements from אמפתיה אינטגרטיבית - שיטת באטרפליי, Personal coach, Beersheba.

מירב גוטדאנק – שיטת באטרפליי
התמרת עכבות רגשיות באמצעות כלי טיפול כגון:
הגוף המדבר (הקוד הביולוגי) - טכניקה לשחרור הטבעות סומטיות
התמרה אישית דרך
הקוד האנושי - יעוד אישי ומימוש

יום טוב וחג שמח
אמפתיה ככלי לבניית מערכות יחסים בריאות
עכבות משפחתיות

כמה עוד תתפלשי בבוץ של עברך?אין לך שום סיכוי לצאת מזה כל זמן שתמשיכי לשנוא את מה שהיית. הגרסה של מי שהיית, חייבת להסתיים...
01/10/2026

כמה עוד תתפלשי בבוץ של עברך?
אין לך שום סיכוי לצאת מזה כל זמן שתמשיכי לשנוא את מה שהיית.
הגרסה של מי שהיית, חייבת להסתיים כדי שתוכלי לעצב גרסה אחרת. כל זמן שאת עוד נשענת, לטוב ולרע, על הגרסה שהיית, את מקטינה את הסיכויים להצליח.
הגרסה של אותו אדם שהיית,
שמבקש אישור על מעשיו,
שפוחד לאכזב,
שחוזר על אותן טעויות שוב ושוב,
שנאחז באנשים, הרגלים ומחשבות שסותמים את הזרימה...
חייבת להסתיים.
ההתמרה הפנימית שלך, היא הדרך היחידה להפוך לגרסה החדשה.
בשביל זה, עליך לפתח מודעות. הכרות עם הגרסה ההיא, כדי לשחרר אותה. להתעלם, או להתכחש, זה להשאיר את היסוד הזה ולנסות לבנות עליו משהו אחר. זה לא עובד.
להפסיק לברוח ממה שהיית כדי להבין את מי שאת.
להשתנות זה לא אומר לרכוש הרגלים חדשים, אלא גם לבחון את האמונות המגבילות שלך, להכיר בפצעים שלך, לקבל את הסתירות שלך ולהפסיק להצדיק את מה שאת יודעת.
האני הישן שלך אוהב להלביש על עצמו את הנוחות ולשכנע אותך להישאר בפיג'מה הזאת, המוכרת והנוחה, אפילו שהיא מרופטת. המוכר פחות מפחיד ממה שיש לגלות.
האני הנוח הזה לוחש לך שאת עדיין לא מוכנה, שאת תמיד היית כך, ואולי בעתיד...

ומה את אומרת לאני הפחדן הזה שלך כשהוא מעלה לך את כל הטיעונים הצודקים שלו?
את בהחלט יכולה להציב לו גבולות. להגיד לו שאת לא מקשיבה לו עוד. שיתרגל...
את האישור למי שאת רוצה להיות, עליך לחפש בתוכך. לא בחוץ.
ההתמרה מתחילה כשאת מפסיקה לשאול את עצמך – למה אני כזאת? ובמקום זה את שואלת – מה אני יכולה לעשות עם מה שגיליתי על עצמי?

לא קל להתפטר מהשיח שהגרסה הקודמת של עצמך רגילה אליו; ונכון שהעבר שלך יכול להסביר הרבה ממה שאת היום, אבל לא להחליט על מה שתהיי בהמשך.
קחי את המושכות בעצמך, במקום שהעבר יעשה את זה ויכתיב לך מי את היום.
הגיע הזמן לתת לתירוצים להסתלק מחייך. להפסיק לנסות למצוא חן בעיני כולם.
כדי למצוא את עצמך, קודם עליך להיפרד מהאדם שחשבת שעליך להיות.
והיום את רוצה לפגוש את האדם שאת רוצה להיות, ולא זה שנדמה לך שרוצים שתהיי.
להתחיל לחיות מתוך מודעות, זה דבר שאת יכולה לרכוש, מתוך התעקשות, והחלטה אמיצה.
איור - Yuval Robichek

היום הייתי צריכה חיבוק ענק,אז חיבקתי את עצמי
30/09/2026

היום הייתי צריכה חיבוק ענק,
אז חיבקתי את עצמי

את מפגינה את חוסר שביעות הרצון שלך והתסכול שלך כעקרת בית?לא מתארת לעצמי שאי פעם היה קל להיות עקרת בית. היום יש לרשותנו א...
29/09/2026

את מפגינה את חוסר שביעות הרצון שלך והתסכול שלך כעקרת בית?
לא מתארת לעצמי שאי פעם היה קל להיות עקרת בית. היום יש לרשותנו אביזרים, מכשירים, משלוחים ושירותים שלא שני דורות לפנינו.
ועדיין. בדור הזה, נוספו משימות שלא היו פעם – הסעות, סידורים מול רשויות שונות ולרוב גם עבודה בחוץ. ושלא נדבר על חופשים ממסגרות לימודיות, או ילדים שחלו או מתמודדים עם אתגרים מיוחדים.
אחרי יום מטורף, את עוד צריכה לעמוד במטבח ולעשות כלים, להפעיל מכונה / לתלות / לקפל כביסות, וזה אחרי שהכנת ארוחת ערב. ונניח שאחד הילדים קיבל איזה טנטרום ולא הפסיק לצרוח כי לא קיבל משהו שרצה...
האם מצאת את עצמך תשושה, לא רק פיזית אלא בעיקר נפשית, ובשל כך את כל הנ"ל עשית כשאת נאנחת ממלמלת כמה את מתוסכלת כך שכולם ישמעו וידעו כמה את לא מרוצה משום דבר?

אולי בלי לדעת, זאת דרכך להביע את המחאה שלך מול מציאות שהיום חווים זוגות רבים תחת עומס בלתי נתפס.
הבעיה היא כשהחוויה המשפחתית נפגעת מזה, וקיימת תחושה שכל העסק הזה הוא רק טרחה לא נעימה, ושכל המשפחה היא מטרד אחד גדול על כתפייך.
לא כך דמיינתם את זה את ובן זוגך, מן הסתם.

אך התשישות קיימת. בעיקר זו המנטלית. מה עושים?
אם את מרגישה שמלאכת הבית נופלת בעיקר עלייך, קשה לקבל את זה בשקט ובלי תרעומת לאורך זמן רב.
כך יוצא שזוגות יכולים לחיות בתוך אווירה בלתי נסבלת, כשהם היו מעדיפים להיעלם מהבית, מהמקום שאמור להיות המקום הבטוח, הנעים, המבצר הפרטי של כל אחד מכם.

ואתה? האם אתה מרגיש מתוסכל שלא מספיק שאתה עובד שעות על גבי שעות, ואתה מנסה במידת האפשר להושיט עזרה למשק הבית, אך כשצריך לתקן משהו או לפתוח סתימה בכיור, או שבת הזוג שלך מבקשת ממך שתערוך קניות בדרך הביתה, או שתיקח את הילדים קצת לפארק, אתה מגיב בחוסר רצון מופגן עד כדי כך שבת הזוג שלך תעדיף לשלם לבעל מקצוע שיתקן את מה שאתה יכולת לעשות בעצמך?, או תלך בעצמה לקניות רק לא לפגוש את הפרצוף החמוץ שהיא כבר פגשה בכל פעם שביקשה?

המציאות היא כך – אתם עייפים! מותשים אפילו. כן. ככה זה עובד. להקים משפחה, לפרנס אותה, לממן דברים שפעם נחשבו מותרות, לגדל ילדים במשך כ-10 שנים ברציפות ללא שינה מסודרת ומלא כביסות ונזלת ומה לא, זה לא קל.
הטבע שלנו הפנימי דוחף אותנו בכל זאת לבחור בזה, כי זה חלק מהחיים של האדם.
רבים בורחים מזה עד העשור הרביעי ואז מוצאים את עצמם משוועים לכך כשזה כבר קצת מרגיש מאוחר... ונשאר טעם של פספוס.

"תפסת מרובה, לא תפסת" אומרים חכמים. ומה הפואנטה?
כשרוצים גם וגם וגם וגם וגם, המחיר הולך וגדל. המשימות הולכות ומצטברות, והעומס הפיזי, המנטלי והרגשי, לא מאחר לבוא.
אז במצבים כאלה, תעצרו את החיים. ותקבלו החלטות אמיצות, אחרי שתשבו עם בני הזוג שלכם, זה מול זה, ותשאלו את עצמכם ותענו מכל הלב:
מה אנחנו באמת רוצים?
מה סדרי העדיפויות שלנו?
מה המחיר שנצטרך לשלם על כל אחד מהרצונות האלה?
האם נוכל לשלם אותו בכלל?

אי אפשר להפוך את הבית לבית דין של חשבונות הדדיים.
אם תחושת הקורבן הורסת את השלווה של המשפחה, מה הטעם בכל הפרויקט הזה בכלל?

מה יעזור לי בית מצוחצח שאין בו ערימות של כביסה שצריך למיין וצריך לקפל, או צעצועים מפוזרים בכל פינה, אם המחיר של זה כרוך בשחיקה של היחסים בבית?
האם לא ניתן לאכול ארוחה של ביצים קשות עם גבינה במקום שאחרי יום ארוך תעמדו במטבח עוד שעה לבשל ובנוסף גם תייצרו ערימת כלים בכיור?
יש הרבה שיטות שאפשר ללמוד איך לנהל את משימות הבית, לארגן לוח זמנים שיטפל בדברים הנחוצים ביותר...
תסכימו שלא תסכימו להרגיש קורבנות של מציאות שאין לכם עליה שליטה.
תמיד אפשר לנהל את החיים שלנו במידה כזאת או אחרת אם עושים זאת בתבונה.
כשיש אהבה, תקשורת והקשבה, תגלו עולמות שלא הכרתם.
הפכו את החיים שלכם למתנה ולא לחשבונות או הטרדה.

את מתאהבת בגברים שלא יודעים להביע רגש, מנוכרים או מכורים לעבודה, שאין להם זמן פנוי כל כך. את שוחקת את עצמך בניסיון ללמד ...
28/09/2026

את מתאהבת בגברים שלא יודעים להביע רגש, מנוכרים או מכורים לעבודה, שאין להם זמן פנוי כל כך.
את שוחקת את עצמך בניסיון ללמד אותם לאהוב, מאמינה שאם תהיי מספיק סבלנית, הם יהפכו לבן הזוג שחלמת עליו.
אך מה שאת עושה הוא לשחזר את הסיפור של אבא שלך, שעזב את אמא, והלך לחיות את החיים שלו במקום אחר.
ילדותך חוותה את ההיעדר שלו, או הניכור שלו, כשלא נתן לך מקום בחייו.
והילדה הקטנה שבך ממשיכה לחפש את האבא הזה בבן זוג שלא ניתן להשיג, מזינה תקווה שהפעם תצליחי להחזיק אותו לצידך, בניסיון נואש לתקן את העבר בגברים הלא נכונים.
אולי זה ייתן לך סיבה לא לאבד את התקווה שהדמות הזכרית החשובה ביותר בחייך, יבחר בך, וישוב אליך.
הריפוי יבוא רק כשתפסיקי לצפות ולדרוש שבן הזוג שלך ימלא את תפקידו של אבא.
התבונני בילדה שבתוכך, וספרי לה שכבר גדלתן, וזה שהוא לא ידע להישאר, זה לא בגללכן. אמרי לילדה שבך: אני בוגרת, אני שומרת עליך ואני פותחת את עצמי לקבל אהבה של גבר אמיתי.

תוכל לדעת את הכאב המסתתרמאחורי מי שפוגע בךלפי הדרך בה הוא רוצה לפגוע בך;תוכל להבין את הריקנות אותה חווה זה שמשקר לך;תוכל...
28/09/2026

תוכל לדעת את הכאב המסתתר
מאחורי מי שפוגע בך
לפי הדרך בה הוא רוצה לפגוע בך;
תוכל להבין את הריקנות
אותה חווה זה שמשקר לך;
תוכל להבחין בבדידות שנושא בלבבו
זה שמבקש לבגוד בך;
תוכל להתבונן בטראומות המוטבעות
באדם הזה שצוחק על חשבונך;
תוכל לראות את המחסור הגדול שחי
זה שמזלזל בך;
תוכל להבחין בתסכול הפנימי שלו,
תוכל לראות את הפגמים שבו,
ולהבין אותם.
לא כי אז תהיה סלחן כלפיו,
או שתוותר לו.
תמיד תשמור על לבבך ונפשך
ותציב גבול ברור למי שפוגע בך,
אך... אל תיקח אחראיות ותאשים את עצמך
שאולי אתה גרמת לכך
שיבגדו בך,
שיצחקו עליך,
שיזלזלו בך,
שירמו אותך,
שישקרו לך.
תזהה, תתבונן, תבחין, תשקול, תעריך ותבין,
אך זה לא שלך.
זכותך להתרחק, להתעלם, להפגין חוסן שיפרק את כל ניסיונות הפגיעה מצד האחר,
אתה תחליט איך לפעול מול זה, לפי מידת קרבתך,
אך זכור
זה לא שלך.
לא עליך לתקן אותו
לא עליך לחנך אותו
אל "תחזיר" שן תחת שן עין תחת עין.
זה לא שלך.
אל תיתן לזה לשבש את שלוותך.

האם הבנת שמעולם בעצם לא ממש היית מאוהבת? יש לי בשורות טובות עבורךאת לא נועדת להתאהב. והסיבה היא שיש לך משהו שאין אותו לכ...
27/09/2026

האם הבנת שמעולם בעצם לא ממש היית מאוהבת? יש לי בשורות טובות עבורך
את לא נועדת להתאהב. והסיבה היא שיש לך משהו שאין אותו לכל אישה, ויש גם לא מעט גברים כאלה – התפקחות.
ההתפקחות שבאה לאנשים פעמים רבות אחרי תקופה של התאהבות - שזאת לא אהבה אלא תלות. תלות שהתפתחה לסיפוקים שהצד השני היה מסוגל לספק.
התפקחות, כלומר, התעוררות, באה אחרי שהיינו עוורים, רדומים. אצל רוב בני האדם, בתהליך הטבעי של החיים, זה לוקח זמן, ושוב ושוב ימצאו עצמם "נופלים" לפח ה"אהבה".
אך אצלך, זה כבר מובנה בנפש שלך. הנפש שלך פיתחה סוג של חוסר סובלנות לזמני הביניים האלה – תכלס, זה זה או לא?
שלב ההתאהבות שלך הוא קצר כל כך שהוא עשוי להימשך רק כמה שעות ובמקרה הטוב כמה ימים בלבד. ולכן, זה לא נחשב כהתאהבות ממש. את יודעת שזאת אשליה.
האם זה טוב? אולי כן, אולי לא. אם את מכורה לאוקסיטוצין, וכמו פרפר רוצה לשתות מהצוף המשכר של הורמוני האהבה שוב ושוב, את תתאהבי שוב ושוב אחרי כל מפח נפש, אבל... ברגע שהגעת לשלב ה"התפקחות", זה כבר לא קורה לך.
את ניגשת לעניין האהבה ישר.
הבשורה הטובה היא שאת יכולה לקצר תהליכים, ולהימנע מהתנסויות מיותרות, למקרה שמה שאת מחפשת זאת דווקא זוגיות טובה. אהבה זה נכס נרכש.
להכיר אדם שיש בינך לבינו את מה שדרוש כדי לבנות את השותפות הזאת, זה כל מה שצריך. וזה לא מחייב לעבור סיפורים דרמטיים של רומנטיקה קולנועית.
אז אל תהיי קשה עם עצמך אם את ישירה לעניין האהבה. זאת דווקא יכולה להיות תכונה שאפשר לקנא בך.

"אני רוצה להיום" – גם לכם זה קורה? וכשאתם שם, אתם רוצים להיות "שם"? בזבוז אנרגיה טוטלי! כשאנחנו "כאן", אבל מקדישים מקום ...
27/09/2026

"אני רוצה להיום" – גם לכם זה קורה? וכשאתם שם, אתם רוצים להיות "שם"?
בזבוז אנרגיה טוטלי! כשאנחנו "כאן", אבל מקדישים מקום לרצון שמתעורר להיות במקום אחר, לעשות משהו אחר, אז יש שתי אפשרויות: או שנקום מ"כאן" ונלך ל"שם" ונעשה את זה, או שנגרש את המחשבות הזרות האלה שמסיטות אותנו מההוויה של הרגע הזה.
להיות כאן זה לקבל את הכאן, את המצב שמתנהל כרגע בחיי, ולהבין שיש סיבה לכך שאני נמצאת בדיוק במצב הזה ולא באחר. ואם המצב הנתון לא נעים לי במיוחד, אספר לכם מה אני עושה, אני שואלת את עצמי: "מירב, איפה את? מירב, מה את רוצה? למה?"
זאת לא חפירה פסיכולוגית, זאת התחברות למודעות. לא צריך עכשיו להתחיל להתפלש ברגש, ברצון, אלא להביא את התודעה למקום מודע ולהבין למה היא גורמת לגוף שלנו לנוע בחוסר נוחות. ולקבל על כך החלטות בהתאם.
אם מה שמציק לי זאת השגרה, חשוב שאבדוק האם השגרה הזאת היא חלק מחווית החיים הכוללת שלי... אולי פיסות כאלה ממנה שאהיה מוכנה לשאת לטובת החוויה הכוללת שהיא טובה לי.
אם השגרה הזאת מעיקה עליי באופן כללי, אז למה אני לא עושה צעד כדי לשנות אותה? לכן השאלה הזאת שסיפרתי לכם עליה, היא חשובה כדי שאני אדע, שלא אהיה על אוטומט.
חיים מתוך מודעות הם הרבה יותר חווייתיים, מעניינים ועוצמתיים, מאשר זרימה עם הרוח.
באנו ללמוד, לא לסבול.

הגוף המדבר – דלקת בגידתופעה שלא בהכרח קל לנו לזהות. מתחיל כאב ומתמשך. לרוב נמרח משחה, נשים חום/קור...זה יכול להופיע בכתף...
27/09/2026

הגוף המדבר – דלקת בגיד
תופעה שלא בהכרח קל לנו לזהות. מתחיל כאב ומתמשך. לרוב נמרח משחה, נשים חום/קור...
זה יכול להופיע בכתף, במרפק, בפרק כף היד, באגן, בברך, בקרסול... כל אותן נקודות שמאפשרות את התנועה.
כל אזור בגופך מספר לך סיפור. והוא לא סיפור פיזיולוגי.
דלקת בגיד מופיעה כשיש התנגשות רגשית פעילה בהווה שמונע ממך להתקדם.
הגוף שלך צועק את מה שאתם לא אומרים.
"מונעים ממני לעשות מה שאני רוצה"
"אני צריך להתאפק"
"אני מכריח את עצמי לעשות דברים שאני לא רוצה לעשות"
כשיש כעס, חוסר אונים או ירידה בערך העצמי על כך שאיננו יכולים להתקדם, הגיד נדלק וזה עוצר אותנו.
הכאב הוא לא הבעיה.
הכאב הוא המסר.
איפה הכאב ממוקם? זה מגלה הכל.

🤛דלקת בגיד פרק כף היד:
ירידה בערך העצמי הקשור לפעולות שאנחנו מבצעים בהווה.
"אני עושה משהו שאני לא רוצה לעשות".
"אני לא מתקדם"
"אני תקוע"
מפרק כף היד מבקש שנשתחרר ממה שלא עושה לנו טוב.

🦵דלקת בגיד בברך:
פחד מהעתיד, עקשנות, היעדר גמישות.
"אני לא רוצה לוותר".
"אני מעדיף את הכאב ולא להשתנות".
אם הכאב מורגש בעיקר בזמן של תנועה, עולה השאלה: מול מה אני מתנגד?
אם הכאב מורגש בעיקר בזמן של מנוחה, עולה השאלה: מה אני יודע שעליי לעשות ואינני עושה?

🦶דלקת בגיד הקרסול:
איבוד ערך עצמי בגלל תחושה שאיננו מקבלים תמיכה או שאנו חסרי מסוגלות.
"אני לא מסוגל לעשות את הצעד הזה"
"נכשלתי"
הקרסול מגלה לנו את הפחד מפני הדחף, מפני השינוי, מפני הקפיצה.

🦾דלקת בגיד הכתף:
עומס רגשי, עודף אחריות. לרצות לתת תמיכה לאחרים בלי להרגיש גיבוי.
השאלה: מי מחזיק אותך?

🚶‍♂️דלקת בגידים באגן:
התנגשות בתחושה של תסכול בתחום המיני או החיוניות.
קיימת חסימה הקשורה ליחסים או לקבלת החלטות.
"אני לא יכול להתקדם למרות שאני רוצה בכך".

💪דלקת בגיד המרפק:
אם מצד ימין: אני חייב ולא רוצה
אם מצד שמאל: אני רוצה משהו ומונעים זאת ממני.
המרפק מייצג את היכולת להחליט ולממש.
השאלה: האם אני מתאמץ יותר מידי?
מרפק טניס: כאב בגלל הימנעות מחיבוק עצמי, מלהרגיש חופשיים לאהוב.

💥קרע בגיד:
התמוטטות של הערך העצמי מבחינה מבנית.
"אני מרגיש שהתאמצתי יותר מידי... אני לא יכול עוד"

חשוב לזכור – זהו מבט כללי (גנרי) ולכל מקרה יש מצבים נוספים (חלקם בריאותיים וחלקם נפשיים) שמתלווים.
ההערות כאן מיועדות להתבוננות. בכל מקרה, יש תמיד לפנות לטיפול רפואי ולא להסיק שרק מתוך ההתבוננות הבעיה תיפתר.
אפשר בהחלט להתעמק במחשבה על הדבר הרלוונטי עבורכם, ולנסות להתמיר את הכאב בשחרור רגשי.
זה עשוי להקל על הבעיה.

הערה:
כאבים שמופיעים בצד ימין מצביעים על קשר ליחסים בינאישיים עם אנשים שונים, גם הקשר עם האב. זה גם עשוי להיות קשור לעניינים חומריים, מיניים וענייני עבודה.
כאבים שמופיעים בצד שמאל מצביעים על קשר ליחסים בינאישיים עם אנשים מקרבה ראשונה, בעיקר האם. זה גם עשוי להיות קשור לעניינים רגשיים ונפשיים

הגוף המדבר – דלקת בגיד
תופעה שלא בהכרח קל לנו לזהות. מתחיל כאב ומתמשך. לרוב נמרח משחה, נשים חום/קור...
זה יכול להופיע בכתף, במרפק, בפרק כף היד, באגן, בברך, בקרסול... כל אותן נקודות שמאפשרות את התנועה.
כל אזור בגופך מספר לך סיפור. והוא לא סיפור פיזיולוגי.
דלקת בגיד מופיעה כשיש התנגשות רגשית פעילה בהווה שמונע ממך להתקדם.
הגוף שלך צועק את מה שאתם לא אומרים.
"מונעים ממני לעשות מה שאני רוצה"
"אני צריך להתאפק"
"אני מכריח את עצמי לעשות דברים שאני לא רוצה לעשות"
כשיש כעס, חוסר אונים או ירידה בערך העצמי על כך שאיננו יכולים להתקדם, הגיד נדלק וזה עוצר אותנו.
הכאב הוא לא הבעיה.
הכאב הוא המסר.
איפה הכאב ממוקם? זה מגלה הכל.

🤛דלקת בגיד פרק כף היד:
ירידה בערך העצמי הקשור לפעולות שאנחנו מבצעים בהווה.
"אני עושה משהו שאני לא רוצה לעשות".
"אני לא מתקדם"
"אני תקוע"
מפרק כף היד מבקש שנשתחרר ממה שלא עושה לנו טוב.

🦵דלקת בגיד בברך:
פחד מהעתיד, עקשנות, היעדר גמישות.
"אני לא רוצה לוותר".
"אני מעדיף את הכאב ולא להשתנות".
אם הכאב מורגש בעיקר בזמן של תנועה, עולה השאלה: מול מה אני מתנגד?
אם הכאב מורגש בעיקר בזמן של מנוחה, עולה השאלה: מה אני יודע שעליי לעשות ואינני עושה?

🦶דלקת בגיד הקרסול:
איבוד ערך עצמי בגלל תחושה שאיננו מקבלים תמיכה או שאנו חסרי מסוגלות.
"אני לא מסוגל לעשות את הצעד הזה"
"נכשלתי"
הקרסול מגלה לנו את הפחד מפני הדחף, מפני השינוי, מפני הקפיצה.

🦾דלקת בגיד הכתף:
עומס רגשי, עודף אחריות. לרצות לתת תמיכה לאחרים בלי להרגיש גיבוי.
השאלה: מי מחזיק אותך?

🚶‍♂️דלקת בגידים באגן:
התנגשות בתחושה של תסכול בתחום המיני או החיוניות.
קיימת חסימה הקשורה ליחסים או לקבלת החלטות.
"אני לא יכול להתקדם למרות שאני רוצה בכך".

💪דלקת בגיד המרפק:
אם מצד ימין: אני חייב ולא רוצה
אם מצד שמאל: אני רוצה משהו ומונעים זאת ממני.
המרפק מייצג את היכולת להחליט ולממש.
השאלה: האם אני מתאמץ יותר מידי?
מרפק טניס: כאב בגלל הימנעות מחיבוק עצמי, מלהרגיש חופשיים לאהוב.

💥קרע בגיד:
התמוטטות של הערך העצמי מבחינה מבנית.
"אני מרגיש שהתאמצתי יותר מידי... אני לא יכול עוד"

חשוב לזכור – זהו מבט כללי (גנרי) ולכל מקרה יש מצבים נוספים (חלקם בריאותיים וחלקם נפשיים) שמתלווים.
ההערות כאן מיועדות להתבוננות. בכל מקרה, יש תמיד לפנות לטיפול רפואי ולא להסיק שרק מתוך ההתבוננות הבעיה תיפתר.
אפשר בהחלט להתעמק במחשבה על הדבר הרלוונטי עבורכם, ולנסות להתמיר את הכאב בשחרור רגשי.
זה עשוי להקל על הבעיה.

הערה:
כאבים שמופיעים בצד ימין מצביעים על קשר ליחסים בינאישיים עם אנשים שונים, גם הקשר עם האב. זה גם עשוי להיות קשור לעניינים חומריים, מיניים וענייני עבודה.
כאבים שמופיעים בצד שמאל מצביעים על קשר ליחסים בינאישיים עם אנשים מקרבה ראשונה, בעיקר האם. זה גם עשוי להיות קשור לעניינים רגשיים ונפשיים.

כאשר טראומה מופעלת, אתה מגיב כפי שהיית בעבר.יש מקרים בהם מצב יומיומי בהווה מעורר תגובה רגשית חזקה הרבה יותר ממה שהיינו מ...
26/09/2026

כאשר טראומה מופעלת, אתה מגיב כפי שהיית בעבר.
יש מקרים בהם מצב יומיומי בהווה מעורר תגובה רגשית חזקה הרבה יותר ממה שהיינו מגיבים לולא הייתה הטבעה רגשית טראומתית.
אנחנו עלולים להרגיש אפילו אשמה על שהגבנו ככה בדיעבד.
כשאין לנו כלים לנהל את ההטבעות הרגשיות שלנו ואירועים יומיומיים לוחצים לנו על כפתורי הטראומה, יש סבירות גבוהה שנגיב לאירוע כזה ברגש, בפרשנות ובתגובה שלא תואמים את האדם שאנחנו היום, אלא את האדם שהיינו, לרוב הילד שהיינו כשההטבעה הזאת נוצרה בתודעה שלנו.

כאשר חוויה נוכחית דומה למשהו מאיים או כואב מהעבר, המוח מפעיל באופן לא מודע מנגנוני הגנה שנלמדו בעבר:

• תחושה פתאומית של פגיעות
• פחד או עצב עזים
• תגובות אימפולסיביות
• צורך לברוח, לבודד את עצמך או לחפש הגנה
• תחושה של חוויה רגשית מחדש של משהו ישן
חשוב להבהיר: אין פירוש הדבר פשוטו כמשמעו שהמוח "נוסע לעבר" או שהאדם הופך נפשית לילד שהיה פעם.

טראומה יכולה להשפיע על האופן שבו המוח מזהה ומגיב לאיומים. מצב נוכחי יכול לעורר זיכרונות, רגשות ודפוסים עמוקים כמנגנון הגנה.

במילים אחרות, רוב התגובות היומיומיות שלנו תלויות לא רק במה שקורה עכשיו, אלא גם במה שהמצב הזה עשוי לעורר ביחס לטראומה מהעבר.
זיהוי דפוס זה יכול לעזור לנו להבחין בין:

"זה קורה עכשיו"

לבין

"זה גורם לי להרגיש משהו שלמדתי לפחד ממנו בעבר."

וההבחנה הזו היא קריטית להחזרת היכולת להגיב באופן מודע בהווה, ולא באופן אוטומטי מחוויה נסתרת ושיורית.
תעקבו ונמשיך ללמוד איך לנהל נכון את ההטבעות הרגשיות שלנו.

חג שמח ושבת שלום, אהובים! תקופת חגי תשרי היא יכולה להיות תקופה של כיף, שבה שבוע אחרי שבוע מתכנסים לסעוד סביב השולחן עם ה...
25/09/2026

חג שמח ושבת שלום, אהובים! תקופת חגי תשרי היא יכולה להיות תקופה של כיף, שבה שבוע אחרי שבוע מתכנסים לסעוד סביב השולחן עם המשפחה האהובה, או שזה יכול להיות סוג של הטרדה רגשית לשבת באותו שולחן עם חלקים מהמשפחה שאתם איננו מסכימים או שאיננו אוהבים כלל, או שזה יכול להיות בכלל טרחה להטלטל ממקום למקום או, רחמנא ליצלן, לארח בביתכם ואתם פשוט רק רוצים שיניחו לכם לנפשכם.
אילו ידענו להשתמש נכון בחגי תשרי, היינו יכולים באמת להתחיל את השנה ממקום לגמרי רענן ונכון.
מי המשפחה האמיצה שתעשה את זה?
מרגע שנכנסים לחודש אלול, חודש הסליחות, יש לנו הזדמנות נהדרת קודם כל לעשות חשבון נפש עם עצמנו, גם כלפי בני המשפחה בכלל וגם כלפי בני משפחה ספציפיים.
איפה אתם ביחס אליהם? האם יש בכלל מקום לגשר? האם זה בכלל מעניין אתכם לגשר?
אך מעבר לחשבון הפנימי, זאת הזדמנות לגשת לאנשים היקרים לנו שמשום מה התרחקנו מהם בשנה האחרונה, בין אם בגללם, בין אם בגללכם, בין אם בגלל משהו שקרה ביניכם ובין אם בגלל מצבים שאתם עוברים בלי קשר אליהם.
לגשת, כלומר, להתקרב. לפגוש אותם. לחזק את הקשר. לא בהכרח לשבת לשיחת הלבנה, לא בהכרח בשביל לנקות שולחן, לא בשביל לשטח בפניהם את כל הטענות ולשמוע את הטענות מצדם.
ואם זה אפשרי, גם להגיד סליחה - אבל רק אם באמת מתכוונים לא להמשיך את היחס שהיה עד עכשיו כמו שהיה אחרי הסליחה. כי אם לא תשתנה התמונה, בשביל מה הסליחה?
קורה שאנחנו מצטערים על דברים, אבל... כמה אנחנו מוכנים לזוז מהמשבצת בה אנחנו עומדים ולשנות אותה?
ואז מגיע חג סוכות. חג של התרחבות. חג של אורחים, שבוע שלם!
חג הסוכות מזמן לנו הזדמנות לשחק. כן, לא רק להתלבש יפה ולשבת סביב השולחן ולאכול מטעמים - אלא לשהות יחד באותו מרחב ולשחק משחקי חברה, להשתמש בקלפי אמירות שבוחרים באקראי ואז כל אחד אומר על זה משפט...
כאלה דברים שבהכרח גורמים לנו להיפתח ולפתוח את הלב, ולצחוק, ולהתרגש.
ויש גם את הסדנה.
אני תמיד מציעה את "ערכת השיח האמפתי" שלי לכל דורש, כי אני רוצה שיהיה לכם טוב. למה לי? נו, ככה, אנחנו הרי בדף שנקרא "אמפתיה אינטגרטיבית", לא? ;)
אז אהובים, תנצלו כל הזדמנות לאהוב. זה מצרך נדיר וזכרו שיש רבים שאין להם מישהו לאהוב, או מישהו לחלוק איתו, מישהו לשבת איתו לסעודת חג, ואם לכם יש, אז אתם כבר זכיתם.

Address

Beersheba

Telephone

+972525256816

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when אמפתיה אינטגרטיבית - שיטת באטרפליי posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Shortcuts

Share