06/07/2026
טיפול קבוצתי בדרי רחוב (הוסטל שיקומי)
הנחיתי את הקבוצה יחד עם מנחה נוספת, גם היא סטודנטית לעבודה סוציאלית, במסגרת ההכשרה המעשית. חברי הקבוצה היו דיירים בהוסטל שיקומי, המוגדרים כדרי רחוב. הקבוצה כללה שבעה משתתפים, אשר היו בשלבים האחרונים של תהליך השיקום שלהם בהוסטל. מטרת הקבוצה הייתה להכין אותם להתמודדות עם החיים מחוץ למסגרת.
בתחילת הדרך בנינו מערך נושאים מסודר שאותו תכננו להעביר במהלך המפגשים, אך עם הזמן הבנו כי הצרכים שעולים מהמשתתפים שונים מהתכנון המקורי. בעקבות זאת ערכנו התאמות לתכנים ולמבנה הקבוצה.
חלק משמעותי מהשיח בקבוצה עסק בהתמודדויות הצפויות לדיירים לאחר יציאתם מההוסטל והמעבר לחיים עצמאיים. לצד העיסוק בעתיד, עסקנו גם בהתמודדויות מהעבר, במטרה להבין כיצד לשמר דפוסים חיוביים שנרכשו במהלך השיקום.
החוויה שלי מהנחיית הקבוצה הייתה חיובית ומשמעותית. הקבוצה הייתה לרוב קשובה ומשתפת פעולה ולא היו בעיות משמעת משמעותיות. הרגשתי שאנחנו מצליחים להעביר את התכנים בצורה ברורה ויעילה. בנוסף, נוצר בקבוצה מרחב שאפשר למשתתפים להביע את עצמם ולפתח שיח סביב נושאים משמעותיים. לצד זאת, היו גם רגעים מתסכלים בתהליך ההנחיה. לעיתים חברי הקבוצה סטו מהנושא ועברו לעסוק בנושאים שאינם קשורים למפגש.
ההנחיה המשותפת הייתה עבורי חוויה חיובית ומשמעותית. לכל אחד מאיתנו היה סגנון הנחיה שונה, דבר שאפשר לנו להשלים זה את זו. השילוב בין הסגנונות ההנחיה תרם, בעיניי, ליצירת קבוצה מאוזנת ומכילה.
