הספריה למדעי היהדות, אוניברסיטת בר אילן

על פרשת כי תצא / עליזה אדלמן

"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ..." (דברים כא, י)

לפי רש"י, הפסוק מדבר על מלחמת רשות, שבה יוצאים להילחם ושובים מבני האויב בשבי (להבדיל ממלחמת מצווה, שבה כתוב "לא תחיה כל נשמה" (דברים כ, טז).

רבי ישעיה הלוי הורוביץ המכונה השל"ה על שם ספרו "שני לוחות הברית", אומר שיש כאן רמז למלחמת היצר הרע והיצר הטוב. היצר הרע הוא אויב מר, אך אם תצא להילחם בו יש הבטחה "ונתנו ה' בידך", כי הבא להיטהר מסייעין לו.

רבי ישעיהו הלוי הורוביץ נולד בפראג בשנת ה'שי"ח לבריאת העולם (1558). הוא למד תורה מאביו. מאוחר יותר עקרה משפחתו מפראג, ועברה לקראקא שבפולין ומשם ללובלין, שם למד בישיבתו המפורסמת של מהר"ם מלובלין. נשא לאישה את בתו של אחד מפרנסי קהילת וינה. מגיל צעיר התפרסם כגאון גדול, השתתף בישיבות 'ועד ארבע הארצות' ונשא ונתן בהלכה עם גדולי דורו. כיהן ברבנות בערים רבות: בדובנה, באוסטרהא, בפויזן, בקראקא, בוינה ובפרנקפורט. בכל מקום עמד גם בראש ישיבה והעמיד תלמידים רבים. כאשר גורשו יהודי פרנקפורט (בשנת ה'שעה), נטל השל"ה מקל נדודים וגלה ביחד עם קהילתו. מאוחר יותר, באותה שנה, נתקבל כרב ראשי בפראג, שבה כיהן בתפקיד זה במשך שבע שנים. בתחילה לצד רבי אפרים לונטשיץ, מחבר הספר "עוללות אפרים", וכאשר הלה נפטר, הפך הרב הורוביץ לרבה הראשי של פראג. בתפקידו זה שימש השל"ה עד שעלה לארץ ישראל בשנת ה'שפא, לאחר שאשתו הרבנית חיה נפטרה. בדרכו לארץ ישראל התעכב השל"ה בוונציה ובמקומות אחרים, ובערב שבת פרשת "ויצא", בשנת ה'שפב הגיע השל"ה הקדוש לירושלים. הקהילה האשכנזית קיבלה אותו כרב, וערכה לכבודו קבלת פנים נלהבת ביותר.

בארץ ישראל ערך את סידורו המפורסם "שער השמים". הסידור נקרא בשם זה כי המילה "השמים" היא גימטריא לשמו "ישעיהו", ובשל העובדה שבשבוע שבו הגיע לירושלים קראו בתורה את פרשת ויצא, שבה אמר יעקב אבינו: "וזה שער השמים". שנתיים אחרי בואו לארץ ישראל פרסם השל"ה את ספרו הגדול "שני לוחות הברית", שעל שמו הוא נודע בשם השל"ה הקדוש.

בשנת ה'שפה תפס את השלטון בירושלים אבן פרוך גס הרוח ששיחד את המושל הכללי בדמשק וכך "קנה" לעצמו את השלטון על עיר הקודש, והחל לעשות צרות ליהודים. לכן השל"ה ועוד מספר נכבד של יהודים נמלטו לצפת והתיישבו בה. מאוחר יותר עבר השל"ה לטבריה, שם סיים את חיבורו הגדול שאותו שלח לבניו בפראג. כעבור שלש שנים הוא נפטר בטבריה בגיל שבעים לחייו. השל"ה הובא למנוחות בטבריה, ומקום מנוחתו ליד קברותיהם של רבי יוחנן בן זכאי והרמב"ם.

מקורות:

אתר בית חב"ד

ג' מה-טוב, סיפורי פרשת השבוע לילדי ישראל: מעשיהם של צדיקים: סיפורי פלאות על חז"ל וגדולי התורה והחסידות מסודרים לפי סדר פרשיות התורה : ספר דברים ה, המסורה: ירושלים תשמ"ו (עמ' 277).

התמונה המצורפת נוצרה באמצעות בינה מלאכותית (Gemini).

👏 כל הכבוד לכל מי שענה נכון לחידון הקודם שלנו!

הפעם הכנו לכם אתגר חדש... 👀

📚 מי יודע מה מסתתר מאחורי העטיפה?

כתבו את הניחושים שלכם בתגובות, ונראה מי יצליח לזהות ראשון! 🔍

#

על פרשת שופטים / עליזה אדלמן

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכׇל שְׁעָרֶיךָ" (דברים טז, יח)

בעברית פשוטה שער העיר זהו פתח העיר. השופטים והשוטרים בשער העיר מהווים סימן לערכי העיר הדוגלים במשפט ובצדק.

ד"ר אורית דהן מציינת שלמושג "שער", מלבד משמעות הפתח יש גם משמעות של ערכים: א. שער כערך כלכלי, לדוגמה: שער הדולר, שער חליפין. כלומר השער הכלכלי הוא פתח לעשירות; ב. שער לערכים מוסריים: בתחילת שנת לימודים תלמידים עוברים בשער מקושט המשמש גם כמיצג יפה וססגוני אבל גם מבטא כניסה אל שער של למידת ערכים מוסריים ולימודיים; ג. שער לחשבון נפש ולביקורת עצמית. חודש אלול הוא גם החודש האחרון בשנה, כלומר "סוגר את השנה", אבל הוא גם משמש כשער כניסה לימים הנוראים שבחודש תשרי. חודש אלול הוא החודש שבו אנו משערים ומעריכים את מעשינו. ובשער העיר אנו נדרשים להציב את השופטים והשוטרים.

הפרשה הזו נקראת בחודש אלול, רמז למשפט שיגיע בחודש תשרי, ורמז לערכים שאותם עלינו לאמץ בימים אלו.

אורית דהן – מנהלת בית ספר נועם בנים בירושלים ומאמנת רגשית וזוגית.

מקורות: באהבה ובאמונה, גליון 1575, ג' באלול תשפ"ד. עמ' 6.

📢 רציתם עוד אתגר? אז הנה החידון החדש שלנו!

📸 איפה צולמה התמונה? 🔎 אילו פרטים חסרים בה?

נראה מי יצליח לזהות גם את המקום וגם את כל הפרטים החסרים!

מחכים לתשובות שלכם בתגובות 👇

על פרשת ראה / מנשה אלישיב

"אַבֵּד תְּאַבְּדוּן... וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם... וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם..." (דברים י"ב, ב'-ג')

ערב הכניסה לארץ ישראל משה מזהיר את בני ישראל מפני עבירות עבודה זרה. יש כחמישים מצוות הקשורות לעבודה זרה, והיא מאחת משלוש העבירות החמורות ביותר בתורה. בחומש במדבר (כ"א, ד'-ט') מסופר, שבמסע לארץ ישראל, סובבו את הר אדום, "ותקצר נפש העם בדרך" (במדבר כ"א, ד'). בני ישראל התלוננו על הקב"ה ועל משה "לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם... (במדבר כ"א, ה')". כעונש על כפיות הטובה הקב"ה שלח נחשים, והרבה מבני ישראל מתו או נפצעו קשה. העם התוודה על החטא, והקב"ה הורה למשה להעמיד נחש נחושת, כדי שכל מי שמכיש אותו נחש, יתבונן בו (בנחש הנחושת) ויתרפא. "וכי נחש ממית או נחש מחיה?" אלא שהנחש היה תזכורת, לשעבד את לבם לאביהם שבשמיים (משנה ראש השנה ג', ח'). לאחר מכן, שמו את נחש הנחושת במשכן, יחד עם צנצנת המן ומטה אהרן שפרח, זכר לניסים.

חזקיהו המלך עלה למלוכה על יהודה, ששקעה בעבודה זרה בימי אביו אחז. "הוּא הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת וְשִׁבַּר אֶת הַמַּצֵּבֹת וְכָרַת אֶת הָאֲשֵׁרָה וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה כִּי עַד הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ וַיִּקְרָא לוֹ נְחֻשְׁתָּן" (מלכים ב', י"ח, ד'). חז"ל (תלמוד בבלי, חולין ו', ע"ב) תהו על כך שרק בימי חזקיהו איבדו את עבודת נחש הנחושת. הלא בימי ראשוני מלכי ממלכת יהודה, אסא ויהושפט, ביערו את כל העבודה הזרה, ואיך נחש הנחושת נשאר כל כך הרבה זמן? רד"ק מפרש, שאז לא עבדו אותו, ורק בימי אחז, ששקעו מאוד בעבודה זרה, עבדו אותו. או ייתכן, שעבדו אותו בסתר, ורק בימי חזקיהו התגלה הדבר. בסוגיה התלמודית מובא, "שמקום הניחו לו אבותיו להתגדר (=להתגדל) בו" (חולין ז' ע"א). השאלה המתבקשת היא, איך סובבו משמיים להניח עבודה זרה כדי שחזקיהו יתגדל?

התשובה שמובאת ב"קובץ שיחות" של ר"ח שמואלביץ היא שחשבונות שמיים אינם גלויים לנו.

ר' חיים שמואלביץ (1979-1902), יליד קובנה, למד בישיבת "שערי תורה" של ר' שמעון שקופ ובישיבת מיר. נשא את בתו של ראש הישיבה, ר"א פינקל, וכיהן כר"מ. במלחמת העולם השנייה נדד עם הישיבה עד לסין, שם טיפל בעניינים הכספיים של הישיבות הגולות. לאחר המלחמה עלה לארץ, ועם פטירת חמיו, התמנה לראש ישיבת מיר.

👏 כל הכבוד לכל מי שענה נכון לחידון הקודם!

ועכשיו... חידה חדשה! 🔍📚

מי יודע היכן צולמה התמונה? 🤔

כתבו את התשובות שלכם בתגובות!

📚✨ עוד לא עניתם לחידון שלנו?

כדי לעורר את זכרונכם, הנה כמה תמונות מאולם הקריאה שלנו לפני השיפוץ הגדול!

אנחנו בטוחים שרבים מכם כבר מתגעגעים למקום המיוחד הזה – למדפים העמוסים בספרים, לאווירת הלימוד הייחודית, לפינות המוכרות וכמובן לצוות שלנו, שתמיד שמח לסייע. 😊

ועד לפתיחתו המחודשת של האולם, חשוב לנו להזכיר שאנחנו ממשיכים לעמוד לשירותכם עם אוסף מצומצם בספריית היידיש, בקומה -1 בבניין 401.

אז אם התמונות העלו בכם זיכרונות, נשמח לשמוע: מה אתם הכי מתגעגעים למצוא באולם הקריאה הוותיק? 📖

#אולם הקריאה #השיפוץ הגדול #