זווית מילולית - עריכה לשונית - זיוית קליין

29/05/2018

הקו המנחה בעריכת הספר "פרקי הלל" היה התקווה שהוא יגיע למאות בנות ואימהות, ולכן העריכה צריכה לעמוד בדרישות גבוהות במיוחד.
ב"ה הספר הגיע כבר לאלף בתים ויותר!

19/02/2018

מרגש לפתוח את עטיפת הניילון של חבילת הספרים, ולדפדף בספר החדש.
ונחמד ששמי מופיע בעמוד התודות.
הספר יצא יפהפה ומושקע!
260 עמודים של תוכן מגוון ומעניין המועבר בצורה חווייתית ומהנה.
מאחלת הנאה מרובה לכל קוראות הספר.

12/02/2018

"פרקי הלל" – הספר החדש לבת המצווה יצא לאור!
הייתה לי הזכות לערוך את הספר "פרקי הלל" – מסע משותף לאם ולבת המצווה מאת האחיות רינה אריאל וצפורה פילץ.
זהו ספר ייחודי המעניק חוויה משותפת לאם ולבת המצווה במשך השנה שבה הבת נכנסת לגיל מצוות.
הספר עשיר בתכנים מסוגות שונות: קומיקס ייחודי – "לחפש אותך ולמצוא אותי", פרקי לימוד, פעילויות, סיפורים לבת וכן קטעי קריאה לאם היוצאים מן הלב.
הספר מוקדש לעילוי נשמת הלל יפה אריאל שנרצחה בהיותה בת 13.5 בקיץ 2016.
בהכנת הספר השתתפו נשות מקצוע נוספות: דגנית סטנייצקי בעיצוב המושקע, עטרה רבקה- איור ואמנות באיורים הקסומים וגם Ory Hadassa Kalush בסיפורים המעניינים.

הספר מעניק חוויה משותפת לאימא ולבת לאורך שנת בת המצווה כולה. בספר שנים עשר שערים ובהם דפי לימוד, דפי פעילות, סיפורים וקטעי קריאה לאם היוצאים מן הלב. הספר מוקדש לעילוי ...

11/01/2018

אני שמחה להעלות כאן כמה מילים מההמלצה של אפרת כהן מחיפה בעקבות עריכת התזה המרתקת שלה על הרב קוק:

"תודה על עבודתך המקצועית, העניינית והשיטתית. יש לך עין מקצועית וההערות שלך מבהירות וממקדות את התוכן.

הרגשתי שאת פשוט מבינה עניין ומנתחת באופן בהיר וממוקד את הטקסט שבפנייך.

התיקונים וההבהרה הלשונית השפיעו ישירות על התוכן ועל הצגת התזה."

לדברי המנחה: "עבודתה של העורכת מקיפה ושיטתית", "אין ספק שהעריכה סייעה להציף דברים בצורה ברורה".

"בקיצור אמליץ עלייך לעמיתים, שמחה שהגעתי אלייך ולהתראות בדוקטורט!"

המכתב המלא מופיע באתר שלי: http://www.zavit-milulit.com

10/01/2018

לרגל יום העברית תשע"ח: 12 עובדות מעניינות על השפה העברית.

10/12/2017

במקום הומלס יש לומר מעתה דר רחוב.
ראו מילים ומונחים חדשים באתר האקדמיה ללשון העברית.

בישיבותיה האחרונות של האקדמיה (במרחשוון ובכסלו תשע"ח) אושרו מילים בשימוש כללי ומונחים שונים, רשימה של מונחים בבלשנות וכמה החלטות בדקדוק. במילים שאושרו: בקבוקית תמור?...

07/03/2017

מרחיב את הלב לקבל משוב חיובי על עבודה אקדמית שערכתי.
הנה כמה מההודעות המשמחות שקיבלתי.

26/02/2017

האם כל טקסט חייב עריכה ובאיזו רמה?

כן, ולא... יש עריכה עצמית, ויש עריכה מקצועית.

אם כותבים טקסט ללוח המודעות, אין צורך בעריכה לשונית מקצועית, אבל כן חשוב להעיף מבט ולבחון את הטקסט לפני פרסומו, ולוודא - האם לא נפלו בו טעויות כתיב? האם המסר מובן ואינו מטעה? למשל, האם נכון לכתוב שתפילת מעריב בשעה 10:15, או אולי עדיף לדייק ולכתוב 22:15 גם אם לכולם ברור שמעריב מתפללים בערב.
גם בלוח השנה יש לבדוק שחודש שבט אינו חודש שבת, כפי שרואים בתמונה.

אם הטקסט מיועד לעבודה אקדמית, חלק מהציון מתייחס לטיב הכתיבה, ולכן מומלץ בעת הצורך להיעזר בשירות עריכת לשון מקצועי.

כאשר מדובר בחוברת, עלון, מגזין או ספר המיועד להיות מופץ בקרב אנשים רבים – עריכת לשון כמעט תמיד מחויבת המציאות.
קהל הקוראים מעוניין בטקסט איכותי, ולא בטקסט רווי טעויות הפוגע באינטליגנציה של קוראיו.

לכן לא תמיד מספיק רפרוף עצמי של הכותב על מה שכתב, וצריך עין מקצועית נוספת שתתקן ותשפר את הטקסט כדי שיהיה איכותי כראוי לו ולקוראיו.

22/08/2016

מחפשים איך אומרים בעברית מילים לועזיות?
מומלץ להיעזר ב"חלופון" - חלופות בעברית למילים לועזיות - של האקדמיה ללשון עברית. הנה הקישור:
http://hebrew-academy.huji.ac.il/Milim/halufot/Pages/default.aspx

02/08/2016

שלום חברים,
אשמח אם תסמנו "אהבתי" בדף העסקי שלי: זווית מילולית - עריכה לשונית - זיוית קליין.
תודה מראש!

02/08/2016

19/06/2016

בכנס שנערך במכללת אשקלון בהשתתפות האקדמיה ללשון עברית בי' בסיון (16.6.16) הועברו כמה הרצאות מעניינות. הנה טעימה קצרה מהן.

תמר קציר, מרכזת מערך התשובות בענייני לשון, הדגימה שאלות שהציבור מפנה לאקדמיה והסבירה את אופן מתן תשובות האקדמיה, למשל, האם אומרים לרכב או לרכוב? (תשובה: לרכוב), ואיזו מילה מחליפה את המילה טקט? למעשה אין מילה אחת אלא אפשרויות שונות לפי ההקשר (רגישות, אדיבות, נימוס, נועם, עדינות). אולי הסיבה היא כי הישראלים סובלים מחוסר טקט (ישירות, בוטות, גסות, גסות רוח)...

סמדר כהן, יועצת לשון בקול ישראל והמרצה שלי במכללת ליפשיץ, שיתפה בהתלבטויות משולחנו של יועץ הלשון. לדוגמה, פנייה לזמר מפורסם מאוד לאחר שהגיש חד-שיר (סינגל) עם טעות בהגייה, ושיתוף הפעולה המהיר שלו בהוצאת גרסה מתוקנת.

ד"ר אבשלום קור דיבר על חשיבות השפה העברית, והסביר שהעברית אינה "שפה קשה", כי לומר שלשום במילה אחת קל יותר מלומר the day before yesterday וכדו'.

ד"ר ניסן נצר דיבר בשבח הסלנג, ולטענתו הסלנג הוא חלק חשוב בשפה המדוברת ומטרתו להביע משמעויות נוספות מעבר לאלו הקיימות בשפה המקובלת. לדוגמה, למילה יקה משמעויות רבות: מדויק כמו שעון שוויצרי, יורד לפרטים, מנומס, מרובע ומשעמם...