האקדמיה לסטוריטלינג - Storytelling Academy

סטוריטלינג ומכניקת הקוונטים נראים כתחומים רחוקים זה מזה הראשון מתמקד ביצירת חוויות וסיפורים שמערבים את הדמיון והרגש, והשני עוסק בעולם הפיזיקלי של החלקיקים הזעירים ביותר ביקום.
עם זאת, כשמעמיקים בהם, ניתן למצוא עקרונות מפתיעים שמקשרים ביניהם ומאירים מחדש את ההבנה שלנו על שני התחומים הללו.

**העיקרון הראשון: סופרפוזיציה (Superposition) והמורכבות של הדמויות

במכניקת הקוונטים, הסופרפוזיציה מתארת מצב שבו חלקיק יכול להימצא בכמה מצבים בו-זמנית עד לרגע המדידה, שבו הוא "קורס" למצב אחד מסוים.

אפשר להקביל עיקרון זה ליצירת דמויות מורכבות ורב-ממדיות בסטוריטלינג.
כמו חלקיקים בסופרפוזיציה, דמויות טובות אינן מוגדרות במונחים חד-משמעיים.
הן מורכבות מרבדים שונים של אישיות, מניעים ומחשבות, והן יכולות "להתקיים" במצבים שונים של התנהגות ורגש בעת ובעונה אחת.

דמות ספרותית מוצלחת איננה סטטית ,היא מכילה קונפליקטים פנימיים, ניגודים ומורכבות. במובן זה, עד לרגע ההכרעה בעלילה, הקוראים או הקהל עשויים לראות את הדמות בכמה אופנים בו-זמנית, ממש כמו חלקיק קוונטי.
ההכרעה מגיעה רק כשהדמות מבצעת פעולה או בחירה קריטית, ש"קובעת" את מצבה הסופי ומספקת לקוראים תובנות חדשות עליה.

**העיקרון השני: שזירה קוונטית (Quantum Entanglement) והקשר בין דמויות

שזירה קוונטית היא תופעה שבה שני חלקיקים נפרדים יכולים להיות קשורים זה לזה כך ששינוי במצבו של אחד מהם ישפיע על השני, גם אם הם מרוחקים פיזית זה מזה.

ברגע שהחלקיקים "שזורים", הם מתנהגים כאילו הם חלק ממערכת אחת, ללא תלות במרחק ביניהם.

בסטוריטלינג, אפשר לחשוב על יחסים בין דמויות דרך מושג השזירה. דמויות עשויות להיות "שזורות" זו בזו במובן שהפעולות והבחירות של אחת מהן משפיעות על האחרת, גם אם אינן נמצאות באותו מרחב פיזי או נפשי.

קשרים עמוקים אלה יכולים להיות רגשיים, נפשיים, או אפילו סמליים. השפעה הדדית בין דמויות יכולה להביא לתובנות חדשות על הטבע האנושי וליצירת דינמיקה מרתקת.

שזירה נרטיבית יכולה להתקיים גם ברמות סמויות יותר, כמו השפעה בין עלילות משנה או סצנות שלכאורה אינן קשורות ישירות זו לזו, אך יוצרות יחד סיפור גדול ומשמעותי יותר.

ממש כמו השזירה הקוונטית, ייתכן שההשפעה בין העלילות אינה נראית לעין ברגע הראשון, אך היא נחשפת ככל שהסיפור מתקדם.

בעוד שמכניקת הקוונטים עוסקת בעולמם של החלקיקים הזעירים, עקרונותיה יכולים לספק תובנות מרתקות על יצירת סיפורים ועל הדרך שבה אנו תופסים ומבינים נרטיבים.

דרך סופרפוזיציה, שזירה, אי-ודאות ותודעת הצופה, אפשר לראות כיצד הסטוריטלינג הוא תהליך דינמי, רב-ממדי ומשתנה.
#פשוטלהרגישסיפור
#סטוריטלינג

אני מאמינה שכדי ללמוד על האמצע כולנו מתבקשים לגעת בקצוות.

היום נגעתי בקצה של האושר שלי. קרן אור סיימה כיתה ח׳ בטקס שנקרא ׳שער הפרחים׳,

איזה אושר לראות ילדים מרוגשים עד דמעות עוברים בשער מלא בפרחים כדי לחבק את המורה שליוותה אותם מכיתה א׳.

זאת פסגת האושר שלי כאמא ,
כמי שנאמנה למילה הכתובה כתבתי לילדים ברכה, רגע לפני שהם עולים לכיתה ט׳.

אני משתפת את זה כתזכורת לרגעים שאנחנו נמצאים בקצה השני, למורכבות של המציאות, לכל אותם רגעים שאין בהם בחירה.
——————————————-
״אל העולם כולו דובר,
את עצמו שוכח
ואת מקורו זוכר,
האני המתפתח של האדם:
בך, כשאני משתחרר
מכבלי עצמיותי,
אני יורד לעומק ישותי האמיתית״.(רודולף שטיינר)

ילדי כיתה ח' המופלאים.
הנה תמה לה עוד שנה מלאה בתוכן שהופך חיים למשמעות.
לראות אתכם בנתיב המואר שבית הספר הזה סלל עבורכם הוא לא פחות מהשראה.

והנה אתם עוברים מהקטגוריה של ילדים וילדות לקבוצה של נערים ונערות.
כאמא לנערה כזאת אני מודה שאני מתפתחת דרכה, דרך הסיפורים שלה , החלומות שלה והעדשות שמבעדן היא רואה את העולם.

כמה נעימה היא הדרך האנתרופוסופית.
זכינו לראות איך פרח צומח גם מבעד לנקיק קטן בסלע, זכינו לגלות עולמות תוכן חדשים, תגליות של ממש .
כמה יפה הוא העולם מקושט בכשרונות רבים , באהבת אדם ובדרך ארץ.

זכינו להקשיב לצלילים שבוקעים מתוך הלב והופכים למנגינה אחת שהופכת לפרץ של רגשות.
זכינו להרגיש ולהתרגש בכל אירוע שבו לקחתם חלק ברצינות השמורה למיטיבי לכת.

רגע לפני כיתה ט' אנחנו מאחלים לכם לעבור דרך כל מנעד הרגשות האפשרי, שתלמדו לאהב , שתרחיבו אופק אירועים אל עבר עולם טוב יותר, ושתהיו בני ובנות האדם שהלב שלכם מבקש להיות.

אתם העדות שחינוך מצוין, מיצוי החוזקות של כל אחד ואחת מכם ואהבת אדם עובדים.
העולם זכה היום לקבל הצצה אל מנהיגי המחר ולנו נותר לדמוע בהתרגשות.
זכינו .

ולסיום כמאמר רודולף שטיינר:
"עיצמו גם אתם עיניים פירשו כנפיים וחילמו לעצמכם באיזה צבע החופש שלכם".
#פשוטלהרגישסיפור
#סטוריטלינג

100 ימים של מלחמה מול ארגון טרור נפשע מהגרועים שידעה ההיסטוריה מאז השואה מגיעים לשיאם בתביעה הזויה של ישראל על ידי מדינה מנותקת מהמציאות בבית דין הגבוה ל(חוסר)צדק בהאג.

עד כאן מציאות בינרית לחלוטין.
משתנה בינארי הוא משתנה שיכול לקבל רק אחד משני ערכים אפשריים בלבד: אפס/אחד,
שחור/לבן, נכון/לא נכון.

אבל איך אפשר לבחון את המציאות רק מבעד לעיניים הבוחנות רק אפשרות אחת או אפס?

כשבפועל אנחנו במלחמה רב מערכתית, על ההסברה, על החזרת החטופים, על חיילים שמשלמים בחייהם , על אנשים שנעקרו מבתיהם ,על עסקים בהשרדות כבר 100 ימים
ועל הנפש שממאנת להאמין שזה קרה לנו.

כמו בכל סיפור שנשאר איתנו משחר הבריאה בעיני העולם אנחנו ׳הנבל׳ בסיפור, אז איך יוצאים מהלופ הבינארי הזה?

ההיסטוריה מלמדת שבמצבי קיצון אנחנו מתבקשים לעשות מעשי קיצון, לחשוב בצורה קוונטית, בעוד העולם חושב בצורה בינארית.

מה זה אומר?

להחזיק בראש כל הזמן תמונה אופטימלית של
כל החטופים
חוזרים הביתה.
השגת כל מטרות המלחמה לטובתם הנעלה ביותר שלנו בכל רמה אפשרית
ופתרון מדיני, ביטחוני חברתי וכלכלי
של כל המפונים מביתם מאז אותה שבת.

לא אמרתי שזה פשוט
מקסימום נעלה את ההסתברות שזה יתגשם.

אחרי 102 יום בין עצב תהומי לשגרה ,בין הודיה על פשטות החיים לתלונה על אבדן חיים,

אני בוחרת לראות מבעד לערפל חוסר הוודאות את האור.

שנזכה לראות ניסים גדולים בקרוב💖
#פשוטלהרגישסיפור