17/01/2024
בדרך כלל אני אופטימי מטבעי, תמיד רואה הזדמנויות במשברים ומוצא את עצמי עם חוסן מנטלי שלקח לי שנים לבנות בהתמדה במגוון צורות.
אני עצמי קיבלתי ליווי שאני מגדיר כמדהים מאיש יקר בשם רפי איתו במשך שנים (לא ברצף) הייתי מתייעץ באתגרים השונים שפקדו אותי כמו כל בן אדם נורמלי.
בפרנסה, בזוגיות ובהורות. זכיתי באמת ללמוד מאדם חכם ויוצא דופן ויצרתי לעצמי חוסן מנטלי ומיינדסט של צמיחה תמידית שאני ממש מוקיר תודה עליו יומיום.
ב7 לאוקטובר, עם זרימת המידע, הסרטונים וכל החדשות על מה שקורה במדינה, הרגשתי לראשונה סדק במעטפת המנטלית שלי. גודל ההשפלה הלאומית, גודל האימה מניפוץ המציאות, היה בלתי נתפס ואני בטוח שרבים מכם שקוראים את זה עכשיו יכולים להתחבר.
בשבועיים שלושה הראשונים שהגיעו לאחר מכן, הייתי פשוט בהלם וסוג של קיפאון. הרגשתי שכל הגדרת המציאות שלי התערערה לחלוטין.
למה בכלל לגור בישראל? למה לגדל ילדים במקום הזה? ועלו גם שאלות אמיתיות על התחום שבו אני צובר מומחיות כבר המון שנים והוא תחום המוסיקה. מי המשוגע שבוחר בתחום הזה למחייתו?
חברים יקרים שלי וכמעט כל הלקוחות שלי, היו צריכים להתמודד עם ביטולי הופעות רבות מספור, מפיקים שבוטלו להם הפרויקטים, אלבומים שלמים מוכנים לשיגור שנגנזו ואולי אף לא ייצאו לאור אף פעם. כסף רב שנשפך על הרצפה ולא ישוב. לקוחות שלא יכלו לשלם להם.
היאוש היה אמיתי לגמרי.
אני חושב שאני אישית לראשונה מזה עשרות שנים פשוט הייתי בחוסר אונים.
ברמה התפקודית המשכתי לתפקד טוב בכל מה שאני יכול אבל ברמה המנטלית, היו לי המון סימני שאלה.
ואז, התחילו לזרום תמונות / סרטונים אחרים לגמרי.
תמונות וסרטונים בזרם אדיר שמה שראיתי שם, הדהים אותי.
מתי היה נהוג אי פעם שזמרים מגיעים להלוויות ושרים שם לקהל המשפחות השכולות?
לחיילים בבתי החולים, לתמיכה בניצולים ובחטופים.
הרוח הגבית הזו שיצרו האמנים שעד עכשיו עוד מסתובבים ומחזקים את העם שלנו, היא פשוט מעוררת השראה. הכח האדיר שיש למוסיקה להשפיע על בני אדם התגלה בשיא תפארתו. אנשים כמו עידן עמדי (שיהיה בריא, החלמה מהירה) הפכו לסמל של מנהיגות חדשה וערכית.
כולם ללא יוצא מן הכלל התגייסו כדי לעודד, לרגש, לזרוע תקווה ולהפיץ אור.
מהר מאד התעוררתי על עצמי והבנתי שהתחום הזה של מוסיקה, הפקה, יצירה, הופעות, הוא הרבה מעבר לתעשייה מסחרית שעושה כסף מאמנות.
זה עמוד שדרה ערכי, זה עמוד שדרה רוחני וזה עמוד שדרה השראתי שחייב תמיד להתקיים כי התפקיד הוא במידה רבה, קדוש.
אבל אני שומע את השאלה עד לפה - יונתן, עם כל הכבוד למילים היפות האלו, איך לעזאזל מצליחים להרים את הראש בתקופה הזו, לייצר הכנסות, לעמוד על הרגליים. איך ממשיכים להשקיע בתחום שקיבל פצצה כזו לפרצוף?
על זה אני עונה כך ובצורה חדה וחלקה -
מי שירשה לעצמו להמשיך להשאר בקיפאון, מזיק לעצמו מאד ואפילו יתכן והוא גוזר על עצמו מוות עסקי ויצירתי תמידי.
התחום הזה יחזור ביתר שאת בהמשך. הקהלים משתוקקים בכל ליבם לחזור לחגוג את החיים ולשמוע למרות הטרגדיה הבלתי נגמרת הזו. אנשים צמאים הקהל צמא למוסיקה, לאמנות, לצאת קצת מהמציאות הקשה. הצורך בעולם המוסיקה הוא צורך בסיסי וחזק מאין כמוהו והוא נפלא והוא אור שיתגבר על החושך.
נגנים, מורים, מפיקים, זמרים, זמרות, יוצרים, שייבחרו דווקא בתקופה הזו לפעול ולהשאר אקטיביים ליצור ולהלחם על העסקים שלהם, על היצירה שלהם, על הנפש שלהם - ירוויחו בענק. למה הם ירוויחו בענק?
כי שהתעשייה תחזור לעצמה.
מי שלא הפסיק להתפתח, מי שהשקיע בעסק שלו, מי שבנה התאמות לתקופה הזו ולא יצא מהמשחק, יהנה מ׳אוקיינוס כחול׳. הוא יהיה בכושר הוא יהיה מוכן לקלוט הרבה מאד עבודה ויוכל להרוויח את כל מה שלא הרוויח רטרואקטיבית ומעבר לכך. ראיתי את זה קורה בקורונה. זה יקרה גם עכשיו.
אם אתם רוצים להניע דווקא עכשיו את העסק שלכם ואת היצירה שלכם קדימה, תצטרכו תכנית שמותאמת למצב. איך בתוך המצב הזה אפשר להגיע לקהלים, לבנות קהל שירצה לשמוע מה אתם מוציאים בהמשך, לקנות כרטיסים להופעות שלכם, לקחת אתכם כנגנים לפרויקטים הכי גדולים שלהם, לקחת אתכם כיוצרים ליצור אלבומים הכי מרגשים וטובים -
אשמח לתת לכם ליווי מותאם אישית לבניית אסטרטגיה וליישומה המלא במהרה. מי שזה מדבר אליו מוזמן כרגיל לכתוב לי בפרטי ונמשיך משם.
עם ישראל חי 🇮🇱